שרה שרה חרא
New member
יום נעים ומוצלח
המוסיקה החרישה אזניים והקצב פעם בכל הגוף.
האווירה האפלולית ,ריח העשן הסמיך והאלכוהול הזורם בדם רק הוסיפו לסחרור הכללי כשראיתי אותו.
מבליח אלי מבטים מעברו השני של הבר.
הבעלול המשיך לקשקש על הבוס האידיוט שאמר ועשה ו .... בלה בלה בלה ......
ואז הכל התערבל והדבר היחיד שראיתי בתוך כל הבליל הזה היו עיניו שננעצו בי.
סקרו אותי מכף רגל ועד ראש פילחו את מחשבותיי והפשיטו אותי מהבד הרך שעטף אותי.
המונולוג בקרבתי המשיך למרות שכבר מזמן לא הייתי שם.
ואז העיניים ניתקו באחת.
הוא הסתובב והתחיל לפסוע ברכות של נמר לכוון החלק האחורי של הפאב.
עוצר לרגע.
הכל כאילו כתוב בתסריט.
הכל כאילו ידוע מראש.
מבטו הופנה ישירות אלי בינות להמון האנשים.
מבטו חודר.
רומז.
מבקש.
מצווה.
ואז הוא הסתובב והלך.
נעלם אחרי הפינה. למסדרון האפלולי.
".... ואז הוא אמר לדוד שהוא חייב לסגור את העיסקה עם הלקוח הזה ..." ,המשיך הבעלול ללהג.
"שניה מאמי ,אני כבר חוזרת" ,אמרתי לו ,נושקת לו על שפתיו ,מחליקה רכות מכסא הבר ,מרגישה את הלחלוחית שבין רגליי מתגברת ומתחילה לצעוד לכוון המסדרון.
קיר.
פינה.
מסדרון אפלולי.
הוא.
"ידעתי שתבואי" ,הבליחה המחשבה על פניו.
עמדנו לרגע זה מול זו ואז זה קרה.
כמו התפוצצות של סופר נובה.
הוא אחז בי בכוח.
מושך אותי אליו.
אוחז במתניי ומצמיד אותי אל גופו.
רגישה כמו אלף סנסורים חשתי בגופו השרירי נצמד אלי ,בידיו החזקות ,באיברו הנוקשה הנצמד אל בטני.
פניו מול פני ,מתבוננות ,מסתכלות אל תוכי ,סוקרות אותי ואני מולו כמו צביה אל מול הצייד שלה.
לפתע שפתיו היו על שפתיי ,לשונו חוקרת את לשוני וידיו מרפרפות על כל גופי.
מסעירות.
מטריפות.
ואז התנתק ממני לפתע.
מושך אותי אל החושך ,אל האוויר הקריר והצלול שבחוץ ,אל הסמטה האפלה והנידחת.
מצמיד אותי אליו שוב בנשיקה סוערת ואז באלימות כמעט מסובב אותי בגבי אליו.
איברו הנוקשה צמוד לישבני. נדחק אליו.
ואני רטובה ומשתוקקת. פיטמותיי זקורות ורגישות וכל גופי פועם ותאב.
הכל קרה מהר.
השמלה הורמה ,תחתונים הופשלו ,חגורה ,רוכסן ,מכנס.
משעין אותי לפנים ,מפשק אותי ובחדירה ארוכה וכוחנית תבע אותי לעצמו.
טובע בתוך מעיין התשוקה שלי.
אוחז במתניי והולם בי את תשוקתו.
שפתיו טועמות ונושכות את צווארי קלות והוא נוהם באוזני.
העוצמה שלו ,המגע התובעני ,המלאות הזאת ..... ואני נטרפת ,מושלכת מגל תשוקה אחד למשנהו עד לפיצוץ הגדול.
רגליי רועדות וכל גופי רגיש וידיו עוד עושות בי נפלאות והוא ממלא אותי.
השקט הרגוע והקריר מתחלף לאיטו בקולות המוסיקה הפועמת ,בחמימות המחניקה ,בריח העשן והאלכוהול.
מסדרון אפלולי.
פינה.
קיר.
ואני מתקרבת אל הבר ,מעבירה יד לוטפת על כתפו של הבעלול.
איפה הפסקתי אותך ,מאמי?" ,אני שואלת במתיקות ומתישבת לידו ,אוחזת בכוס שלי ללגימה ארוכה ,מרגיעה מעט את האדרנלין הפועם בי יחד עם הזכרון הקרוב.
"אז את שומעת .... יניב בדיוק קיבל את התפקיד של ...." ,המשיך הבעלול ללהג.
עיניים ריקות ,מביטה בו כאילו מקשיבה לו אך מתבוננת דרכו.
בצד השני של הבר באפילה ,נע כיסא והוא התיישב עליו.
נועץ בי מבט חודר. נחוש .תובעני.
בדיוק כמו שחדר אלי קודם באפילת הסמטה.
הצייד שלי ואני השלל שלו.
המוסיקה החרישה אזניים והקצב פעם בכל הגוף.
האווירה האפלולית ,ריח העשן הסמיך והאלכוהול הזורם בדם רק הוסיפו לסחרור הכללי כשראיתי אותו.
מבליח אלי מבטים מעברו השני של הבר.
הבעלול המשיך לקשקש על הבוס האידיוט שאמר ועשה ו .... בלה בלה בלה ......
ואז הכל התערבל והדבר היחיד שראיתי בתוך כל הבליל הזה היו עיניו שננעצו בי.
סקרו אותי מכף רגל ועד ראש פילחו את מחשבותיי והפשיטו אותי מהבד הרך שעטף אותי.
המונולוג בקרבתי המשיך למרות שכבר מזמן לא הייתי שם.
ואז העיניים ניתקו באחת.
הוא הסתובב והתחיל לפסוע ברכות של נמר לכוון החלק האחורי של הפאב.
עוצר לרגע.
הכל כאילו כתוב בתסריט.
הכל כאילו ידוע מראש.
מבטו הופנה ישירות אלי בינות להמון האנשים.
מבטו חודר.
רומז.
מבקש.
מצווה.
ואז הוא הסתובב והלך.
נעלם אחרי הפינה. למסדרון האפלולי.
".... ואז הוא אמר לדוד שהוא חייב לסגור את העיסקה עם הלקוח הזה ..." ,המשיך הבעלול ללהג.
"שניה מאמי ,אני כבר חוזרת" ,אמרתי לו ,נושקת לו על שפתיו ,מחליקה רכות מכסא הבר ,מרגישה את הלחלוחית שבין רגליי מתגברת ומתחילה לצעוד לכוון המסדרון.
קיר.
פינה.
מסדרון אפלולי.
הוא.
"ידעתי שתבואי" ,הבליחה המחשבה על פניו.
עמדנו לרגע זה מול זו ואז זה קרה.
כמו התפוצצות של סופר נובה.
הוא אחז בי בכוח.
מושך אותי אליו.
אוחז במתניי ומצמיד אותי אל גופו.
רגישה כמו אלף סנסורים חשתי בגופו השרירי נצמד אלי ,בידיו החזקות ,באיברו הנוקשה הנצמד אל בטני.
פניו מול פני ,מתבוננות ,מסתכלות אל תוכי ,סוקרות אותי ואני מולו כמו צביה אל מול הצייד שלה.
לפתע שפתיו היו על שפתיי ,לשונו חוקרת את לשוני וידיו מרפרפות על כל גופי.
מסעירות.
מטריפות.
ואז התנתק ממני לפתע.
מושך אותי אל החושך ,אל האוויר הקריר והצלול שבחוץ ,אל הסמטה האפלה והנידחת.
מצמיד אותי אליו שוב בנשיקה סוערת ואז באלימות כמעט מסובב אותי בגבי אליו.
איברו הנוקשה צמוד לישבני. נדחק אליו.
ואני רטובה ומשתוקקת. פיטמותיי זקורות ורגישות וכל גופי פועם ותאב.
הכל קרה מהר.
השמלה הורמה ,תחתונים הופשלו ,חגורה ,רוכסן ,מכנס.
משעין אותי לפנים ,מפשק אותי ובחדירה ארוכה וכוחנית תבע אותי לעצמו.
טובע בתוך מעיין התשוקה שלי.
אוחז במתניי והולם בי את תשוקתו.
שפתיו טועמות ונושכות את צווארי קלות והוא נוהם באוזני.
העוצמה שלו ,המגע התובעני ,המלאות הזאת ..... ואני נטרפת ,מושלכת מגל תשוקה אחד למשנהו עד לפיצוץ הגדול.
רגליי רועדות וכל גופי רגיש וידיו עוד עושות בי נפלאות והוא ממלא אותי.
השקט הרגוע והקריר מתחלף לאיטו בקולות המוסיקה הפועמת ,בחמימות המחניקה ,בריח העשן והאלכוהול.
מסדרון אפלולי.
פינה.
קיר.
ואני מתקרבת אל הבר ,מעבירה יד לוטפת על כתפו של הבעלול.
איפה הפסקתי אותך ,מאמי?" ,אני שואלת במתיקות ומתישבת לידו ,אוחזת בכוס שלי ללגימה ארוכה ,מרגיעה מעט את האדרנלין הפועם בי יחד עם הזכרון הקרוב.
"אז את שומעת .... יניב בדיוק קיבל את התפקיד של ...." ,המשיך הבעלול ללהג.
עיניים ריקות ,מביטה בו כאילו מקשיבה לו אך מתבוננת דרכו.
בצד השני של הבר באפילה ,נע כיסא והוא התיישב עליו.
נועץ בי מבט חודר. נחוש .תובעני.
בדיוק כמו שחדר אלי קודם באפילת הסמטה.
הצייד שלי ואני השלל שלו.
