יום נפלא גם לך רומי (משהו אליך..)
קראתי את דברייך אתמול ואני רוצה להוסיף ולומר לך משהו להערכתי חשוב כדי "שתקחי" איתך. בלי קשר למאורעות שעברו ועוברים עלייך שהביאו אותך לחשוב דברים כאלה ואחרים בעניין ערכך. בבקשה רומי תשמעי: - ערכך בעולם הזה לא נקבע על ידי אנשים אחרים. את לבדך תקבעי את הערך הזה במעשיך. אל תיתני לעבר למשוך אותך למטה ולהניח לסביבה להשפיע עליך באמירות ובדברים כאלה ואחרים. את יכולה להמשיך הלאה אל עבר מישורים ירוקים ופורחים. כל מה שאדם זקוק לשם יציאה מביצת העבר,מהחולות הטובעניים של קיומו הוא יד מושטת, רעים וחברים לדרך. כמו שכתבת בעצמך. (גם להאמין בעצמו להכיר ביחוד שבו להתחבר למה שהוא ולהמשיך הלאה.) ועוד משהו אישי ממני, שזו מבחינתי חשיפה מסויימת. אבל המטרה הטובה הופכת אותה לחיונית וחשובה. וזה חשוב בעיניי. כדי לשמור על אהבת ההורים ואהבת האחרים, חששתי תמיד לעמוד על שלי (תקראי פעמיים את המשפט האחרון) ולבטא את מי (מה) שאני. (לא עוד אבל לקחת זמן רב מדי...). וזה אולי קשור גם לכך שעד שאינך מרגיש שהוריך מקבלים אותך כפי שאתה שומרים על פרופיל נמוך, לפעמים מבטלים את עצמנו, לפעמים נפגע הערך העצמי שסיפרת. את אדם חכם אדם מיוחד ורגיש. יש לך ובך את זה. אני אפילו חשה שאת מודעת ויודעת את זה. לכי עם זה. אל תוותרי, ואל תחששי מדבר. אל תורידי מערכך כשבעצם הוא קיים ועשיר. אין לך מושג רומי לאיזו פריחה אישית תגיעי ברגע שתשתחררי מהכבלים האלה. המעצורים האלה! כולנו כאן איתך מקבלים ומעריכים אותך כמו שאת חברים אמיתיים וטובים עוזרים להתחבר להרגשת הלגיטמציה הזו גם. נכון??? אני מאחלת לך שהטוב שאת עושה לאחרים יחזור ובהרבה אלייך ולמשפחתך. שלך, דליה. את בדרך הנכונה.