יום עצוב 4 ארונות 2 ילדים
אין מילים הלב נחמץ, דמעות בעיניים,ומחנק בגרון .
מזעזע,לגבי משפחת ביבס,בפעימה הראשונה לפני מעל שנה כשהם לא חזרו,הרבה ידעו שהם לא בחיים ועדיין הייתה לכולנו תקווה ,נחמץ לי הלב בשביל ירדן בעלה ,המשפחה שלהם והוא שיצטרך תעצומות נפש להרים את עצמו,ומי יודע?
מזעזע שהמון משפחות נטבחו,נרצחו בדם קר,ילדים נשארו יתומים חלקם ללא הורה או הורים,מזעזע שהמדינה נתנה לזה לקרות,בחודשים הראשונים צפיתי בטלוויזיה והייתי בוכה הדמעות פשוט זלגו ,וכבר כמה חודשים רק מתעדכנת, מאושרת שהם חוזרים והאמת-לא מסוגלת להכיל יותר והפסקתי לראות,כואב מידי המחדל הזה.