יום קשה שכזה,,,
מזה שלשה ימים,, שאני כל פעם חושבת מה יהיה כשאגיע,, אליו הביתה, בכדי לאסוף אותו היום נסענו יחד לטיפול, הבוקר התחיל בנסיעה של כשעה בכדי להגיע לעיר מגוריו שבמהלכה ניסיתי לעשות לעצמי סדר בראש מה שלא עשיתי כל כך הרבה לאחרונה (ות'אמת ? לא כל כך גם הלך לי,,,) הגעתי אליהם,, נכנסתי הביתה והוא אדום חיוור, שפוף כבוי עלינו לאוטו,, הדלקתי מזגן, הנמכתי ,הגברתי שלא יהיה לו חם /קר הדלקתי מוזיקה הנמכתי, הגברתי - שלא יעצבן אותו חיפשתי נושאים על מה לשוחח ומרב שחיפשתי, לא מצאתי,, הגענו לבית חולים, אבא צמא אבא רעב אבא ,, אבא,,, והוא ,, בשקט שלו,, במבט חודר די לימור,, הכל בסדר אל תטרידי את עצמך,, התחילו בטיפול שקית ועוד שקית ואני איתו,, רואה אותו מתפתל רואה אותו מתהפך ,, הבחילות הורגות אותו התופעות קשות,, ואני כל כך חסרת אונים,,, מיד בתום הטיפול שעתיים וחצי אחרי שהתחיל ומיד התחיל להקיא וכל תיאור מיותר הרי רוכבם היטב יודעים,,, ואני עמדתי שם עצמתי עינים וביקשתי ממנו מבורא עולם דייייייי,,, חיבקתי אותו ויצאנו יחד עלינו לאוטו וחזרנו הביתה,,, ואז, שוב נסיעה של כשעה שוב מחשבות רצות בראש עוד יום נגמר עוד טיפול עבר והוא,, בסבל שלו בכאב שלו נלחם,, ותוך כדי,, אמרתי לו,,, כי אם יחלים,,(ובעצם ביקשו ממני להיות אופטימית אז אתקן ואומר,, לא אם אלא כש,,,) טיסה לרביירה,,, לאבא ואמא,, מתנה ממני,,, אוחחחחח,,,,,,,הלוואי,, הלוווווואייייייייייייייייי,,,,,! תודה למי שבחר לקרוא,, אני הוצאתי את מה שהעיק עליייי
מזה שלשה ימים,, שאני כל פעם חושבת מה יהיה כשאגיע,, אליו הביתה, בכדי לאסוף אותו היום נסענו יחד לטיפול, הבוקר התחיל בנסיעה של כשעה בכדי להגיע לעיר מגוריו שבמהלכה ניסיתי לעשות לעצמי סדר בראש מה שלא עשיתי כל כך הרבה לאחרונה (ות'אמת ? לא כל כך גם הלך לי,,,) הגעתי אליהם,, נכנסתי הביתה והוא אדום חיוור, שפוף כבוי עלינו לאוטו,, הדלקתי מזגן, הנמכתי ,הגברתי שלא יהיה לו חם /קר הדלקתי מוזיקה הנמכתי, הגברתי - שלא יעצבן אותו חיפשתי נושאים על מה לשוחח ומרב שחיפשתי, לא מצאתי,, הגענו לבית חולים, אבא צמא אבא רעב אבא ,, אבא,,, והוא ,, בשקט שלו,, במבט חודר די לימור,, הכל בסדר אל תטרידי את עצמך,, התחילו בטיפול שקית ועוד שקית ואני איתו,, רואה אותו מתפתל רואה אותו מתהפך ,, הבחילות הורגות אותו התופעות קשות,, ואני כל כך חסרת אונים,,, מיד בתום הטיפול שעתיים וחצי אחרי שהתחיל ומיד התחיל להקיא וכל תיאור מיותר הרי רוכבם היטב יודעים,,, ואני עמדתי שם עצמתי עינים וביקשתי ממנו מבורא עולם דייייייי,,, חיבקתי אותו ויצאנו יחד עלינו לאוטו וחזרנו הביתה,,, ואז, שוב נסיעה של כשעה שוב מחשבות רצות בראש עוד יום נגמר עוד טיפול עבר והוא,, בסבל שלו בכאב שלו נלחם,, ותוך כדי,, אמרתי לו,,, כי אם יחלים,,(ובעצם ביקשו ממני להיות אופטימית אז אתקן ואומר,, לא אם אלא כש,,,) טיסה לרביירה,,, לאבא ואמא,, מתנה ממני,,, אוחחחחח,,,,,,,הלוואי,, הלוווווואייייייייייייייייי,,,,,! תודה למי שבחר לקרוא,, אני הוצאתי את מה שהעיק עליייי
