יום ראשון לנעליים

[שילתי1]

יום ראשון לנעליים

בוקר טוב לכולם!!! הרגע חזרנו מקפלן וד"ר פנסקי המקסים טיפל בנו ונעל לשילת שלנו את הנעליים. מה שקרה זה ככה ראיתי כבר כמובן לפניי את הנעליים כי אני רכשתי אותן (כמובן...) ראיתי את הברזל המחבר בין שתיי הרגליים אבל...הייתי בטוחה שהפיסוק לא יהייה כזה גדול ומצמצמים את הרווח בין שתיי הרגליים. ופתאום שנעלנו את הנעל הבנתי שלא!!! אז ירדה לי דמעה קטנה שרציתי לעצור ולא יכלתי כי באו כל הדמעות אחריי. לפי דבריו של ד"ר פנסקי התיקון של הק"פ מלא והיום שילת בת חודש ושבוע וכבר עם נעליים,משמח לא??? אז עכשיו אני בבית מנסה להירגע כבר אחריי 2 כוסות קפה!!!

 

[אנגלה3]

שלום לאמא של שילת../images/Emo140.gif

אני יכולה להבין את הדמעות שלך

... אבל מניסיון אני יכולה לומר לך שאת יכולה לחייך והמון - כי אתם בשלב הקל יותר מבחינת הטיפול - תחשבי על זה בפן החיובי - את יכולה לעשות לשילת אמבטיה מלאה

- ולא סתם לרחוץ ב"כאילו", את יכולה תמיד להוריד לה את הנעליים ולנעול שנית - ולא תקועה כי זה גבס...

, הבגדים לא מתרחבים - בגלל הגבס, ויש עוד המון המון המון דברים חיוביים שכרגע לא ממש עולים לי... אה, נזכרתי - הדבר הכי חשוב- את בעצמך רשמת ששילת רק בת חודש ושבוע וד"ר פנסקי אמר לכם שהתיקון מלא - הגעתם לתיקון מלא בגיל חודש ושבוע ללא ניתוח!!!! שזה הישג משמעותי - בלי הרדמה מלאה, בלי גבס ל3 שבועות, בלי החלמה קשה - תחשבי חיובי

- זה מה שמחזיק אותי לאורך כל הדרך (אנחנו גם מטופלים של ד"ר פנסקי, שחר שלי עוד 3 שבועות יהיה בן שנה). אני שולחת לך במסר את הנייד שלי, אם בא לך לדבר

המשך יום נעים אנג'לה.

 

[פרלמנים]

הי מאיה

מה שלומך עכשיו

לגבי הדמעות...כולנו עברנו את השלה הזה...תתחזקי מכל מה שאנג'לה כתבה, אני מסכימה במאה אחוז שמצד אחד מבחינה ויזואלית זה קצת לא נעים לעין , בטח בתור אמא... אבל מאידך-האפשות לעשות אמבטיות, עיסויים, גמישות של כל הרגל וההרגשה שעברתם כבר את השלב הקשה...תתעודדי מכל זה! לגבי הפיסוק-הבר אמור להיות ברוחב הכתפיים. איזה בר קניתם? אדום או כחול? את הבר האדום אפשר לכוון לפי הרוחב הנכון ואת הבר הכחול צריך לחתוך ועשות חורים ולשים בורג פרפר ומדי כמה חודשים חהרחיב את הפישוק. מאוד מאוד לא מומלץ לעשות פישוק ענק על ההתחלה-זה לא נוח ומיותר (לדברי פונסטי). אגב, עשו לך חור מאחורי הנעל

זו העצה הכי טובה שאני קיבלתי. תעדכני! בהצלחה... ג'סיקה

 

[שילתי1]

תודה

תודה לכם אני כבר ממש רוצה לעבור את השלב הזה בכל רגע שאני לבד וקצת חושבת יותר מידי אני מתרגשת ובוכה . קנינו את הבר האדום?איזה מהם יותר טוב? זה לא כואב לה בשרירים?במפשעות? מה לגבי התפתחות? אפשר לשים אותה על הבטן? מסכנה שלי!!! היא כל היום בכתה היא רק פותחת את העיניים ובוכה בעצם...לא בוכה...צורחת אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף אני רוצה שזה כבר ייגמר שהזמן יעבור וזה יהייה מאחור

 

[פרלמנים]

הסתגלות הדרגתית במידצת הצורך../images/Emo41.gif

ערב טוב מאיה. איזו מידהה נעליים? הבר האדום פשוט יותר נוח כי גם ההורה יכול לשנות את רוחב הבר לפי רוחב הכתפיים. שניהם טובים באותה מידה, רק וודאי את עניין הרוחב כי חלק גדול מהאי נוחות נובע מרוחב מוגזם של הבר

. בכי וקושי בהסתגלות נפוץ מאוד בימים הראשונים.עד כמה שזה נשמע לך קלישאה, את צריכה "לשדר" לשילת שזה מה שיש... וצריך להתרגל. יחד עם זאת יש כמה דברים שחשוב להתייחס אליהם: 1. לוודא שהבכי אינו נובע ממצוקה (לחץ של הנעליים, אי נוחות וכו') 2. אם יש צורך לסגל את שילת לנעליים בהדרגה-לעשות זאת. להוריד ולנעול פעמים ספורות במהלך היום (זה טוב לתרגול

) ולנסות אפילו לנעול לה כשהיא נרדמת (ככה אני עושה עד היום). 3. ללמד עוד בני משפחה (אבא של שילת למשל) לנעול את הנעליים כדי שהוא גם יהיה חלק מהטיפול ותוכלי "לחלוק" את הנטל ואת המעמסה הנפשית שאת מרגישה. 4. את עושה את הטוב ביותר עבורה-ההקפדה הזו היא הכרחית כדי לשמור על התוצאות הטובות שהשגתם בגיבוסים

החזיקי מעמד...זה רק הופך להיות קל יותר. את מוזמנת לצלצל אלי, חושבת ששלחתי לך כבר מסר, לא? ג'סיקה

 

[אנגלה3]

מאיה, ערב טוב

גם אנחנו עם הבר האדום, ועד כמה שהבנתי הבר האדום ניתן להרחבה ואין צורך להחליף אותו. לגביי כאבים בשרירים או במפשעות, זה לא אמור לכאוב, להיפך זה מפתח להם את השרירים, שחר התהפך בגיל חודשיים וחצי מהגב לבטן בזכות הנעליים - הם עזרו לו בפעולה

. הוא גם פיתח שרירי בטן חבל"ז הוא היה מתרומם משכיבה מלאה לישיבה כבר בגיל 4 חודשים בערך, והכל בזכות הנעליים - את רואה - יש גם דברים חיוביים לנעליים

. את יכולה להניח אותה על הבטן ואין שום בעיה עם זה... הכי מצחיק זה ההחתלות - היום שאנחנו בלי הנעליים ביום קשה לי להשתלט עליו, עם הנעליים זה מאוד פשוט - מחזיקים בבר ומרימים, לא צריך לנסות לתפוס את שתי הרגליים יחד

. אגב, אנחנו וויתרנו על היום הראשון- לא נעלנו לשחר את הנעליים ביום הראשון אחרי הורדת הגבס האחרון, הרגל שלו הייתה מאוד מאוד רגישה ואדומה, בכל זאת, היא הייתה סגורה בגבס הרבה זמן...אז פשוט נתנו לו לילה חופשי ולא נעלנו לו את הנעליים. למחרת הוא כבר קיבל את הנעליים בצורה יותר רגועה, הוא לא בכה ולא התנגד. תנסי אולי לתת לה לילה חופשי...יש לה עוד הרבה לילות עם הנעליים... מאחלת לכם לילה שקט ורגוע אנג'לה