אצלי
לאחרונה הייתה לי תקופה מאד ארוכה שרציתי לאכול רק אסייתי. כל אסייתי. סיני, הודי, קוריאני. הבית שלנו כבר הריח כמו חלב קוקוס, סויה ושמן שומשום.
אחרי תקופה ממש ארוכה של אוכל אסייתי, נתקפתי לאחרונה געגועים לבישול של בית, אולי בגלל שלא הייתי בבית כבר שלושה שבועות.
הכי מתגעגעת לאוכל של אבא שלי.
אבא שלי פשוט יודע לבשל. הוא פשוט מבין אוכל, בלי ללמוד, בלי מתכונים, בלי שום דבר. הוא ירש מהצד המרוקאי את ה"לפי העין", ואלוהים-יודע-ממי את היכולת שלו להכין מעדן מכל דבר.
 
אז כמחווה לאבא, נתקפתי געגועים לקוסקוס. אחרי שבשבת הכנתי תבשיל של עוף, פטריות וגמבה עם קוסקוס (שיצא מהמם אגב)
החלטתי היום להכין קוסקוס עם מרק אבל קצת אחר, ולנסות לעשות מתכון של מישהי שהתמודדה בעונה האחרונה של מאסטר שף ועשתה מרק קוסקוס "עם ירוקים" (סלרי, כוסברה, בצל, פלפל ירוק חריף, לפת, תחתיות ארטישוק, שומר, אפונה עם גרונות ולבבות)
אלא שבגלל שיום ראשון...
לא היו גרונות, לא הייתה לפת, לא היה שומר ואני שונאת כוסברה.
אז הכנתי מרק עם סלרי, פטרוזילה, שורש סלרי ושורש פטרוזיליה, אפונה, בצל, תחתיות ארטישוק, פלפל שאטה, כנפיים ולבבות. עכשיו הוא בבישול כשמעליו קוסקוס מתאדה לו... וואלה, בינתיים עושה רושם של טעים אש.
