יום ראשון
למטפלת

יום ראשון ../images/Emo26.gifלמטפלת ../images/Emo178.gif../images/Emo53.gif

גיא שלנו כבר בן 4.5 חודשים. ילד מתוק וחייכן, שישן מעט מאוד ביום אבל הרבה בלילה
- ביום ראשון אני חוזרת לעבודה, הוא לבית של המטפלת (זו אשה מקסימה שגרה בבניין שלנו, והיא תיקח אותו אליה מ8:30 עד 16:30). לקראת זאת עשינו שלוש פגישות הסתגלות של כשעה וחצי-שעתיים כל פעם. מחר צפויה עוד אחת - אבל מה? כשהוא איתה לבד הוא צורח. עשינו ניסוי - ואתמול השארנו אותו לבד עם סבתא שלו (אמא של החצי ואשה מדהימה לגמרי, שנכדיה הנוספים מטורפים עליה) - צרח. אני לא ממש יודעת מה לעשות ביום ראשון הקרוב : - החצי וגם אמא שלי הציעו לבקש ממנה, שבימים הראשונים תהיה אצלנו בבית, כדי שלפחות הסביבה שלו תהיה מוכרת. - מצד שני חברה טובה שלי אמרה שזה בעצם שתי הסתגלויות - אחת אליה ואז עוד אחת לטריטוריה חדשה, ושלדעתה, עדיף להסתגל לשינוי בפעם אחת. אגב, בשיחה עם הבוס שלי, הוא הביע נכונות שאלך בימים הראשונים הביתה מוקדם מ-16:30 כדי לרכך את הטראומה (אני מניחה שהיא יותר שלי מאשר של גיא) מה דעתכן?
 

נגה אר

New member
לפי דעתי...

להפריד בין הדברים. לתת לו קודם כל להסתגל אליה בבית שלכם כאשר אולי כחלק מהטיול היומי שלה היא מעלה אותו אליה הביתה כדי ש"יתרשם" ולאט לאט להאריך שם את השהות עד למעבר סופי. הפיצים האלו רגישים לכל דבר וחבל שיתחיל את החיים בלעדיך בבכי לא פוסק. בהצלחה
 
למעלה