יום ראשון.

[מלאך הרחמים]

יום ראשון.

זה התחיל ככה. קמתי ברבע לשבע להדליק את הדוד (ראבק!! היום אני חייבת לקנות את השעון הזה שמדליק את הדוד לבד). חצי ישנה נתתי לכלבות לאכול, ואז הוצאתי אותן החוצה נכנסתי להתקלח, התלבשתי ובדיוק בצלצול הגעתי לכיתה רק כדי לגלות שחצי מהתלמידים שלי לא טרחו להגיע עדיין טוב אז אחרי רשימות התחלתי לטלפן להורים ושתבינו 8 ורבע בבוקר!! "אהה, כן הבת שלי חולה" "מה? הבן שלי לא שם? אבל הוא יצא, טוב הוא תיכף בטח יגיע" "הבת שלי בלי תלבושת? מה חולצה חלקה זה לא תלבושת" "אהה אז הוא שכח את הספר בבית, אז מה, שייקח מחבר" טוב עד 9 בבוקר רק דיברתי עם הורים שהדבר האחרון שעניין אותם זה הילד. אחר כך חזרתי שוב לכיתה ושוב פעם בדקתי תלבושת, ציוד, מי הגיע, מי לא <אמאמאמאמאמאממא שלהם> ואז התחילה הדרמה האמיתית - זו שמתרחשת שתלמידי כיתה י"ב מגלים שמשרד החינוך לא ביטל את בגרות החורף ויש להם בגרות עוד 5 שבועות. אחרי שעה של בכי וצרחות הלכתי ללמד ביסודי את כיתת החינוך המיוחד אחרי שעתיים שם, שניראו כמו 7 שעות חזרתי חזרה לתיכון רק כדי לגלות שלוש הודעות חדשות במשיבון - תלמיד אחד הלך הביתה, תלמיד אחד הבריז, ותלמידה נוספת בלי אוויר <כן כן, משתעלת> טוב נו עוד 4 שעות של למידה ואז מגיעה הביתה כשכל הדרך אני רק חושבת על המיטה, כמה שהיא קוראת לי ורואה את מה שנשאר מהבית היפה שלי אחרי ששתי הכלבות הזונות שלי פשוט השמידו אותו לגמריי! אז עכשיו סיימתי לנקות!! עכשיו!!! אמאמאמאמאממאמאמ!!! סאמק!! זהו.

 

[סוודרית]

ה' ירחם !

בחיים לא התקשרו להורים שלי לשאול איפה אני שלא הגעתי לבית הספר ! בחיים לא בדקו לי ציוד ! מה זה זה? זה חינוך? לבית ספר כזה אני שולחת את ילדיי ? מעניין אם אני הולכת ומדווחת לבית הספר שאת גולשת לך באתרים ומתלוננת מה יגיד משרד החינוך על זה ! כוס אמו ! מה רע ללמד כיתה עם חצי תלמידים? יותר שקט ! אין אין על כל דבר אתן מתלוננות המורות המסריחות האלו!!! <סווד שעד היום זוכרת רק את אבי המורה להתעמלות המסוקס שלה ולא יותר מזה !!!>

 

[מלאך הרחמים]

אל תאיימי עליי

אני חסינת איומים כבר!! ברוך השם ההורים איימו עליי כל כך הרבה פעמים (כולל היום אחר הצהרים) שאני ממש אדישה לכך. וכפרה עלייך, לא רוצה לבאס אותך, אבל באמת, תיראי מה יצא ממך. אולי אם היו מתקשרים אליי לבדוק איפה את, בודקים לך ציוד ומתעניינים בך קצת הדברים היו ניראים אחרת עבורך. ומה שרע ללמד כיתה עם חצי מהתלמידים זה שהחצי הנשאר לא מסכים ללמוד אלא רק עסוק בשאלות הקיומיות - רגע, למה הוא / היא / הם הלכו? מה אנחנו פריירים? גם אנחנו הולכים. וככה מהר מאוד מגיעים לכיתה שלמה ריקה. ובגרות בעוד חודש. <ובעצם את בלונדה, אז לא. עדיין היית נשארת מטומטמת>

 

[ע ד ן ל נ צח]

אז זו את!!

שמוציאה את תסכולייך מהכלבות על הילד שלי [ טוב הוא לא ממש שלי] שלא הגיעה בתלבושת! ביום חמישי ירוק יום שישי לבן, ואם הוא בא ההפך? חייבים להתקטנן? לפחות הוא בא בזמן! ובאמת כעת נמאס לי כבר מטלפונים כגון : הילד בא עם מכנס קצר[ אז א. זה היה 3/4 וב. זה מה שהוא רצה ללבוש בבוקר] או הילד בא בלי כריך[ אז הוא יישאר רעב לא את וילמד למחרת לא לעשות עלי פוזות כשאני מציעה לו : שוקלד,גבינה,חומוס,נקניק,חביתה,חמאת בוטנים וטוסט] או הילדה באה עם לק [ אז מה? ואם הילד היה בא עם לק גם על זה היה לך מה לומר?] באמת מורים ומורות יקרים אני פונה אליכם בפנייה נרגשת זה לא שלא אכפת לנו מהילדים אבל יש גבול למלחמות הבוקר שאנו צריכים לנהל עם ילד, איפה הימים בהם ילד פחד לבוא בלי תלבושת לבית הספר שלא ישלחו אותו הביתה חלילה, או שהיינו מכניסות את העגילים התלויים לתיק לפני כניסה לבית הספר כדי שהסגנית שעמדה בפתח ועשתה סלקציה לא תראה? תענישי אותם. אנחנו נתמוך בך.אפילו נעריץ אותך.[טוב לא צריך לסחף] יש לי 11 ילדים להשכים ולשלוח[בזמן] לבית ספר כל בוקר ,אז אחד הלך עם קצר וההשני סרב לקחת כריך, אז מה? אני צריכה גם כלבה לקלל אותה בסוף היום. אוף.

 

[מלאך הרחמים]

זה מזכיר לי ...

היום הגיעה לי תלמידה עם גינס, נעלי עקב, סריג גולף צמוד ותיק יציאה. אהה וכן - היא הגיעה ב8 וחצי. ואז אני מתקשרת לאמא שלה להגיד לה - למה לעזאזל הבאת את הילדה ככה לבית ספר???היא יודעת שיש שיעור ספורט, המינימום זה מכנס ונעלי ספורט.... שלא לדבר על תלבושת, שלא לדבר שבתיק יציאה נכנס רק הפלאפון, ובטח לא מחברות וספרים... מה היא עונה לי? לפחות היא הגיעה!! ככה ניראה דור העתיד חברים. בדיוק ככה.