אני שומרת את האלבומים, אך בערך מתחילת שנות ה-2000
כמעט ולא נוספו אלבומים חדשים כי עברתי למצלמה דיגיטלית.
האלבומים שלי מונחים בסלון (לא רואים אותם מבחוץ, הם במעין ארון דקורטיבי בחלק התחתון שיש לו דלת, אך מצד שני הם נגישים מאוד במקרה הצורך). פשוט שם הם בדיוק נכנסים, ובספריות שבחדרי העבודה במשרדים ממילא אין מקום עבורם כי הכול תפוס על ידי ספרים.
את התמונות הטובות ביותר שעוד היו טרם העת הדיגיטלית סרקתי בהדרגה למחשב. אנו לא צופים באלבומים לעיתים קרובות בכלל, גם כי כאמור סרקתי את התמונות שהכי מעניינות אותי שם וגם בזכות הדבר הבא שאני הולכת לספר עליו עכשיו:
אגב, זה גם רעיון בשבילך (ובשביל כל מי שאוהב לצפות בתמונות משפחתיות או אחרות מדי פעם), אך לא רוצה להתעסק הרבה עם חיפוש בין המוני תמונות באלבומים ובמחשב (לא רעיון חדש או מקורי בכלל, אבל עדיין שווה להזכיר) - לקחת מחשב נייד ישן שכבר יצא משימוש שוטף, רצוי עם מסך גדול יחסית (אפשר גם מחשב רגיל, אבל זה הרבה פחות נוח בגלל המקום שהוא תופס), לפתוח תיקייה ולהעביר אליה את כל התמונות הטובות/אהובות ביותר מכל הזמנים, שאת רוצה שיהיו נגישות וזמינות לצפייה תמיד. להכין מהתמונות מצגת מתחלפת ולהריץ אותה בלופ (אפשר בסדר רנדומלי או כרונולוגי או איזה שבא לך). להציב את המחשב במקום אסטרטגי יותר או פחות לבחירתך, וכך תמיד תהיה לך תצוגה של תמונות מגוונות אך אהובות. אצלנו יש רשת ביתית, אך גם אם אין, אפשר לשמור את התמונות על המחשב הנייד עצמו, ולעדכן פעם בכמה זמן עם תמונות חדשות. אצלי בתיקייה יש כבר קרוב ל-2740 תמונות, כמעט כולן מאז שהילדים נולדו ועד היום (ועוד תמונות נבחרות ספורות מוקדמות יותר, אך ממש טיפה כי מה שמעניין אותי זה התמונות של הילדים הגדלים והמשתנים). כל פעם שאני עוברת לייד המחשב הנייד שאצלי נמצא בפינה נוחה מאוד במטבח, אני מביטה לרגע ורואה תמונה אחרת (בגלל כמות התמונות לוקח הרבה זמן עד שרואים שוב את אותה התמונה, וכך אף פעם לא נמאס ממנה). אפשר כמובן להשתמש גם בטאבלט וכד' או במסגרת ייעודית לתמונות דיגיטליות, אך מניסיון אלה פחות נוחים ואמינים, והמסגרת לתמונות דיגיטליות במיוחד גם נוטה להתקלקל הרבה יותר.
לדעתי זה תחליף (או, אם מעדיפים, תוספת) ממש מוצלח לתמונות משפחתיות קבועות התלויות על קירות או ניצבות על רהיט זה או אחר, שיש בו גם הרבה יותר גיוון, גם משאיר הרבה יותר מקום פנוי לקישוטים מסוג אחר, וגם לא נותן למבקרים תחושה של משפחה שעפה על עצמה בגלל עודף תמונות משפחתיות, שלפעמים נוצרת בבתים העמוסים בתמונות כאלה.
בלי קשר, אפשר כמובן להריץ מצגת כזו גם בתור שומר מסך על המחשב האישי או הטלפון הנייד, אבל החיסרון הוא שאפשר לצפות בהן רק כשאת לא משתמשת בהם.
כמעט ולא נוספו אלבומים חדשים כי עברתי למצלמה דיגיטלית.
האלבומים שלי מונחים בסלון (לא רואים אותם מבחוץ, הם במעין ארון דקורטיבי בחלק התחתון שיש לו דלת, אך מצד שני הם נגישים מאוד במקרה הצורך). פשוט שם הם בדיוק נכנסים, ובספריות שבחדרי העבודה במשרדים ממילא אין מקום עבורם כי הכול תפוס על ידי ספרים.
את התמונות הטובות ביותר שעוד היו טרם העת הדיגיטלית סרקתי בהדרגה למחשב. אנו לא צופים באלבומים לעיתים קרובות בכלל, גם כי כאמור סרקתי את התמונות שהכי מעניינות אותי שם וגם בזכות הדבר הבא שאני הולכת לספר עליו עכשיו:
אגב, זה גם רעיון בשבילך (ובשביל כל מי שאוהב לצפות בתמונות משפחתיות או אחרות מדי פעם), אך לא רוצה להתעסק הרבה עם חיפוש בין המוני תמונות באלבומים ובמחשב (לא רעיון חדש או מקורי בכלל, אבל עדיין שווה להזכיר) - לקחת מחשב נייד ישן שכבר יצא משימוש שוטף, רצוי עם מסך גדול יחסית (אפשר גם מחשב רגיל, אבל זה הרבה פחות נוח בגלל המקום שהוא תופס), לפתוח תיקייה ולהעביר אליה את כל התמונות הטובות/אהובות ביותר מכל הזמנים, שאת רוצה שיהיו נגישות וזמינות לצפייה תמיד. להכין מהתמונות מצגת מתחלפת ולהריץ אותה בלופ (אפשר בסדר רנדומלי או כרונולוגי או איזה שבא לך). להציב את המחשב במקום אסטרטגי יותר או פחות לבחירתך, וכך תמיד תהיה לך תצוגה של תמונות מגוונות אך אהובות. אצלנו יש רשת ביתית, אך גם אם אין, אפשר לשמור את התמונות על המחשב הנייד עצמו, ולעדכן פעם בכמה זמן עם תמונות חדשות. אצלי בתיקייה יש כבר קרוב ל-2740 תמונות, כמעט כולן מאז שהילדים נולדו ועד היום (ועוד תמונות נבחרות ספורות מוקדמות יותר, אך ממש טיפה כי מה שמעניין אותי זה התמונות של הילדים הגדלים והמשתנים). כל פעם שאני עוברת לייד המחשב הנייד שאצלי נמצא בפינה נוחה מאוד במטבח, אני מביטה לרגע ורואה תמונה אחרת (בגלל כמות התמונות לוקח הרבה זמן עד שרואים שוב את אותה התמונה, וכך אף פעם לא נמאס ממנה). אפשר כמובן להשתמש גם בטאבלט וכד' או במסגרת ייעודית לתמונות דיגיטליות, אך מניסיון אלה פחות נוחים ואמינים, והמסגרת לתמונות דיגיטליות במיוחד גם נוטה להתקלקל הרבה יותר.
לדעתי זה תחליף (או, אם מעדיפים, תוספת) ממש מוצלח לתמונות משפחתיות קבועות התלויות על קירות או ניצבות על רהיט זה או אחר, שיש בו גם הרבה יותר גיוון, גם משאיר הרבה יותר מקום פנוי לקישוטים מסוג אחר, וגם לא נותן למבקרים תחושה של משפחה שעפה על עצמה בגלל עודף תמונות משפחתיות, שלפעמים נוצרת בבתים העמוסים בתמונות כאלה.
בלי קשר, אפשר כמובן להריץ מצגת כזו גם בתור שומר מסך על המחשב האישי או הטלפון הנייד, אבל החיסרון הוא שאפשר לצפות בהן רק כשאת לא משתמשת בהם.