עובדות לא מבלבלות אותם
מסגד אל-אקצא נבנה תחילה מעץ, בתאריך לא ידוע וכונה בשם מסגד איליא ו-מסגד בית אלמקדס[דרוש מקור]. על פי מסורות אחדות, הוא הוקם במצוותו של הח'ליף עמר עצמו. בכל מקרה ידוע כי המסגד כבר עמד על תילו בשנת 679, כיוון שבן התקופה, הנזיר ארקולף, מעיד שראה את המבנה.
בשלב מאוחר יותר, נבנה במקום מבנה אבן. מרבית ההיסטוריונים הערבים מימי הביניים מייחסים את בנייתו לעבד אל-מלכ, בונה כיפת הסלע, ומיעוטם מייחסים אותו לבנו, וליד הראשון. המבנה, בסגנון בזיליקה בינטית, הוקם מחדש לפחות חמש פעמים. הוא נהרס לחלוטין לפחות פעם אחת ברעידת אדמה ("רעש שביעית", באמצע המאה השמינית). הבניה המחודשת האחרונה הייתה ב-1035.
בעוד שהר הבית והמקדש
שמו המקראי של המקום, הר המוריה, הופיע לראשונה בתנ"ך בבניית בית המקדש הראשון בידי שלמה. אולם, "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" נזכרה כבר בבראשית, כ"ב, ב' כשם המקום שעל אחד מההרים שבו נעקד יצחק. השם הר הבית הופיע לראשונה בנבואת החורבן של ירמיהו בספר ירמיהו, משלהי המאה השביעית לפני הספירה: "צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ, וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר." (ירמיהו, כ"ו, י"ח[3]) פירוש השם "הר הבית" הוא ההר עליו הבית בנוי, כשהכוונה היא לבית המקדש.
והכי חשוב הר הבית כלל לא מופיע בקוראן. אבל...
יש להדגיש כי הקוראן רואה בעם ישראל כעם הנבחר מכל אומות העולם, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בפסוקים הבאים:
"הוי בני ישראל, זכרו הטוב אשר עשיתי אתכם ואשר העדפתי אתכם על-פני כל האדם" (סורה 2, 122).