יום שישי עצוב

[פוריה3]

יום שישי עצוב

היי לכולם, כשיום שישי מגיע וליאם שלי לא איתי הכאב כפול ומכופל,להרגיש את הלבד ולהיתמקד בכל הדברים שלו,אין יום שאני לא חושבת עליך תינוק שלי,ורוצה שוב לחבק אותך בן יקר ומתוק שלי,וכל יום שעובר הגעגוע אליך יותר גדול, ליאם שלי בכל מקום שתהיה הלב שלי איתך....

 

[דנה של רותם]

אוףףףףףףףףףףף כמה קשה ../images/Emo14.gif

המילים שלך חורצות לי עמוק עמוק בנשמה ובלב. כמה שאני מבינה אותך. וכמה שהכל עוד טרי אצלך, אני זוכרת כמה זה היה קשה וכמה שלא האמנתי שאפשר לעבור עוד יום ועוד יום. ואיך יכול להיות שהעולם ממשיך מסביב ורק אצלי הכל נעצר ביום שרותם הלך. פוריה יקרה, לצערי אין לי מילים טובות מספיק כדי לעודד. לא בטוחה שזה אפילו אפשרי לעודד. רק שתדעי שכולנו כאן אימהות שמבינות לליבך יותר מכל אחד אחד בעולם, כואבת בדיוק אותו הכאב.

 

[שרון123]

סופי השבוע הכי הכי קשים

החוסר שלהם כל כך בולט

מקווה שבכל זאת יהיה לכםסוף שבוע אפשרי

 

[eaz1514]

../images/Emo7.gif סוףי שבוע קשים כמעט 5 שנים.

אני זוכרת ומבינה היטב את תחושת המחנק, הריקנות, חוסר האונים, אין מנוחה, לא פעם אמרתי: אוף הלוואי והייתי הולכת כל יום לעבודה.

לאחרונה גיליתי שאני מחכה לסופי שבוע , אולי זה קשור לעובדה שהבן היחיד שנותר יצא מהקן ומגיע לסופי שבוע אז יש למה לצפות, אולי הזמן שחולף, אולי שבועיים חופשה בחו"ל באוקטובר שמלאו את מאגר כוחותי מחדש. אני משתדלת להתרכז בעשייה למצוא את הדבר שיעוזר לנו לעבור את הימים הקשים אם זה קניות, נקיון, ביקור במספרה, כוס קפה עם חברה, הצגה, מופע וכו' כתיבה. למדתי למצות כל רגע ולנסות ולא לתת לעצמי לשקוע בעצב כי זה לא מוביל לשום מקום וזה לא מה שהיה מצופה ממני. למען הגילוי הנאות לא תמיד אני מצליחה יש רגעים של יאוש ותעיד על כך עננית היקרה שלא פעם הרימה אותי מהבור. אני מאחלת לכולם סוף שבוע שלו, צאו טיילו בטבע , לכו לשפת הים (מי שיכול) תסתכלו למעלה לשמיים ותחשבו הנה הילד שלי מביט בי וגאה בי. שבת שלום אילנה, אמא של רונן

 

[חיה אש]

כל כך מבינה אותך....../images/Emo24.gif

 

[פוריה3]

לאילנה

לאילנה היקרה, תודה לך על הדברים מהלב,אני יודעת שהרבה אימהות מבינות אותי בגלל שעברנו אותה חויה לצערנו,אצלי הכאב כל כך גדול והרצון לחיות ולעשות דברים בחיים שלי,עד עכשיו אני הייתי שומרת שבת אבל עכשיו אני לא יודעת במה להאמין כבר ועכשיו אני מתחילה "לחיות"ולגלות את החיים שלי ושל משפחתי ולהיתעודד בילד שנשאר לי (בן 6) אבל הגעגועים לליאם ,לילד המקסים שלי גדולים

 

[eaz1514]

שולחת לך ../images/Emo30.gif