יום שישי

יום שישי

אני יודעת שהיא לא רוצה אותי, יודעת שבחרה לסיים את הכל ושנמצאת איתו ואיתם ושאני חייבת לשחרר.
את כל זה אני יודעת. אבל למה אני לא מצליחה פשוט להמשיך הלאה?? למה אי אפשר להפסיק לחשוב עליה ולהתפלל שפשוט תהיה כאן, שפשוט תבוא. שלא אדמיין אותה יושבת עליה ידי, אלא שארגיש אותה אמיתי, שאריח אותה לידי, קרוב.
אני יודעת שאני באשלייה, יודעת שזה מראה כמה אני אדם דפוק שחי בארץ הפנטזיות.
הכל אני יודעת, אז למה לא יודעת לשחרר אותה? למה לא יודעת איך לוותר ולהפסיק להטריד אותה ואותי במחשבותיי?
אי אפשר שפשוט תבוא ותחבק אותי? שנשמע מוסיקה, שנשב קרוב ו...
יודעת שהיא כבר לא אוהבת אותי ואת מי שאני. כנראה שהפסקתי להאמין שמישהי תאהב אדם כמוני.
איך הצליחה לסיים איתי ופשוט להמשיך הלאה?
איך הצליחה לא לדבר איתי יותר לעולם ואפילו להתעלם ממני ביום הולדת?
איך תקופה בחיים הייתי הכל בשבילה ועכשיו אני הכי כלום שיש?
איך עכשיו היא ככ לא אוהבת את מי שאני ולא רוצה את חברתי וקירבתי?
היא ישנה עכשיו על ידו ועברה עוד יום של הרפתקאות איתו ואיתם. אני לא יודעת כבר מה לעשות עם עצמי
 
מסנגרת על הצד השני.....

אני בחרתי להתנתק ממנה וזה הדבר שהכי כאב לי לעשות.
היום עברתי ליד גדרהבית שלה וכל מה שרציתי לעשות זה לעצור לתת/לקבל לה את הנשיקה הטובה בעולם ולהמשיך לנסות לבנות את חיי.
כדי שאצליח להרים את הקשר עם בעלי בשביל 3 ילדינו, אני חיבת להתנתק כי איתה אין חצי יש רק אהבה גדולה.
 
את החשק לחיות��

מקווה שלא הורדתי לה את החשק לחיות אלא השארתי אותה ואותי עם לב שבור.
שתינו נכנסנו לזה בידיעה שזה רק רומן ואסור להתאהב אבל התאהבנו וכשהבנו את זה נפרדנו.
כרגע אני מעדיפה לשמור על הלב של 3 ילדי ופחות על הלב שלי או שלה.
היא רווקה וצריכה להמשיך הלאה ואני נשואה וצריכה להמשיך הלאה.

וכמו שאמרו פה באלף סיטואציות: "נשואה רק עם נשואה!!!"
 
..

תשמרי על ילדייך.
העיקר שזכית בריגושים ובפרפרים וכשזה לא התאים אז בחרת אעלק בילדייך.
התמודדת איתה? סיימתן את זה בטוב? מדובר רק בלב שבור או שפשוט קמת והלכת בחזרה?
 
למעלה