יום שישי

יום שישי

יום שישי
יום של חופש נו באמת
רציני?! יום של שיעבוד.
שוב לנקות, לסדר, לקפל .......
מותר לומר לפעמים שאין לי כוח,,, לא , דווקא יש לי כוח לעשות הרבה דברים.
נגיד לעשות את ****
זו שאני ממש מתגעגעת אליה.. טוב אז אבחר ביטוי אחר. מותר לומר, שלא בא לי. הויש רצף מילים מסוכן מדי בחיי
בכל שניה קורים הרבה דברים שלא בא לי עליהם
אז עזבי,
מה כן בא לך?
ככה לשכב על ערימת הכביסה הלא מוקפלת
האמת שבא לי שקט הבוקר .אני לבד,הגלים והים
ושמש לא מסנוורת.
אף פעם לא עשיתי את זה
או שכן ואני לא זוכרת .כי זה קרה לפני יותר מדי זמן..
חושבת על הים ונרגעת
הים מזכיר לי אותה...
אז אני מאוהבת, אוהבת המון
וזה קצת קשה לי
קשה מדי ...
אז שוב אני נזרקת לדברים קשוחים מנהלת שיחות עם עצמי... זה קשה קצת כי
זה מדגיש את האין.
אני לא חיה בפנטזיה אני חיה מציאות
חלומות זה טוב בלילה כשאני רדומה הכל אפשרי
המציאות שונה
אני כאן, ואת שם רחוקה כל כך, ממני,
זה לא משהו שאפשר להתרגל אליו
מנסה קצת להקל מעצמי
איך בדיוק?לחיות את הרגע
ולא לחשוב על מה שיהיה
העתיד מציק לי מאאוד
אז קודם סוגרת שיחה עם עצמי בלי פנטזיות על
אהבה,בית, ילדים, קריירה חדשה, הכל מלחיץ ובא לי איזה ספרינט עם הנעלים החדשות בכפר בהולנד
שכולם פוסעים בו בשקט
כאילו כל הזמן שבעולם נתקע שם... בא לי לאאבד שוב ב 6 בבוקר בתוך יער
הופס ברחתי לעבר
אז בלי מה שהיה, בלי מה שאני רוצה, ושקט מהעתיד
העתיד רועש לי ואין פה וואטסו כל יום .אז עכשיו מה יש
עכשיו יש לי אהבה ענקית
****, אני חולה עליך
יש את החיוך והצחוק שלך
ולספור רק את שלוש ...
1 2 3
אחרי שלוש זה כבר בלי חרטות. חרטות במלעיל כמו של ילדים
אני קמה לסדר
זה חלק מהווה
אחרי אני אברח מהכל
לאנשהו אלוהים יודע לאן.
 
למעלה