יום שלישי הקרוב, 20.11 יום הזכרון לטרנסג'נדרס

[טל קרויטורו]

../images/Emo24.gif תודה רבה! נעים לשמוע

אני מצרפת חלק מתוכן העלון שחולק אתמול ביום הזכרון לטרנסג'נדרים "מי מכן נולדה עם לק על הציפורנים? מי מכם נולד עם שער קצוץ? אף תינוק לא שואל את הרופא המילד בקול מחופס "אחי! מה המצב". אף תינוקת בת יומה לא מלבישה בובות. כולנו מתנסים, את כולנו מתקנים: "נראה אותך גבר!" - "את מתנהגת כמו בן!" כולנו משחקים: מתלבשות, מתגלחים, מסתפרים, מתאפרות, מקשיבות, מתכסחים, מנפחים חזה, מנדנדות טוסיק. אבל לכולנו מגיע רגע בו זה לא מתאים לנו: בת שרוצה ללכת לשיעור מלאכה, בן שרוצה לרקוד; בן שלא רוצה להיות טייס, בת שלא רוצה טייס; אישה שלא מספקת נכדים להוריה, גבר שלא עושה קריירה; גבר שרוצה לזיין גברים ואישה שרוצה לזיין נשים; אישה שלא מגלחת רגלים, גבר שמגלח רגליים. זכר שרוצה שדיים ונקבה שרוצה להוריד. "בן" שמרגישה בת, "בת" שמרגישה בן. ואלו שמרגישים קצת בן וקצת בת, גם זה וגם זה, לא זה ולא זה או שום דבר במיוחד. לכולנו חומות המגדר לא מתאימות ברגע מסוים. כולנו ניסינו פה ושם לטפס עליהן. רובנו חטפנו מכה ונכנענו, חלקנו נותנים מדי פעם קפיצה לצד השני. מעטות ומעטים הרהיבו עוז לחצות אותן, וישנם הנשארות על החומה הצרה, רגליהם מתנדנדות מעל לראשינו, מסרבות לבחור צד. לכולן יש זכות להציג את עצמן לפי הרגשתן. לכולם יש זכות לקבוע מה הם מספרים על עצמם. לכולן יש זכות לטיפול רפואי נאות; לתמיכה נפשית מתחשבת ולא שופטת, לגוף שיתאים לזהותם; להכרה ציבורית בקיומן; לעבודה ולפרנסה בכבוד; לאהבת הורים ותמיכתם; להנאה מבילויים, לאהבה, למין ולגישה לתאי שירותים מתאימים." אני מזדהה ומרגישה שייכת.

 

[טל קרויטורו]

אהלן

אתה מוזמן לפנות במסר ולציין איזה חלק לא הבנת, ואנסה שוב

 

[טל קרויטורו]

יום שלישי הקרוב, 20.11 יום הזכרון לטרנסג'נדרס

ב-20 בנובמבר יצויין בישראל, כמו בכל העולם, יום זכרון לטרנסג'נדרים, להזדהות עם קורבנות השנאה והאלימות הטרנספוביות. השנה יצויין הטקס בתהלוכה בתצעד ברחובות תל אביב, ובטקס בחסות עיריית תל אביב. שני ארועים לציון יום הזכרון לטרנסג'נדרים יתקיימו בתל אביב ב-20 בנובמבר: · תהלוכת טרנסג'נדרים וחברים תצא בשעה 18:00 מרחבת סינמטק תל אביב ותצעד לאורך רחוב אבן גבירול עד לככר רבין. · הארוע יום הזכרון לטרנסג'נדרים ייערך בשעה 19:30 באולם האירועים שבקומה ה-12 בעיריית תל אביב. הארוע יכלול טקס התייחדות עם קורבנות האלימות הטרנספובית, סיפורים אישיים של אנשים טרנסג'נדרים, קטעי שירה ונגינה מאת ובביצוע טרנסג'נדרים, ודברים מפי פעילים טרנסג'נדרים וחברים של הקהילה התומכים ומלווים אותה במאבקיה. ארועי יום הזכרון לטרנסג'נדרים פתוחים לקהל הרחב. הארוע מתקיים תודות לסיועו של חבר מועצת עיריית תל אביב, מר איתי פנקס. כתובת אתר יום הזכרון לטרנסג'נדרים 2007: http://remember.eli7.net. על יום הזכרון לטרנסג'נדרים יום הזכרון לטרנסג'נדרים מוקדש לזכרם של קורבנות השנאה הטרנספובית. מדי שנה נרצחים ברחבי העולם עשרות בני אדם על רקע היותם טרנסג'נדרים, ורבים מספור סובלים מאלימות, רדיפה, קיפוח ודחיה. אלימות זו באה לביטוי אך לפני ימים אחדים בתקיפה טרנספובית מזעזעת שהתרחשה בתל אביב (אשר כמו רבות דוגמתה, לא זכתה להד תקשורתי), ובה נחטפה אישה טרנסקסואלית, הוכתה ונאנסה באכזריות. מאז צויין לראשונה בסן פרנסיסקו בשנת 1999 הפך יום הזכרון לטרנסג'נדרים לארוע בינלאומי המוקדש לסולידריות בין טרנסג'נדרים, להצהרה בדבר ערך חייהם של אנשים טרנסג'נדרים, ולציון המאבק נגד טרנספוביה והומופוביה, למען שיוויון, סובלנות וקבלה. הארוע מצויין כיום במאות ערים ברחבי העולם. בישראל אנו מציינים את יום הזכרון לטרנסג'נדרים מאז שנת 2002. בשנים 2004 ו-2005 הוא זכה לחסותה ותמיכתה של הועדה לזכויות האדם בעיריית תל אביב. הטקס הוא הארוע הפומבי החשוב ביותר של הקהילה הטרנסג'נדרית. בישראל עלה השנה מפלס האלימות הטרנספובית בצורה מדאיגה, ונרשמו מספר מקרים של אלימות חמורה נגד נשים טרנסקסואליות. המקרה האחרון היה בתל אביב לפני שבועות ספורים, כאשר אישה טרנסקסואלית הוכתה באכזריות והותקפה מינית על ידי ארבעה גברים. אבל עם כל הזעזוע, האלימות הפיזית איננה הפורענות היחידה המאיימת על אנשים טרנסג'נדרים. לא פחות גרועה ממנה היא האלימות ממנה סובל, בצורה זו או אחרת, כל אדם טרנסג'נדר: ההדרה, הסטיגמה, שלילת הלגיטימיות של הזהות הטרנסג'נדרית. אלימות סמויה זו היא לא פחות קטלנית, לא פחות בלתי אנושית, וביטוייה רבים: דחיה, אפליה, עוינות, ביזוי, שלילת צלם אנוש, דחיקה לשוליים, מחיקה. טרנסג'נדר הוא מושג רחב הכולל אנשים שהמשותף להם הוא שזהות המגדר שלהם –היום גברים או נשים- אינה תואמת את ציפיות החברה לפיהן איבר המין שעמו נולד אדם קובע את זהותו. בין 1% ל-3% מהאוכלוסיה הם טרנסג'נדרים – טרנסקסואלים, ג'נדרקווירים, קרוס-דרסרים ושמות רבים אחרים, המציינים את מי שזהותם המגדרית ודרך הביטוי שלה שונים מהתבניות המקובלות. אנשים טרנסג'דרים משלמים מחיר יקר על רצונם לחיות בהתאם לרגשות הזהות שלהם: רבים מהם סובלים מהתנכרות מצד משפחותיהם, מתקשים למצוא עבודה ופרנסה, נתקלים ביחס משפיל במשרדי ממשלה, נתונים לפגיעה בזכויות בסיסיות וליחס מתנשא ומזלזל, מוצגים בתקשורת בצורה מתנשאת, מבזה ומסולפת ועוד. יום הזכרון הזה מאחד את כל האנשים הסובלים דחיה, רדיפה ואלימות בשל היותם טרנסג'נדרים. ציבור המתייחד עם מתיו והמזדהה עם נרדפיו איננו עוד ציבור חסר צורה וקול. זאת קהילה, גם אם היא חלשה וקטנה, גם אם היא ברובה נמנעת –וזה היום שבו חובה לשאול מדוע- מחשיפה. יום הזכרון לטרנסג'נדרים מהווה הצהרה בדבר ערך חייו של האדם הטרנסג'נדר ובזכותו לחיות על פי רגשות הזהות שלו. קורבנות האלימות הטרנספובית אינם אלמונים, גם אם שמם של חלק מהם אינו ידוע, כי יש מי שזוכר אותם. מותם הטרגי והמיותר לא יהיה לשוא, אם הוא יצליח לעורר בבני אדם זיק של אמפתיה והבנה כלפי מי שכל מבוקשם הוא לחיות את חייהם על פי רגשות הזהות שלהם. יום הזכרון לטרנסג'נדרים נקבע לזכרה של ריטה הסטר, אשר רציחתה בנובמבר 1998 הניעה את יוזמת הפרוייקט "לזכור את מתינו" (Remembering Our Dead), שצויין במשמרת נרות בסן פרנסיסקו ב-1999. מאז הלך והתרחב מספרן של הערים שהצטרפו לפרוייקט, וכעת הוא מצויין במקומות רבים בעולם. מאז 2002 מצויין יום הזכרון לטרנסג'נדרים גם בישראל.