יום של טריגרים, ושכול אחר לגמרי

[אחשל]

יום של טריגרים, ושכול אחר לגמרי ../images/Emo4.gif

לא, אחותי לא מתה כחיילת, גם לא בפיגוע... אחותי התאבדה בערב ל"ג בעומר לפני שבע שנים. עוד פחות משבועיים לאזכרה... ובדרך ימים של טריגרים לכאב... העלתי היום לפורום שלי משהו שכתבתי לפני כשבועיים, משהו ששכב לי במגירות הראש הרבה מאוד זמן ועבר כל מיני גלגולים... להפתעתי ולאכזבתי - מעט מאוד תגובות וכמעט כולן ללא מילים... תחושה מוזרה קצת...ציפיתי ליותר מזה כנראה...

ניר

 

[לולו המשוגע]

../images/Emo10.gif../images/Emo60.gif

גם לי אין כל כך מה להגיד, כי נורא קשה לומר משהו במצבים כאלו. אני מבינה את התגובות-חסרות-המילים שקיבלת. מעולם לא שכלתי אחות, ואני מקווה שגם לא אשכול, ואני כל כך מצטערת שאתה צריך לעבור את הגהינום הזה

אני רק יכולה לקוות שלא תדע עוד צער.

ליאת.

 

[ה מוזה]

../images/Emo23.gif

מה שהיה לי לכתוב לך כבר נכתב .... לפעמים פשוט אנשים לא יודעים מה לומר/לכתוב כמו צועדים על "ביצים " שכמדובר בנושא של התאבדות .. פשוט לא יודעים מה להגיד בטח נתקלת בזה גם במציאות ..

 

[מוּסקט]

אחשל...

האם אתה יודע מה אפשר להגיד לך שיענה על ציפיותך? כלומר, האם היית יכול לנסח תגובה שהיתה מספקת את הציפייה שלך? אם כן, באמת הייתי שמחה לדעת. פעמים רבות, כשיושב מולי מישהו שציפיותיו לא נענו אני מבקשת ממנו להחליף תפקידים, ולומר בקול רם את המילים שהוא היה רוצה לשמוע ממני. כתוב לעצמך את המכתב או את ההודעה שהיית רוצה לקבל, ואני מבטיחה לך מעט הקלה. אתה כמובן לא חייב לפרסם, אלא אם בא לך ואתה חושב שניסוח ציפיותיך מאחרים "בקול רם" יעזור לך באיזה אופן. אני מסכימה עם קודמי שכתבו שלא תמיד יש מילים, אבל יש כוונה טובה, ותנחומים, ויכולת להיות עמך ולידך גם כשאתה מבטא כאב - בלי לברוח, ועם חיבוק.

 

[שריד]

אחשל תמשיך לכתוב

כאשר קראתי את אשר כתבת התמלאתי געגועים גם... לא שאני יודע כרגע להגדיר למי... אם אני אחפש בודאי אמצא... אבל אני לא מעוניין... נותרה בי תחושה של משהו שנגע באיזשהו מיתר שממשיך להדהד... רציתי שתדע... תמשיך לכתוב כי יש קוראים שלהם זה נוגע...

שריד

 

[אחשל]

מה שציפיתי לו...

הן תגובות לאו דווקא מנחמות ומלטפות אלא יותר תגובות של שיתוף, של הבעת עמדה על מה שכתבתי... לשמחתי, נוספו עוד הרבה תגובות, בהן גם של כותבים חדשים... אתם מוזמנים לקרוא. תודה על ההקשבה והתמיכה ניר

 

[צימעס]

תגובה של שיתוף

אחד הדברים שלמדתי הוא לא להגיב לסיפור אישי ב"תשמע, אצלי זה...", אלא אם אני בטוחה שזה מה שמצפים ממני (או אם אני מסיקה מזה עצה, ואני יודעת שמבקשים עצה). למה? כי אני לא רוצה להסיט את הפוקוס אלי, כי אני משערת שאם מישהו משתף, הוא רוצה הקשבה. אם אתה רוצה תגובות שכאלה (שיתוף, ביקורת על הכתיבה), אולי כדאי לכתוב את זה מפורשות?