יום של מחשבה...

Dovsha

New member
יום של מחשבה...

במשך 22 שנות קיומי צמתי רק פעם אחת עד ליום כיפור הנוכחי. בכלל אף פעם לא חשבתי שדרך צום אוכל לכפר על חטאיי, זה תמיד נראה לי קל מדיי. לצום יום וחצי וכל חטאיי יתפוגגו כלא היו!? קל מדיי. אני גם ככה לא אוהבת את יום כיפור, למרות שאני מבינה ומקבלת את קדושת היום בכל זאת בלי טלויזיה בלי רדיו המוני אנשים כל היום וכל הלילה... ביום שבת נחטפו שלושה חיילי צה``ל ע``י חיזבאללה. מצאתי את עצמי יושבת מול הטלויזיה ובוכה בכי תמרורים. לא היה ספק בליבי שהשנה אצום. מוזר... הרגשתי מן חובה כזו לחיילים. מי אני שיושבת לי בבית החם והמוגן שלי כאשר שלושה חיילים, שלושה ילדים [חלקם אפילו יותר קטנים ממני] נמצאים בשבי האוייב, בבלבול, חוסר אונים, בפחד. מוזר אני יודעת... אבל הרגשתי חובה לחיילים האלו. מה אני אגיד לכם, מי ייתן ונראה ימים קלים ויפים יותר מאלו, וששלושת החיילים השבויים יחזרו בשלום וכמה שיותר מהר הביתה. ד``א, משום מה דף הפורום הזה לא מתעדכן במחשב שלי ומכאן שלוחה סליחתי לאלו ששלחו לי הודעות ולא עניתי.
 
למעלה