יום שני בבית אבות
אתמול היה קשה
אחי ואני נלחמנו בשיניים לא להקשיב לקול הפנימי שלנו שאמר לנו לקחת את אמא שתבוא לגור עם מישהו מאיתנו.
בדיוק כמו שרוצים לגונן על תינוק.
ברגע מסויים של צלילות היא הבינה שאנחנו הולכים והיא נשארת שם, מן הסתם זה ישר גרר סצנה של התכרבלות לתנוחת עובר אבל לשמחתנו אחת מהעובדות ישר הכניסה את אמא ואותנו לחדר הסנוז ואמא נרגעה בערך חצי דקה אחרי שנכנסנו לשם.
בבוקר כשבאתי מצאתי אותה יושבת עם כולם בפינת אוכל (סוף סוף מחוץ למיטה) והאחיות ישר רצו לספר לי איך היא רקדה להם לפני שהגעתי.
היא נראת יותר רגועה
אחרכך היא סיפרה לי דיי בעצבים על מקרה שהיה לה בבוקר עם אחד האחים.
מסתבר שלמרות שאמרנו להם שהיא אצמעית לחלוטין האח נכנס לחדר שלה פתח את הארון ונתן לה בגדים
לא יודעת מאיפה זה בא לה, יכול להיות מכל מניי דברים שהיו ב8 חודשים של האישפוז המיותר שהיה לה במחלקה פסיכיאטרית. אבל היא ממש פוחדת מגברים ומאנשים שמדברים בקול רם
לשמחתי היא גם דיי אוהבת את האוכל שם (האחיות אומרות שמבחינתן היא לא אוכלת מספיק) אבל ביחס למה שהיה בבית חולים היא אוכלת יפה.
אבל הלילה אני ממש ממש מתגעגעת לאמא.
אני מתגעגעת לשיחות, לספר לה מה עובר עליי ביום יום, זה שאני מובטלת שאין לי ברירה אלא לעבור דירה
להתייעץ איתה.
היא תמיד איתה שם כשהייתי צריכה
אני מרגישה דיי לבד עכשיו
אתמול היה קשה
אחי ואני נלחמנו בשיניים לא להקשיב לקול הפנימי שלנו שאמר לנו לקחת את אמא שתבוא לגור עם מישהו מאיתנו.
בדיוק כמו שרוצים לגונן על תינוק.
ברגע מסויים של צלילות היא הבינה שאנחנו הולכים והיא נשארת שם, מן הסתם זה ישר גרר סצנה של התכרבלות לתנוחת עובר אבל לשמחתנו אחת מהעובדות ישר הכניסה את אמא ואותנו לחדר הסנוז ואמא נרגעה בערך חצי דקה אחרי שנכנסנו לשם.
בבוקר כשבאתי מצאתי אותה יושבת עם כולם בפינת אוכל (סוף סוף מחוץ למיטה) והאחיות ישר רצו לספר לי איך היא רקדה להם לפני שהגעתי.
היא נראת יותר רגועה
אחרכך היא סיפרה לי דיי בעצבים על מקרה שהיה לה בבוקר עם אחד האחים.
מסתבר שלמרות שאמרנו להם שהיא אצמעית לחלוטין האח נכנס לחדר שלה פתח את הארון ונתן לה בגדים
לא יודעת מאיפה זה בא לה, יכול להיות מכל מניי דברים שהיו ב8 חודשים של האישפוז המיותר שהיה לה במחלקה פסיכיאטרית. אבל היא ממש פוחדת מגברים ומאנשים שמדברים בקול רם
לשמחתי היא גם דיי אוהבת את האוכל שם (האחיות אומרות שמבחינתן היא לא אוכלת מספיק) אבל ביחס למה שהיה בבית חולים היא אוכלת יפה.
אבל הלילה אני ממש ממש מתגעגעת לאמא.
אני מתגעגעת לשיחות, לספר לה מה עובר עליי ביום יום, זה שאני מובטלת שאין לי ברירה אלא לעבור דירה
להתייעץ איתה.
היא תמיד איתה שם כשהייתי צריכה
אני מרגישה דיי לבד עכשיו