היי אופיר
תודה על התגובה.
גם אתם חסרים לי. אתה לא מתאר לך עד כמה.
אני לא יכולה אפילו להעביר לכם את התחושה של לראות בית שהקמת וחלק מהכותבים כאן קראו לזה "מפעל חיים" - ממש כך - נלקח מידיך בלילה אחד.
לצערי בניגוד לנאמר כן נחסמתי, ומעולם לא נטשתי אתכם.
אני שכתבתי בקהילה בימים מאד קשים שחוויתי בחיי האישיים, לא הרשיתי לעצמי ללכת לרגע.
אמרתי לחברה שלי זה כמו מפעל שמייצר מוצרים ואותם מוצרים, ברוך ה', יש להם ביקוש והם נלקחים. יש לי רשות להחליט שאין לי כוח לייצר אותם? בזכות מה?
חשבתי שלפחות יינתן לי הזמן לחזור ארצה ולחשוב מה לעשות אבל לא, הייתי צריכה לפעול במיידי להקמת בית אחר (אז יכול להיות שכך הכי טוב
)
אשמח לעזור כאן למי שרק ירצה בזה.