יומולדת שמח שושיניו

[בת יוסף]

יומולדת שמח שושיניו../images/Emo65.gif../images/Emo140.gif../images/Emo48.gif../images/Emo141.gif

מ-ז-ל ט-ו-ב ו-א-ו-ש-ר נשיקות חמות לך חמודה שוש בת יוסף

 

[א ת י 10]

שושיניו - גמני, גמני מברכת ../images/Emo47.gif../images/Emo39.gif

ואפילו שאת מחולון אני אוהבת אותך הממממוווןןן!!!! ושושיניו, גלי לנו כמה פעמים צריך להרים אותך היום. שנתכונן!!!

הנה כבר גייסתי אפילו את השריף לעזרה.

 

[שושה 100]

54 פעמים עם אמבולנס צמוד עבורכם

 

[א ת י 10]

אני אראה לך מה זה אמבולנס../images/Emo61.gif

רק תבואי למימונה אצל ציפי קיכלר ותראי איך אנחנו מרימים אותך, בלי אמבולנס צמוד ובלי בטיח.

 

[שושה100]

מתי המימונה אחרי פסח?../images/Emo95.gif

 

[neny]

אפרופו מימונה

אפרופו מימונה, בתי בכורתי, יעל, (דור שלישי אלא מה?) אומרת שאצל המרוקאים עושים על האש ואצלנו, עושים על המצפון. לא ענק? NENY

 

[tiyah]

נני...

תגובה ספונטנית, ענק!!!! אח"כ בחנתי את המשוואה וחשבתי שניתן לשנותה: אצלנו עשו על האש ועכשיו עושים על המצפון... וזה פתיח מאד אפלולי וקודר לבוקר יום שישי, הראשון למרץ, מבשר האביב...

 

[הבת של]

גנבת לי את הרעיון מומה

אבל אולי נמשיך עם ההומור המעוות הזה? אצלנו עשו חלק על האש וחלק בתנור. הרבה פעמים נשרף , בדרך כלל יצא מעושן. ושניצולים יש עד היום. אם הגזמתי ופגעתי אני מתנצלת מראש.

 

[שירי ים]

מעולה.../images/Emo88.gif

איזו בת מגניבה יש לך, נני. לחיי השניצולים!!!

 

[נגה כוכבית]

הבהרה: כשאנחנו אומרים "מימונה"

הכוונה היא ל"מימונה של האשכנזים", דהיינו ליום השואה. שמעתי את הביטוי לראשונה בבית "להיות". לא יודעת למי זכות הממציאים, אבל הביטוי מאד מתאים לציפי כיחלר מנהלת המקום המדהימה. היא אישה מלאת חיים (נולדה בברגן בלזן לאחר השחרור), שהקימה בחולון בית לשניצולים (בלשונה), מקום עבור הניצולים החיים. מקום לחיות. להיות. "בית להיות". המקום שוקק והומה. בשנה שעברה נפגשנו (חברי הפורום ואחרים כמובן) לליל שימורים ביום השואה, והוזמנו כולנו גם השנה. על זה יודעי ח"ן מדברים פה. נני, הבת שלך על הכיפק. ובתיה, לשונך והראש בו היא נטועה, מפליאים אותי כל פעם מחדש. החידוד. ההשחזה. הבהירות, הרהיטות. והרגישות. יפה יפה. מיכל.

 

[גילי 10]

יהודי על שיפוד

יש מאכל כזה בספרד. אפילו צלמתי תפריט במסעדה שהמנה הופיעה בתפריט. וזה שריד עוד לשיפודים מימי האינקוויזיציה של לפני הגירוש. יש להם זיכרון ארוך לספרדים, יותר מ 500 שנה. הלוואי עלינו זיכרון כזה. תילי

 

[neny]

בני נצל"שים

מיכלי, עוד לפני שידענו על פרשנותכם ל"חג השואה" (עוד ביטוי של יעל הענקית), חגגנו בקטן כמה בני נצל"שים כמו שהבנו שצריך לחגוג. כלומר עם הרבה הומור שחור, תגי זיהוי צהובים, מעדנים מקליפות תפוחי אדמה ושי למארחת, קופסאות סיגריות - לזכרם של מוכרי הסיגריות מגטו ורשה. כמאמר השיר האידי "קויפט דזע פאפירוסען" (קנו סיגריות). השנה נשמח להיות חלק ממשהו יותר חגיגי. והדגל, אם הוא סמל לגאווה, אז מגיעה לי גם קצת גאווה אחרי כ"כ הרבה שנים במחיצת אמא פרטיזנית גיבורה ואבא שכל מה שאני יודעת עליו זה שאחרי ה"רפטריאציה" (מילה גדולה, לא?) שקל 35 ק"ג ולכן המקרר צריך להיות מלא כאילו בכל יום אנחנו מארחים את כל מקהלת הצבא האדום לארוחה.

 

[גילי 10]

נני,

נדמה לי ששמעתי כבר על הנשף עם מעדנים מקליפות תפוחי אדמה, אולי במפגש בבית טרזין - עמק חפר ? נדמה לי שחנה קולר ספרה על כך , יכול להיות ? בכלל מה זה "כמה בני נצל"שים", אני המון שנים חשבתי שאני היחידה בעולם מהזן הנכחד הזה. בכלל לא תארתי לעצמי שיש עוד כאלה. ובילדות כשרציתי להיות ישראלית יותר מכולם, לא הבנתי שאלה שעמדו מצדדי, ושיחקו אתי בשכונה, גם הם כמוני שיחקו ב"ישראבלוף", כנראה היו עוד רבים כמוני, אך לא הזדהנו, רק בשנות ה עשרים שלי שמעתי לראשונה שיחה של בת דור שני ברדיו, והתרגשתי לגלות שאני לא היחידה. אח"כ כבר באה המודעות לנושא, כיום, כשאני צריכה להציג את עצמי לפני אנשים לא מוכרים, בא לי לפעמים לאמר דבר ראשון: אני דור שני, כי זה אולי מגדיר אותי הכי טוב, מזה נובעים כל ההשיגים, הכשלונות, התסכולים, חוסר הבטחון, ועוד ועוד. אבל אני מתאפקת מלהניף את הדגל הזה ישר ביריית הפתיחה. תילי

 

[EYהודית]

מה להגיד לכם?!

זה היה כל כך טבוע בתוכי, זה היה כל ברור שככה הם החיים, שאף פעם לא חשבתי שאני משהו מיוחד, שזה הטביע חותם כל כך עמוק. רק לקראת שנות הארבעים שלי, זה הכה אותי, וואו איזה מכה חזקה. מכה שקיפלה אותי לשניים, מאז, עדין מנסה להתיישר, עדין מנסה להתרומם. יהודית

 

[1זהבה]

אפרופו אגירה ...

חמותי (שהיא ניצולת שואה עליה אספר בהזדמנות אחרת...) אוהבת לאגור בשנה שעברה שאלה אותי אם אפשר לתת סרדינים שמצאה במזווה לחתול. שאלתי אותה ממתי זה ? והיא ענתה "ממלחמת המפרץ" ........ מה שהפחד מרעב ומלחמה עושה להם....... אגירה - זו המילה שחלילה לא יצטרכו לאכול קליפות... שאריות...אולי הכל יהיה סגור ואי אפשר יהיה לקנות אוכל....

 

[hanne]

שכחת עוד משהו

שכחת שלפני זה אוכלים קליפות תפוחי אדמה,עולים לעליית הגג וכותבים יומן.

 

[הבת של]

נד נד / נד נד/ רד עלה עלה ורד

שלא יהיה לך אף פעם כבד ושיענה לך ההד DON´T BE AFRAID JUST GO AHEAD בתיה

 

[mayam]

תודה בתיוש אני תמיד זורמת הלאה

 

[בת יוסף]

תוספת מרנינה לעליצות היום ../images/Emo79.gif../images/Emo79.gif

משהו חמוד להפליא ברכה מנגנת להנאתך הגבירי את הרמקולים

 

[שושה 100]

הגברתי וכל המשרד נהנה המון תודה