יומיים אחרי היומולדת
יומיים אחרי היומולדת שלך... מעניין אותי לדעת מי הן הבחורות שהתמזמזת איתן? האם אתה והיא תהיו עכשיו חברים? אני אצטרך לסבול זאת, אך לסבול לבד. אצטרך ללמוד לבטוח ברגש שלי גם בלעדיך, להשתמש ברגש, להרגיש גם בלעדיך...למרות שיהיה לי קשה. יהיה לי קשה בלעדיך עם כל החוסר ביטחון שלי. אני צריכה עכשיו אנשים קרובים שיתנו לי חום ואהבה. תמיד שיחקתי אותה קשוחה כלפי חוץ, ובפנים מסתתר יצור נזקק, קטן ונזקק לחום ואהבה, ואתה היחיד שנתתי לו להתקרב כל החיים שלי, רק לך היה תמרור ירוק, למעבר חופשי במסדרונות נפשי, אני מקווה שאתה מעריך את זה כי זה המון. חבל שזה מכתב שלא נשלח, כי רציתי שתדע כמה חשובה הייתה לי נוכחותך, כמה קשורה אני אליך, כמה מחוברים היינו, שקשה לי בלעדיך, וששפתיי חתומות. אני לא יכולה להוציא אפילו מילה. הדמעות שהוצאתי עליך על המעבר החופשי במיסדרונות העמוקים של נפשי יספיקו לאוקיינוס שלם, זה כמו תולעים מתפתלות מבפנים, ואני נותנת להן לגור שם, ככה גרת בליבי. ביי מתוקי. ביי. זה כואב. אני אלך היום הבייתה, אולי אוכל לקבל שם טיפה של חום. אכין לי עוגיות, ארגיש את המתיקות שבטעם. להתראות. אני חיה לי מיום ליום, משתדלת לשדר שהכל בסדר, פוחדת לנשום כי אם ארגיש מה שבפנים, בכאב ובשימחה ארצה להיות איתך, ולא אקבל את הפרידה. אז אני חיה בהדחקה, אך מנסה להתקרב לרגש כדי לא להעלם.
יומיים אחרי היומולדת שלך... מעניין אותי לדעת מי הן הבחורות שהתמזמזת איתן? האם אתה והיא תהיו עכשיו חברים? אני אצטרך לסבול זאת, אך לסבול לבד. אצטרך ללמוד לבטוח ברגש שלי גם בלעדיך, להשתמש ברגש, להרגיש גם בלעדיך...למרות שיהיה לי קשה. יהיה לי קשה בלעדיך עם כל החוסר ביטחון שלי. אני צריכה עכשיו אנשים קרובים שיתנו לי חום ואהבה. תמיד שיחקתי אותה קשוחה כלפי חוץ, ובפנים מסתתר יצור נזקק, קטן ונזקק לחום ואהבה, ואתה היחיד שנתתי לו להתקרב כל החיים שלי, רק לך היה תמרור ירוק, למעבר חופשי במסדרונות נפשי, אני מקווה שאתה מעריך את זה כי זה המון. חבל שזה מכתב שלא נשלח, כי רציתי שתדע כמה חשובה הייתה לי נוכחותך, כמה קשורה אני אליך, כמה מחוברים היינו, שקשה לי בלעדיך, וששפתיי חתומות. אני לא יכולה להוציא אפילו מילה. הדמעות שהוצאתי עליך על המעבר החופשי במיסדרונות העמוקים של נפשי יספיקו לאוקיינוס שלם, זה כמו תולעים מתפתלות מבפנים, ואני נותנת להן לגור שם, ככה גרת בליבי. ביי מתוקי. ביי. זה כואב. אני אלך היום הבייתה, אולי אוכל לקבל שם טיפה של חום. אכין לי עוגיות, ארגיש את המתיקות שבטעם. להתראות. אני חיה לי מיום ליום, משתדלת לשדר שהכל בסדר, פוחדת לנשום כי אם ארגיש מה שבפנים, בכאב ובשימחה ארצה להיות איתך, ולא אקבל את הפרידה. אז אני חיה בהדחקה, אך מנסה להתקרב לרגש כדי לא להעלם.
