יומיים אחרי שאיבה אמורה לעשות החזרה מחר

[אמא רק ל1]

יומיים אחרי שאיבה אמורה לעשות החזרה מחר

השאיבה יצאה משליטה ושאבו לי 44 ביציות!! (מתוכן 22 הפריות)
אני בדיכאון נורא ומרגישה על הפנים מבחינה פיזית..
כל המטרה של השאיבה הזאת היתה בשביל להחזיר לי הפעם עובר טרי כיון שבשאיבה הקודמת גם שאבו לי מספר ביציות דומה אבל הקפיאו את כל העוברים ומיד מחשש לגירוי יתר.
יש לי עוד מוקפאים מהסבב הראשון והסכמתי לעבור שוב את השאיבה רק בשביל לנסות להחזיר טרי.
אני כ"כ מאוכזבת מהרופא שלי. ראיתי שזה הולך לכיוןן הזה כבר מהאולטרסאונד הראשון אבל אני סמכתי עליו וזו היתה טעות..
אני מבואסת נורא.. אני מרגישה נפוחה ולא נראה לי שהרופא יחזיר לי מחר עוברים מהחשש לגירוי יתר..
אוף, אני משלמת הרבה כסף לרופא הזה והוא אכזב אותי נורא..
מה זה אכפת לי שיש לי 30 עוברים מוקפאים עכשיו?? החודש הזה הלך..
אני סתם מסכנת את הגוף ומכניסה לו הורמונים שמשבשים אותו לגמרי.
והבן המסכן שלי.. הוא לא מבין למה אני צריכה כל הזמן לנוח ואני לא יכולה ללכת איתו לגינה או לעשות לו אמבטיה..
זה פשוט לא פייר שאנחנו צריכים לעבור את כל זה...

רק רציתי לפרוק..

 

[anguly]

אויש אני כל כך מצטערת לשמוע

כשכתבת את העדכון הקודם ראיתי שלשם זה הולך, מאד מתסכל שלא ניסו לעצור את זה כשהיה אפשר.

אישית אני חושבת שעדיף למרות הכל לא להחזיר ולא לסכן את עצמך, כי הריון מאד מחמיר גירוי יתר. וחבל להגיע לאישפוז ואפילו שאיבה של נוזלים, וסכנת חיים.

ולפעם הבאה אם תחליטי בכל זאת על טריים, את צריכה פרוטוקול של סופר סבלנות, נותנים מינון מאד מאד נמוך 25-50, הטיפול יכול להמשך שבועיים - שלושה של זריקות, אבל מגיעים לתגובה הרצויה בלי גירוי יתר.

מה שהייתי אולי מנסה לפני סיבוב נוסף של טריים, הוא להפשיר כמות של עוברים ולגדל אותם במעבדה ולהחזיר את מי ששרד והתאושש.
אולי בכל זאת זה יעבוד.

 

[אמא רק ל1]

אני גם ראיתי שלשם זה הולך אבל הרופא אמר לי

שהכל בסדר..
טעיתי שלא הייתי יותר אסרטיבית מולו..
אין מצב שאני הולכת שוב פעם לשאיבה.. בטח לא עם הרופא הזה..
כבר ראיתי שמינון של 50 מביא לזקיק אחד יפה שמבייץ ולכן חשבתי שהוא ייתן לי 75.. אבל הוא התחיל עם יומיים של 100 וזה כנראה גרם לתגובה המופרזת..
אני עושה עכשיו הפסקה.. לא רוצה לשמוע יותר משאיבות לשנים הקרובות.. יש לי מוקפאים ל-10 שנים הקרובות....
דרך אגב, את הרעיון שהצעת עשינו בסיבות האחרון.. הרופא שלי הפשיר 4 עוברים, אחד החזיר לי מיד ביום שתיים ועוד שלושה הוא גידל לבלסטוציסט - 1 שרד והוחזר והשניים האחרים לא שרדו.. אבל גם הטיפול הזה כשל לצערי..

 

[אמא רק ל1]

עדכון..

אז ככה.... אחרי התלבטות קשה והבתייעצות עם הרופא בחדר ההחזרה באסותא, החלטנו למרות הסיכון לגירוי יתר חמור להחזיר עובר. (הרופא רצה להחזיר שניים אני התעקשתי על אחד).
לאחר כשבוע מההחזרה חלה החמרה במצבי, הלכתי לרופא מיון בקופה שאמר לי שיש לי המון נוזלים בבטן וברום הבטן באזור הכבד והפנה אותה למיון.
התקשרתי לבר חווה שאמר לי שלדעתו אין סיבה ללכת למיון כל עוד אין לי קשיי נשימה, סמכתי עליו ונשארתי בבית ושתיתי המון!! הוא ביקש שאעשה כבר בדיקת בטא 10 ימים לאחר ההחזרה כדי לראות אם יש רמז להריון כי ההחמרה יכולה לבוע מהריון.
ביום ראשון 18.5 (10 ימים לאחר החזרה) עשיתי בטא ולראשונה לאחר שנה של גיהנום קיבלתי בטא 70!!
הופא הנחה אותי להמשיך לעשות בטא כל יומיים עד שנראה שהבטא חוצה את ה-1000 ואז אפשר להירגע. ביום ראשון שבוע לאחר מכן, היתה בטא 1166 ובזה הפסקתי לבדוק את הבטא..
לאחר כמה ימים עשיתי בדיקה וראו שק הריון, שק חלמון ועובר ולאחר כשבוע נוסף ראו גם עובר עם דופק!!
בשע"ט נגמר הסיוט הזה
אני עדיין לא מעכלת אבל המסר שלי הוא,
לסמוך על הרופא שלכן, אני כעסתי מאוד על הרופא שלי והוא היה נחוש למרות הסיכון להחזיר עובר טרי, הוא אמר לי שהריון ולידה מסכן אותי הרבה יותר מאשר גירוי יתר גם בדרגה הכי החמורה שלו.
סמכתי עליו כשהוא אמר לי שאיני צריכה ללכת למיון, ובאמת אחרי כמה ימים של שתיה מרובה, כאבים וחוסר נוחות מטורפת עד כדי קושי ממשי ללכת זה התחיל לעבור לאט לאט
ב"ה אני בהריון היום
אבל בנות אתן תראו! בסוף זה פשוט קורה, פתאום ביום אחד הסיוט הזה שאנחנו עוברות נגמר! זה חייב להיגמר! אני לא האמנתי וזה קרה לי.. כבר באתי להרים ידיים..
אני עדיין סובלת מהגירוי יתר השחלות שלי מאוד מאוד גדולות (כל אחת מהן בקוטר של כמעט 10 ס"מ ולכן אני סובלת הרבה מכאבים בבטן ואני צריכה להיזהר ככל שהרחם גדל ממש נהיה צפוף, אבל הרופא שלי אמר לי שזה לא מהווה סכנה להריון.. הכל אני מוכנה לעבור ובלבד שזה ייגמר בתינוק בריא וחמוד!!
שיהיה בהצלחה לכולנו בנות והלוואי והחודש יהיה חודש של קליטות רבות!!!!