יונתי בחגוי הסלע

יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע

הִיא הָיְתָה יוֹנָה זְקֵנָה
כְּבָר לֹא הָיוּ לָהּ מְחַזְּרִים
אֶת אַהֲבָתָהּ הָיְתָה קוֹנָה
בְּמִסְפָּר זוּזֶיהָ הַנּוֹתָרִים

בִּצְעִירוּתָהּ הָיְתָה נֶחְשֶׁקֶת
הַמְּחַזְּרִים עָמְדוּ בְּתוֹר
וְהַיּוֹם כְּשֶׁהִיא חוֹרֶקֶת
עוֹבֶרֶת בָּהּ צִנַּת הַכְּפוֹר

הַזְּמַנִּים הָיוּ אָז אֲחֵרִים
מֵרֹאשׁ עָנָף הָיְתָה הוֹמָה
הָיוּ בָּאִים הַמְּחַזְּרִים
וְאָז פּוֹרֶצֶת מְהוּמָה

הִיא זוֹכֶרֶת אֶת הֶעָבָר
אֶת אוֹתָן שָׁעוֹת יָפוֹת
וְהַיּוֹם לֹא נוֹתַר דָּבָר
מִלְּבַד אוֹתָן הַזִּכְרוֹנוֹת
 
אהבתי
אבל את זה במיוחד : " מראש ענף הייתה הומה היו באים המחזרים ואז הייתה פורצה מהומה "
 
למעלה