יונתן כותב לדילן

[כולם אוהבים את ישראל]

יונתן כותב לדילן ../images/Emo82.gif

בקישור למטה יונתן כותב לדילן

 

[כולם אוהבים את ישראל]

עוד אחד לא יצא הקישור

 

[לילה טוב לך ליאור]

הוא כאילו תמיד חייב לסבך את הכל

זה ברור שהוא מאושר ומרוגש מדילן הקטן שנולד לאביב ,זה קטע חזק זה נראה כאילו קשה לו להודות באמת אז הוא מסבך את הכל...כמובן שהוא מסבך את הכל באופן גאוני כי הכתיבה שלו מצויינת אבל לא מתחשק לו לפחות פעם אחת לכתוב פשוט ? זה תינוק זה לא מצע בחירות... "ואז אני רואה שהשפתיים הזעירות שלו מתקמטות למשהו שנראה כמו החיוך הראשון. אבל יכול להיות שזה סתם גזים."

 

[2shahar]

ממש יופי.

ממש יופי שהוא מחליט בשבילו לא להתגייס לצבא.

 

[לוטוססססססססססססס]

בדרך כלל אני יותר נהנת מהדברים שהוא כותב..

זה נשמע סתמי משהו

 

[מעיין51]

נחמד..

הוא בסך הכל אמר את החוויה שהוא עבר.. במילים שלו לא היה שם שום דבר "נחרץ" או משהו כזה... נחמד..

 

[כולם אוהבים את ישראל]

כל לילה אני נשבר מחדש,(מנסה לכתוב מחדש)

כל לילה אני נשבר מחדש,

,

כאילו לא עברו עליי דברים גם טובים במהלך היום וזה קורה, אבל משהו מאוד גדול חסר, כל יום יש בי איזה צעקה שלא נגמרת , ש"החגיגה" נגמרת שחוזרים לבתים , אני נכנס שוב למועקות , מתחיל לזכור את הצרות ,ו"נכנס שוב לקטנות", כל לילה הסיוטים חוזרים , שקט לנשמתי ומקום לרגיעה הם לא מפנים, הם אכזריים , לילה של מנוחה איין לך, כך אומר לי הקול הפנימי והוא צודק, ואני מנסה לנחם , לנחם את עצמי כל ערב, במוזיקה טובה מאוורר ואינטרנט , אבל זה לא עוזר משהו מאוד גדול חסר, זאת את , את שחסרה , אני יודע מה אוכל אותי , אני יודע מה נוגס בי , בלילות של טירוף, ומצוקה, אני יודע שאני הולך לישון לבד גם הלילה זה כבר ניראה כמו הרגל אבל העובדה שקשה לי עם זה אומרת לי שזה הרגל קשה ולא טוב ,,, אני עדיין מרגיש בודד כל ערב למרות שיש ימים שיש לי בהם הרבה פעיליות , חוגים מתנסים מפגשים חברים , הצלחות בעבודה, אבל זה לא זה אני מרגיש שלי את חסרה האנונימית , אחת שאותי כבר תקבל בלי דעות קדומות , עם כל מה שיש בי הרע והטוב , ויש הרבה,,, טוב, אני יכול לתת מעצמי , אבל כבר מרגיש אבוד , כבר קשה לי לטפס למעלה , אני מנסה אני מנסה ומנסה אבל נופל נופל נופל שאני כבר יודע שאת עם אחר את עם אחר את עם אחר ,,,,,, מדמיין שזה לא יכול להיות , וככה אני לא יכול להמשיך לחיות בתהום הזו ברעש , בצעקה הפנימית מת לצרוח מתי זה כבר יגמר? להציל אותי תבואי מים פנימי גועש לפני שהוא שוב מטביע אותי תבואי ותמשי אותי מהמים הסוערים , תתני לי בכך תקווה ואמונה שאפשר גם אחרת לחיות שסוף סוף אוכל להתגאות קצת בעצמי ולזקוף קומה ללכת כבר מהבית של אבא, לחיים אחרים ולהאמין שניתן לא להיות כל כך מת ועייף מבפנים כל לילה אני נשבר מחדש עד שתבואי את , חיננית כל כך ,,,,

 

[כולם אוהבים את ישראל]

שחכתי תמונה