אליפים, עונה 1, פרק 4. שודר במקור ב-26/1/2011. (אין דעות בזמן אמת)
רענון זיכרון- חנה הבטיחה לראש הממשלה שמשגיחים על רוני בזמן שדינר וצימבל עשו ממנו חמור ובכלל הדלידים התעללו באליפים (דחפו את קטנצ'יק לקומפוסט, העלימו לאילנה תרנגולת). אילנה גילתה את החבלות של רוני שסירב להשתנקר. אילנה חשבה שהכינו מהתרנגולת ששמרה עליה שניצל. אילנה לא השתנקרה בסוף לפיני. רוני גייס את האליפים לנקמה. וחנה קראה לרוני. דוידי ראה והחליט לעקוב אחריו. ומי נמצא במשרד של רוני? נכון. אבא. ראש הממשלה.
סצנה ראשונה- דוידי מתהלך לו במסדרונות פנימיית גנות כאילו כלום. הוא מציץ לחדר המנהלת והמאבטח מסלק אותו. חבל שרבים מהשחקנים לא ניצלו את ההצלחה.
סצנה שנייה- רוני כועס כי אבא שלו הגיע. גם ראש הממשלה הזה תחת חקירות. הוא רוצה לקחת אותו הביתה.
פתיח שהיה מצוין.
סצנה שלישית- רוני מתעצבן על אבא שבא לקחת אותו. וכמובן המון עניינים בנוגע לאימא שמתה וזה... גם האימא החדשה לא תשרוד הרבה. עלילה עצובה. רוני גם ככה במציאות עם אבא לא הכי מדהים. סתם, צוחק. חנה מגיעה, שולחת את רוני למגורים ואומרת שהיא לא מוכנה שייקח את רוני. אברהם מציע לה ג'וב במשרד האוצר. למה ג'וב? ישר תציע לה להיות שרה. שרה במשרד האוצר. לא שרת האוצר, במשרד האוצר. רוני בינתיים מצותת לחנה שמגנה עליו מול אבא שלו ואומרת שהוא רוצה להישאר. חנה. זאת מנהלת. לא לואיס! אה, ואברהם יושב לה בכיסא המנהלת, בושה. חנה שוטפת את אברהם ורוני הולך בשמחה.
סצנה רביעית- קטנצ'יק הולך עם פיני למועדון כי הוא כביכול בעונש. ועושים לו מסיבת הפתעה! כולם חוגגים לו, הם אפילו קוראים לו שאולי, ומי גילתה להם שיש לו יום הולדת? גברת נאווה קולטון, נאווה קולטון, נאווה קולטון מפיקה! סתם, אימא של שאולי, שבאה עם עוגה! ואחרי הסצנה המרגשת הזאת... שאולי מתעורר. נראה לכם שאימא שלו המפיקה תחגוג לו יום הולדת? זה היה חלום. גדי (לפני שחזר בתשובה) מעיר אותו ומיכה לועג לו כי הוא מלמל אימא מתוך שינה. אבל זה היום הכי חשוב בשנה! כל המדינה יודעת! מדובר כמובן... במנצ'סטר-יובנטוז בגמר ליגת האלופות! השדים האדומים עומדים לגמור את הגברת הזקנה! מלא מלח יש בגרעינים. אגב, אין גרעינים, גדי ומיכה חייבים להביא שלושה סוגי גרעינים אחרת הלך על מנצ'סטר. לפני ארבע שנים צימבל שכח להביא גרעיני אבטיח והם הפסידו, ואבא שלו לא שכח לו עד היום. וזאת בטח הייתה עילה לעזיבה שלו אותם, כמו שהוא עזב את כל הילדים. סתם, הוא בטח הרביץ לצימבל אחר כך. נכון? אגב, הם הולכים להביא גרעינים מצימבל.
סצנה חמישית- חנה מקבלת גנן חדש. אדי דוידוף! לא, סתם, זה גנן שהוא במקרה גם אדי דוידוף. זה אומר שהוא קרוב של רחמים! הפושע של דוידי! לא? דוידוף, דוידי... בכל אופן, חנה לא באמת צריכה גנן, הרי גנות לא מתבססת על עבודה שכירה. אבל העירייה נתנה תקן לגנן אז... יו נואו. חנה כמובן מתעצבנת כי אין תקציב למזגנים אבל לגנן? יש. אלא אם הגנן הוא מזגן. הגנן נשלח לטפל בבוגונווילה המשתוללת.
סצנה שישית- רוני תופס את קטנצ'יק עם פלאפון! ואז מגלה שיש לו יום הולדת. הוא לא עושה מזה עניין. הוא מספר שאימא שלו רוצה לברך אותו ומפריז בברכות מאימא שלו. אגב, טעות בסדרה: אני לא חושב שהם אי פעם חגגו יום הולדת לשאולי שוב. שאולי מגלה שההורים של רוני התקשרו לחנה. מה שהופך אותו לעצוב קצת.
סצנה שביעית- צימבל אומר לגדי שאין לו גרעינים. ומסתבר שזה אמונה טפלה של אבא. אבא מאוד מבין בשדים וברוחות, משפחת צימבל! הוא עסוק כרגע. גדי מדבר עם צימבל על הזובור לאליפים. אגב, הוא עדיין בדעה שזה כולה צחוקים ומסורת. צימבל צועק שגדי מתחנף לאבא שלהם עם הגרעינים. גדי אומר שישיג גרעינים. מרתקת הדינמיקה בין הדמויות.
סצנה שמינית- מיטל... לא, זאת לא מיטל, זאת אילנה... הולכת ונתקלת בדוידי. דוידי מתנהג אליה בגועל ואילנה מאוד כועסת. ואז נופלת. אח, אילנה. לימים דרכיה ודרכיו של גדי שוב יצטלבו בלהקה הצבאית. מוזר שדווקא אחותה הפכה למלכה גדולה. דוידי מנסה לעזור לאילנה והיא ממש לא רוצה עזרה. מצד שני, רוני בא לעזור לה והם מתעצבנים על דוידי ביחד. רוני חוקר למה אילנה לא סיפרה לפיני ומספר לאילנה שהדלידים פגעו בכולם. בינתיים הוא לוקח אותה כדי לעזור לה.
סצנה תשיעית- שאולי הולך ליד הגנן ושומע אותו מדבר בטלפון. בינתיים לשאולי אין הודעות חדשות.
סצנה עשירית- ניצה שוטפת כלים אצל ריבה וגדי ומיכה, לבושים בצעיפי הפועל... זה הפועל או מנצ'סטר, מה זה החרא הזה?! מגיעים ורוצים גרעינים. ריבה כמובן מציעה אוכל של בני אדם. ניצה כמובן מתעצבנת שמנסים לקחת אוכל מהמטבח ומסלקת אותם. גדי ומיכה מקבלים שקדי מרק. כמובן שזה בעייתי- הם צריכים גרעינים שחורים, לבנים, אבטיח. אין ברירה- לבקש אישור יציאה.
סצנה אחת עשרה- הם אצל חנה. חנה עסוקה עם קציצות של ריבה. הקציצות האלה היו חשובות כל הסדרה. הן אפילו סגרו את הסדרה! זוכרים? מסתבר שיש חשיבות מאוד גדולה לסדר של הגרעינים! שחורים ולבנים? תיקו. לבנים ואבטיחים- פנדלים. חנה כמובן מעריצה של יובנטוס. הגברת הזקנה. כמובן. חנה נותנת גרעינים למרות שזה לא יעזור. ויש בדיוק שלושה.
סצנה שתים עשרה- רוני ואילנה במטבח. הם מכינים עוגה, כמובן, מהביצים. שאולי אמר שזה לא סיפור, בחייאת. סצנה מוזרה. הם מתלכלכים קצת עם הביצים. ניצה מגיעה ולא מרוצה. בכלל לא מרוצה. אח, ניצה. היא כמובן מעבירה ביקורת ושואלת אם הם לא קראו את ילדים מבשלים. שני עשתה את זה כל כך טוב. כל כך טוב. אישה אידיאלית. אידיאלית, שמעתם?!
סצנה שלוש עשרה- שאולי במועדון ועדיין אין הודעות. הוא מתקשר לאימא. לא, זאת לא טעות. אין לי מושג, נשמע שהיא אפילו לא זוכרת איפה הוא והוא כמובן לא מספר לה שיש לו יום הולדת. היא הייתה סנילית? חשבתי שהיא סתם עסוקה. נשמעת סנילית. אלון מאוד עצוב בסצנה. שחקן טוב. המשיך להיות שחקן טוב. אבל הוא זורק את הטלפון והטלפון מצלם. מצלם כשמישהו נכנס למועדון...
סצנה ארבע עשרה- אילנה, רוני וניצה מקשטים את העוגה. אילנה מנסה לשים על העוגה פרח ציפור גן עדן, וניצה מציעה שהציפור תעוף חזרה לגן עדן. כשאילנה תלמד לעשות עוגות שתשים עליהן דשא. אח, איזו דמות. אנחנו לא עיזים. הם הולכים וחולפים על הגנן, שמדווח שרוני נע לכיוון המגורים עם שתי חצאיות. ואחר כך, כשגדי מדבר ככה עם מאבטחים, הם לא מבינים למה הוא מדבר ככה! כשהוא אמר שרוני הלך עם חצאית, סמי הורי לא הבין למה הוא התכוון!
סצנה חמש עשרה- רוני קורא לקטנצ'יק. והם הולכים למועדון ו... מזל טוב! אה, והנה דסי לפני שהיא הייתה אשת חברה משפיעה גם על החברה החרדית. נפלא שהם זכרו את התאריך. לא כמו מישהו פה, שעשה לי אילן רוזנפלד, ובירך אותי כמה ימים לפני. עם ברכה משמרית שלעתים אני שומע בלילות קרים, אבל בכל זאת הקדים מדי. אילנה מפתיעה את כולם בהבנה בכדורגל. גדי ומיכה מתלהבים, אבל הם לא יודעים שאחות של אילנה מבינה בכדורגל עוד יותר ממנה! נכון, גדי? אתה תדע את זה. אילנה מתחילה לשיר את השיר של מנצ'סטר. אוקיי. אין לי מושג. גם לדסי אין מושג. למה היא לא מדברת?! בכל אופן... הטלוויזיה לא עובדת. מישהו קלקל אותה. מי קלקל אותה?! צריך טלוויזיה אחרת.
סצנה שש עשרה- ניצה ושאולי מנסים לחפש אצל הבטיחים. ולהקסים את רמי הבטיח. מה שלא עובד כי שניהם הפכים, הוא דג והיא נחש. לא נחש, ניץ! זה שיר, את... את תביני יום אחד. ניצה כמובן היחידה שיכולה להיכנס, לא כל האליפים. חבל. אני הייתי וקח את ניצה לבד. בינתיים גם אילנה ורוני לא מצליחים אצל הג'מילים שלא מקבלים סצנה משל עצמם...
סצנה שבע עשרה- גדי ומיכה מגיעים לזולה של הדלידים. דינר כמובן דורש מהם כרטיסים לצפייה. 50 שקל. אחרי הנחה. צימבל כמובן לא מוכן להכניס אותם. ובדיוק יש גול או משהו.
סצנה שמונה עשרה- האליפים מתכנסים. גדי ממשיך להגן על צימבל בטענה שצימבל לא ראה אותו. ניצה אומרת שזה נאחס ושאולי מראה מה הטלפון שלו צילם. שמישהו קלקל את הטלוויזיה...
לסיכום: פרק חמוד ומרגש של אליפים, בתקופה התמימה והנהדרת שלה. משולש האהבה מתחיל להתניע, גדי ומיכה מצחיקים כהרגלם, שאולי חמוד, הדלידים סאדיסטיים... וחנה כמובן מנהלת נהדרת ונחמדה. אבל דסי ודוידי לא בולטים הפרק וחבל, בדיחות על מאיה תמיד אפשר לספר וזה יהיה מגניב. סדרה נהדרת ומסכן שאולי.
