האי, עונה 1, פרקים 49-50- היסטוריה חדשה. שודר במקור ב-7/2/2008. (קישור לדעות בזמן אמת)
רענון זיכרון- טומי סיפר לליבי שהוא דילן. צ'יף, אסתר וג'יני שלחו אותו למשימה להביא את ג'יני ליאכטה ולשגר את הטיל. דילן נפרד מהוריו אבל מקס הודיע לג'יני שהשמדת האסטרואיד תשמיד את דילן.
סצנה ראשונה- ה-9.9.2009. טומי שוכב במיטתו. דילן מציץ עליו. הוא מכסה את עצמו ויוצא החוצה. הוא רואה את הבגדים שהוריו הכינו ליום הזה. הוא יושב וכותב מכתב. האמת? סצנה מאוד מרגשת. לא הרבה פעמים יש סצנות מרגשות כאלו לפני יציאה ל"קרב". בכל אופן, דילן שם את המכתב אצל החליפה של אדי ויוצא.
פתיח אנימציה נהדר.
סצנה שנייה- ג'יני מתעמתת עם צ'יף על מה שגילתה. תכל'ס, יעל לא התאימה לתפקיד של ג'יני כמו שג'יני הייתה אחר כך. היא כזאת... שטותניקית... ופתאום בעונות המאוחרות ג'יני הפכה לאמהית כזאת... לא יודע... דינמיקה משונה... ועוד אני לא מדבר בכלל על היחס בין מקס וג'יני! הבחור רודף אחריה בכל הסדרות! אובסס! אבל לצ'יף יש תכנית. והוא חושף שהוא לא היה כזה טוב בכלל.
סצנה שלישית- החבורה נמצאת בבסיס של המחתרת. מייקי נראה כזה קטן וחמוד. אגב, הוא דוגמה לשחקן שלא השתנה הרבה. אל תעבדו עלינו ותביאו לנו שחקנים אחרים ותגידו שזה השחקן הקודם. מורשת התבגר, במקרה שלו רואים שזה אותו אחד ששיחק באי. הנה ליבי מגיעה! ליבי מדווחת לכולם על התגלית שטומי הוא דילן. אביגיל לא השתנתה הרבה. הייתה חמודה כל כך כשנפגשנו.
סצנה רביעית- צ'יף מדווח שדילן חייב להפגיש בינו ובין ג'יני. אבל לאחר מכן צריך לכתוב היסטוריה חדשה... לפני יירוט האסטרואיד. צ'יף היה מאוד אנוכי. תוותר על האובססיה שלך ותעזוב אותנו במנוחה. צ'יף מתכנן לחיות על האי עם ג'יני ודילן. שלושתם בשקט. איזו דמות מרושעת. כי זה או האסטרואיד או הוא. למה עשית את הדבר המגוחך הזה כל העונה במקום להגיד לאנשים שגם אתה לא רוצה למות?! למה?!
סצנה חמישית- דילן תופס את ג'יני ורוצה לקחת אותה ליאכטה. הפעם הוא יותר טוב מהפעם הקודמת שראינו אותו הורס את העניין. בכל אופן, לג'יני יש פגישה והיא חייבת ללכת אבל דילן לא מצליח לעכב אותה. והוא מגלה לה שדילן לא יגיע לפגישה. בכל אופן ג'יני חלמה שהיא עפה, נקרע לה החבל והיא נופלת לים. מה שמוכיח באופן ודאי- שהיא חזתה את העונה השלישית... בכל אופן, ג'יני משתכנעת לפגוש את "דילן" על היאכטה.
סצנה שישית- החבורה מופתעת שטומי הוא דילן ושהוא זה שיציל את העולם. אתם יודעים שאפרת בן יעקב עוזרת היום לגל אמיתי בלימוד שחקנים? בכל אופן, אסתר שהיא בכלל לא חנה באה ומאמתת את הכול. והיא מגיעה להפתעה נוספת...
סצנה שביעית- דילן וג'יני חולפים את המוכרת בקיוסק שמקשיבה לטלוויזיה, כי אסתר עיני לא באה עדיין לטקס ההשבעה שלה. הטלוויזיה מקולקלת וקצת לא בסדר, אבל המוכרת בסדר? אתם בסדר? אני בסדר?
סצנה שמינית- אסתר מגלה לכולם שה-10.10 הוא תאריך מיוחד שכולם יכולים לנסוע בו בזמן. דיון: היא חרטטה אותם? נראה לי שהיא חרטטה אותם... הם עומדים לחזור ולעזור לדילן להציל את העולם. תכל'ס היא שולחת אותם למשימה בעייתית ביותר. היא רצתה שהם יהיו בסכנה. וכל מה שהיא אומרת להם שזאת נסיעה חד כיוונית. הם לא יוכלו לחזור. ואללה יוסתור מה יקרה להם ב-2009. טוב, הם יודעים שיכול להיות שהם ימותו אם הטיל לא ישוגר, אבל הם לא יודעים שהם סחיטה רגשית.
סצנה תשיעית- ג'יני שואלת את צ'יף מי יעצור את טומי. צ'יף נשאר מסתורי. אנחנו יודעים על מי מדובר... הם מתחבקים וצ'יף נוסע בזמן. ומשאיר את מקס למות במבצר כמו כלב.
סצנה עשירית- החבורה לא ממש רוצה לנסוע בזמן, חוץ מליבי שכמובן מאוד נלהבת למסע בזמן. והיא יודעת שהוא כן יצליח. ליבי. איזו דמות מדהימה. ליבי נותנת נאום יפה להתניע אותם. ברמה של אביטל. באמת. ולי יש תמונה איתה! ועם מורשת! ועם עוז! לא לכם!
סצנה אחת עשרה- אסתר עם נעמי ומיילו. כן, נעמי, לימים חברת מועצת עיריית תל אביב יפו. ליהוק מאוד מוזר, תדעו לכם. של מהרטה. אסתר צריכה שהחבורה תיסע לשם. מיילו רוצה ללכת לעזור... איך בדיוק? אתה לא טיימר. ליבי נכנסת כרוח סערה ורוצה לנסוע לבד. אח, ליבי.
סצנה שתים עשרה- דילן מסביר לג'יני שהיא תראה אותו ביאכטה משום מה. אבל זה הוא ולא בדיוק הוא. ג'יני אומרת שהיא מאמינה לו. על אחרים היא הייתה חושבת שהם משוגעים. לא, היא ממש שיא השפיות. נכון? מטורללת ראשונה ברשימת שחקניות מטורללות. בכל אופן, ג'יני עולה ליאכטה. סופסוף. אחרי 50 פרקים. ופוגשת את טומי. ההיסטוריה בינתיים ממשיכה בכיוון שלה, הטוסטים נשרפו ודילן הולך בידיעה שזה מסתדר.
סצנה שלוש עשרה- מקס בקיוסק, מופתע לגלות שג'יני לא הגיעה. דנה סמו הייתה מושלמת בתפקיד. מושלמת. בכל אופן, מקס מאוד מתעצבן. הנה ליסה ומייקי, מופתעים מזה שזה לא עבד.
סצנה ארבע עשרה- ליבי מגיעה לכיתה ב-9.9. נסיעה ראשונה שלה בזמן. ליבי יוצאת ואני לא יכול להגיד כמה היא חמודה. ואז היא מסתתרת כי זואי יוצאת עם חוברת התשבצים ואחריה החבורה מ-2009. כולל ליבי של אז. ליבי מרגישה כאילו היא בהארי פוטר, רואה את עצמה. בכל אופן היא חוזרת לכיתה ומופתעת לגלות את כל החבר'ה מ-2010 שחזרו אחריה. כולל פדידה! שייעלם בקרוב. השמלה הירוקה של אנה עושה לי טריגרים. לא טריגר כמו שהיא מתכננת, טריגר לעונה 2. מסתבר שסול עשה כישוף בו הוא מתחבא בארון. ואז בעיר הטובה הוא יצא מהארון. סול מחזיר את פדידה לחדר הישן שלו. איזה מעצבן. כולם מופתעים שהתגעגעו לבית האומנה אחרי המבצר המפנק והולכים לחדר.
סצנה חמש עשרה- דילן מתצפת על החבורה מ-2009. הוא רואה איך הם מדברים עליו. ועל ליבי. ועל ההורים שלו. לא יפה בכלל. החבורה רואה את ליסה ומייקי וליסה מנסה לקחת אחריות על כל הדברים שמייקי עשה. זואי כמובן מציעה למייקי לבוא איתה ליאכטה. חמודים הם היו.
סצנה שש עשרה- דילן חולף על פני זוג שמתחתן ומצטלם. הוא מתחת לשעון. עוד מעט 11. טומי תכף בא... אבל אז מגיעה יד. והפעם אנחנו יודעים של מי היד. של הלנה!!!!!!!!!!!! לדילן אין זמן לתת חיבוק לסבתא והוא בורח, וצ'יף בסביבה והוא מעודד את הלנה. הנבלה. בכל אופן, הלנה מוצאת את דילן ליד בית האומנה ורוצה לעשות שיחת סבתא ונכד. לקחת אותו הביתה, למבצר, שם הם יחיו כולם כמשפחה מאושרת ושלווה. נראה לכם. אני רק מדמיין את ארוחות השישי. בכל אופן, דילן מבין שהשמדת האסטרואיד תהרוס אותו.
סצנה שבע עשרה- ההפלגה עומדת להתחיל. כולם שם. אדי וסילביה מתכוננים. סילביה מאוד לחוצה.
סצנה שמונה עשרה- הלנה ממשיכה לשכנע את דילן. דילן כועס כי הוא לא רוצה שכולם ימותו, אבל הלנה אומרת שהיא לא שלחה את האסטרואיד, זה הגורל ואסור לשחק עם ההיסטוריה. לכו תדעו מה יהיה אם תשחקו עם ההיסטוריה... כן? ומה עם האנשים של אחרי 2009? למה הם לא יכולים לחיות? מה הם עשו רע? סצנות מאוד מרגשות ומלאות לבטים. דילן כמעט הולך עם הלנה... ואז החבורה מגיעה.
סצנה תשע עשרה- טומי של 2009 מגיע לחכות ליד השעון. האונייה מפליגה.
סצנה עשרים- ליבי מסבירה לדילן שהם מ-2010. הלנה ממשיכה לנסות. ועכשיו מבינים למה הם פה. הם פה כדי שדילן יהרוס את הטיל, כדי שהם לא ימותו. הלנה ממש אומרת את זה. דילן לכוד בין הלנה לבין החברים. הוא מבקש ממנה להישאר לבד עם החברים. לליבי יש חיוך חמוד במיוחד בסצנות. לכולם יש אבל לה בעיקר. בכל אופן, כל השאר הולכים לשמור על הלנה וליבי ודילן נשארים לבד. תכל'ס טומי לא משתלב כשם. דיליבי זה שם.
סצנה עשרים ואחת- טומי עוד מחכה מתחת לשעון...
סצנה עשרים ושתיים- דילן וליבי מתעדכנים. דילן לא מעדכן אותה שהוא החליט להרוג את עצמו תכל'ס. אבל לפני כן הוא מתוודה על אהבתו והם מתנשקים וליבי כזאת חמודה. חבל שהיא התגייסה לצה"ל ונעלמה לעונות הבאות. אבל זאת אביגיל, מה לעשות. מושלמת כל כך. ליבי מסכמת את הסדרה בצורה מאוד עוקצנית, כי הוא הבן של ג'יני, והוא טמבל, וזה... בכל אופן, מי צריך את לילית כשאביגיל כל כך יפהפייה... ליבי אומרת שיש חיים שלמים לפניהם. היא לא יודעת שזה לא נכון. באמת זוג חמוד. חיכו לזה המון זמן, אתם יודעים?
סצנה עשרים ושלוש- הקיוסק. אסתר מושבעת כראש ממשלה. נקווה שביבי לא באזור. טומי עוד מחכה ליד השעון. דילן בדרך לשם. החבורה מסתכלת עליו מאחור... ואז הלנה באה. נראה לכם שהיא תוותר? מתחיל ביניהם קרב טיימרים אכזרי. כמובן שבסוף דילן מנצח עם גלי האנרגיה, אבל הדבר הכי חשוב מתוקן אז... הלנה עפה על הכלה, והכלה נופלת לבוץ. כי מה לעשות, אם יש דבר חשוב אחד, זה שהכלה הזאת לא תוכל להתחתן. אומר לכם, עלילה מפוספסת. היה צריך להחזיר אותה לנקום. הלנה הולכת, מובסת, אולי לחינוך של נרקיס. בכל אופן, דילן הולך לטומי שמופתע לגלות את זה. היה בזה מאוד "מסע עצמי". טומי נותן את הפתק לדילן ונעלם. דילן עכשיו לוקח את הספר האדום, ונותן אותו לליבי. חלומי הגדול הוא שאחד מהם יבוא לבקר בספרייה ואתן לו את הספר האדום שלנו. ידעתם שיון פעם ביקר אצלנו בבית הספר? לא תפסתי אותו... אבל לא נורא. אביגיל יותר חשובה. בכל אופן, מייקי מחבק פתאום את דילן וכולם נפרדים ממנו בחיבוקים. סצנות מאוד מרגשות תכל'ס. דילן משגר את עצמו...
סצנה עשרים וארבע- ההפלגה בים. החבורה משחקת צ'יט ומייקי נתפס בשקר כי הוא לא יבין את המשחק. ג'יני לא מרגישה טוב והולכת. בינתיים סילביה שמה לב למכתב בכיס של אדי והם קוראים את המכתב האחרון שדילן השאיר להם. תוך כדי ג'יני וצ'יף נפגשים ואני מזיל דמעות. תוך כדי החבורה שלנו קוראת בספר האדום את דילן מתגבר על השומר.
סצנה עשרים וחמש- תוך כדי הקריאה, רואים טיל משוגר למעלה. בעמוד האחרון של הספר, דילן נעלם מהציור. גם הסירה נעלמת. סול מציין ביובש שהעולם ניצל. ליבי מבינה מה קורה וזורקת את הספר האדום למים. ואז... טלפון ציבורי מצלצל...
לסיכום: אחד מפרקי הסיום האהובים עליי של גיורא. מרגש, מלמד, מחכים, ו... אביגיל הררי, לא, יש דברים כמוה? אין דברים כמוה. והסוף כמובן, אתם לא מבינים כמה אנשים נגנבו אז מהסוף הזה. לפני "מי היה בדלת", היה את "מי היה בטלפון".
וזה הסוף של יוסי-רטרו. היה טוב, היה רע, אף פעם לא היה משעמם. ניפגש בפרויקט הבא!
