טוב, ננסה.
דבר ראשון חשוב להבדל בין יופי לבין אסתטיקה, לאסתטיקה (שהיא, בהפשטה מטורפת, תורת היופי) יש חוקים וכללים מאוד ברורים, יש כמה ויכוחים על הכללים האלה, אבל זה ידוע שהם קיימים. יופי, לעומת זאת, זה דבר הרבה יותר אישי, יופי יכול להימצא בכאוס ובסדר, כאשר אסתטיקה תמיד תהיה בסדר. יופי הוא עניין אישי ותרבותי שמועבר עלינו באופן ישיר ועקיף עוד מלפני הרגע שבו היינו מסוגלים להבין את המושג. תינוק שרק נולד לא רק שלא יחשוב כמו הורים, אלא לא יהיה מסוגל להגיע למחשבה בכזאת רמה או לתפוס את מושג היופי, בדיוק כמו שבעלי החיים המפותחים ביותר אינם מסוגלים. (מלבד, אולי, לפני מחקרים מסויימים, דולפינים) לגבי הטעמים - כאן נכנסת האבולוציה העוצמתית שלנו, אבל יחד איתה גם התרבות. אתה תאהב לאכול את מה שאכלת כשהיית קטן, באופן תרבותי ילדים אוהבים שוקולד ועוגות ועוגיות ושלל מזיקים צבעוניים, הם קולטים מכל מקום שזה מה שהם "אמורים" לאכול ולומדים לקשר את המתוק לאושר, כדוגמת עוגת יום הולדת. התניה פשוטה. בפרוסמות שבהם רואים מאכלים מתוקים תמיד יש ילדים והם תמיד מאושרים, עאותה ההתניה רק בטווח רחב יותר.