יופ הולדת לליאם שלי

פוריה3

New member
יופ הולדת לליאם שלי

היי לכולם, מחר יש לבן שלי ליאם יום הולדת (היה אמורא להיות בן 4)וזה ממש ממש קשה ,כנראה ששבוקר נלך אני ובעלי לקבר ,נתייחד עם בננו האהוב,ואולי גם נקנה עוגה ,ונעלה מאהובנו זיכרונות הקושי הולך וגדל... שרך אגב:היינו בסדנא היה ממש קשה כל זוג הורים שכולים פרק מטען כבד,היה קשה ,והציפו אותנו זיכרונות כואבים
 

koval10

New member
אין מילים שינחמו ביום הולדת../images/Emo201.gif

תחזיקי מעמד, זה כואב יותר מדי. יום הולדת בלי הבן... אני מחכה ליום הזה בפחד, גיל היה אמור להיות בן 8 בסוף מרץ. כל הכבוד על שהלכתם לסדנא, בעלי לא מוכן לשמוע לא על פסיכולוג ולא על סדנאות. אומרים, שבהתחלה מרגישים יותר גרוע, ורק אחרי כמה מפגשים מרגישים איזושהי הקלה.
 

גל213

New member
יום הולדת

אין נחמה ביום זה,לבני היה ב28/1 יום הולדת . לא הלכנו לעבודה ,עלינו לקבר קניתי עדניות קישטתי בפרחים זה מה שנשאר לנו לקנות לו מתנה.חבריו לכיתה הגיעו אחר הצהריים הביתה עם מתנה לבן הקטן ומכתבים לבני מור עד כמה הוא חסר להם.וזה שבר אותי עוד יותר לראות שכולם גדלו ומור לא. לא כתבתי הרבה זמן אבל תמיד אני איתכם .אני קוראת כל יום.קשה לי לכתוב. אספר שוב על בני מור שנדרס למוות ב1/5/2008 בהיותו בן 10 4 חודשים.ירד לאסוף עם חבריו קרשים למדורה. מיום ליום הגעגועים גוברים מנסים לתפקד בשביל הבן שנותר, בעלי גם כן לא מוכן ללכת לפסיכולוג או לסנדאות.אבל אני נרשמתי אני מחכה שיפתח קבוצה בעמותה יד לניקטפים. הכינו אותי שבהתחלה יהיה קשה . אשתדל לכתוב יותר תחזיקי מעמד גלית
 

שרון123

New member
גלית תודה ששיתפת

המוות של מור כל כך נוראי ומזעזע
כל כך קשה לראות את החברים שלהם. עבורי זה כמעט קשה מידי.
 

koval10

New member
גלית, מה שסיפרת על בנך היקר מור

זה נורא.
איך אסון כזה קורה לנו? אני חושבת שצדקת לגבי יום הולדת, זה מה שאנחנו מתכננים לעשות לגיל שלנו. הכאב שאתם עוברים הוא קשה יותר מדי. כשהילד הולך בצורה כך כך תרגית ופתאומית זה בלתי נתפס. כי אני כאמא לבן עם מחלקה, למרות שבשנים האחרונות הוא היה בסדר גמור תמיד פחדתי שיקרה לו משהו. אבל זה הגיע בצורה הכי לא צפויה. מצדיעה לך על שנרשמת לקבוצה, לי אין מספיק אומץ לזה. בשבילי מצאתי את הפורום. לדעתי חשוב שתכתבי בפורום ונוכל לחזק ולעזור אחת לשניה. אנה, אמא של גיל 27.3.01-16.12.08 ודניאל בת 6.
 

יפית מן

New member
גלית יקרה רק עכשיו קראתי אתהודעתך../images/Emo7.gif../images/Emo73.gif

שולחת לך יחבוקים ונישוקים על כזאת טרגדיה
הילד הלך לעסוק במצוה של הדלקה לעילוי נשמתו של רבי שמעון בר יוחאי והנה מה שקרה לו בעת מילוי תפקידו היי בטוחה שרבי שמעון יושב לצידו ונהנה מהילד המיוחד הזה ליבי איתך איןן ניחומים היי חזקה למען האחרים שיבדלךולחיים ארוכים ממני יפית סבתא של מאור ילד של אור
 

שרון123

New member
קשה קשה קשה../images/Emo14.gif

מקווה שהיום הזה יהיה אפשרי. אני מנסה ביום ההולדת לחשוב על הדברים החיוביים שהיו עם ירדן, ולהודות על המתנה שקיבלנו גם אם לזמן קצר. כמובן שזה לא ממש מצליח וזה נשאר היום הכי קשה והכי סוחט. מקווה שהסדנה תביא בהמשך גם הקלה מסוימת
 

גל213

New member
תודה

לכולם על התמיכה,למרות שאני לא כותבת אני כל יום איתכם כשהילד נקטף תוך שניות התמודדות מאוד קשה.כרגע אני במצב שאני נושמת אבל לא חיה. אין לי חשק לכלום.אני מנסה לחיות בשביל הבן הקטן,קשה לי להסתובב בשכונה שבה אני גרה ולפגוש את חבריו.מאז המקרה התרחקתי מכולם פשוט לא בא לי כרגע לשמוע שיחות סתמיות. גם לאזכרה לשנה, החלטנו רק בחוג מצומצם ,פשוט אנחנו רואים בבית קברות שמסתיימת אזכרה את שיחות החולין של אנשים שממשיכים בשגרת החיים. הכאב נשאר במשפחה,אני את מור מנציחה בליבי דקה דקה,פעמיים בשבוע אני ובעלי הולכים ביחד לבית הקברות מדברים איתו ומרגישים קרוב אליו. גלית .
 

שרון123

New member
גם אותי מרגיזות כל כך

השיחות הסתמיות שבאזכרות. בשבילם זו הזדמנות למפגש מורחב
בעוד שבשבילנו זה היום הכי נורא בשנה
. גם הקרובים ביותר - אף אחד לא מרגיש את הכאב שאנחנו חווים
 

yazi22

New member
יום של כאב ואהבה

בכל זאת, יום ההולדת הוא כל כך מרכזי וחשוב. אי אפשר לברוח ממנו. אז אפשר לקבל אותו בחיבוק גדול גדול, ולתת לאהבה ולכאב לעלות על גדותיהם באותו יום
 

פוריה3

New member
הכי קשה בעולם לאבד ילד

זה היה יום קשה מאוד, בעלי הציץ בקלטת של מצלמת הווידאו,ואני לא יכולתי ,שמעתי רק את קולות השמחה של בני ,איך הוא משחק ושמח מאוד -כרגיל במכוניות שכה אהב,ואנ ישבתי בצד וליבי נשבר,הקלטת צולמה חודשיים לפני שליאם נפטר, הצביטה שמלווה אותי בלב גדולה וכואבתוה והזיכרונות מכאיבים עוד יותר,בעלי נשבר באותו היום ,נשבר לרסיסים, אין כאב גדול יותר מהורה שמאבד ילד... חוץ מזה קנינו עוגת קצפת טעימה ביותר שליאם מהשמיים יראה שלא שחכנו את יום הולדתו הרביעי היינו כרגיל בקבר,ולפני שנה ביום הולדת השלישי לא חשבנו שאת יום הולדתו הרביעי נחגוג ליד אבן ושייש אך בכל זאת חייבים להמשיך ולהיות הכי חזקים שאפשר-אני מנסה מאוד להישאר שפויה -מאחלת לכולם הרבה כח..
 
למעלה