יוצאים לשאלה....

שחף -בת

New member
יוצאים לשאלה....

המושג הזה או הכינוי תמיד הצחיק אותי.... יוצאים.....לאן? לשאלה.... נכון ששאלתי ואני עדיין שואלת הרבה שאלות ולא הסתפקתי בניסיון של רב או איזה מורה לסתום לי את הפה. בכלל,באיזה שהוא שלב אתה קולט את הלגיטימציה שיש לך לשאול למרות כל ה: "קודם תאמין,אחר כך תשאל....אבל אם אתה מאמין אתה לא שואל".... בציבור הזה של ה"חוזרים",יש משהו מקסים כי רק אנחנו יכולים להבין את מה שעבר ועובר על כל אחד מאיתנו (ברמות שונות כמובן) את כל ההתמודדויות עם החברה הדתית והחילונית,את המאבקים,את הלבטים את התחושות.... זה לא קל,והרוב עוברים את זה לבד. בגלל זה אני חושבת שהרעיון לפורום הזה הוא מקסים,ואני מניחה שהוא כבר יעשה את שלו... אלי- הרבה הצלחה...ואושר!!!!!! טוב,עוד נתראה פה.... שלכם אני (אם תרצו לשאול.....חופשי) שחף.
 
באמת אסור לשאול ../images/Emo35.gif אותי תמיד

לימדו כמה הדת סובלנית וכמה מותר לשאול הכל ותמיד חשבתי שהדת שלנו נאורה (נו טוב, לא לגמרי...) אז באמת מסקרן אותי, שאלתם וזה היה נחשב בעיה ? ומה היה הטריגר להתחיל לצאת מזה ? בכל זאת זה חתיכת מהפך והמשפחות די סובלות וככה, אז מה גרם לזה ?
 

אלי פלס

New member
המשפחות סובלות?

המשפחה שלי העדיפה לנתק את הקשר איתי... אני לא מבין מה יש לסבול מכך שהבן בחר לעצמו דרך שונה וטובה עבורו.
 
בטח שהמשפחות סובלות, ובטח לפני

ההחלטה חשבת בין כל שיקוליך על השיקול של איך הם ירגישו. כמו שהורים של חוזרים בתשובה סובלים נורא. יש משהו אצל הורים שהם מעדיפים כנראה את הילד שלהם כמוהם. אני לא מבינה את זה כי אני עוד לא הורה. אבל מה אתה חושב? לא כואב להם שהם ניתקו איתך קשר? בטח כואב. וגם בטח כואב שעזבת את מה שבעיניהם נחשב האמת. ועוד אם הם דתיים הם בטח חושבים שאתה תגיע לגיהנום או משהו וגם זה בטח כואב להם. עם כל הכבוד שהם אנשים דתיים כועסים, בכל זאת הם גם הורים
 

אלי פלס

New member
תסלחי לי על הרשעות...

אני אגיד כאן משהו מאוד אמוציונלי ואכזר אבל אם יש גיהנום, האבא שלי יגיע אליו הרבה לפני.
 

punk princess

New member
בקשר לאבא...

אולי לאבא שלך יש בעיה אישית וכפי שאני שמה לב יותר מיום ליום, ישנם הרבה מאוד ילדים מבתים דפוקים או כופים שהילדים מצאו את עצמם מחוץ לבית. כן, אולי אבא שלך יגיע לשם קודם כי יש לו בעיה אישית וקשה לו להתנהג כמו אבא נורמלי ואוהב, והילדים שלו מפחדים ממנו יותר מכל דבר אחר. אבל מפה ועד הבנה שאין בדת משהו מעבר-- המסקנה לא ברורה. ואני יאריך אם משהו יענה לי...
 

augustus

New member
מאיפה באה הסלחנות הקוסמית

הזאת כלפי הורים שזורקים את ילדיהם מהבית? נידוי ילדים הוא בין הדברים המעטים שאין להם שום תירוץ מבחינתי, ולא צריך לחפש להורים כאלה אלף תירוצים לפני שהם מצאו לעצמם תירוץ סביר אחד.
 

מיאווו&

New member
אוגי, תחשבי..

תחשבי שיש להם עוד ילדים בבית זה השיקול שלהם אם לזרוק את הילד שלהם או לא. אני לא תומכת בדבר הזה. אבל תזכרי שהם רוצים לשמור על עוד -לפעמים עשר ילדים, לפעמים יותר- מההשפעה של אותו ילד. וקצת כדי לקבל משמעות על כמה זה חמור: אם היה לך בן על אל אס די, היית מרשה לו להפגין נוכחות בבית בלי להסתיר את זה? (טוב, אהממ.. קצת קשה). בואי נצא מנקודת הנחה שיש לך בבית עוד 3 ילדים בגילאי 15, 10 ו-4. ילדים אינם טיפשים, ויותר מידי אחוזים שהם יסחפו אחריו. - אני לא הייתי מרשה! או זה או זה!- אני לא הייתי מוכנה שהוא גם יהיה בבית, וגם ישפיע לרעה על שאר הילדים. וזו צריכה -לפי דעתי- להיות הבחירה שלו, אם הוא רוצה להישאר בבית או לא. בית הוא מסגרת, ולכל מסגרת יש את החוקים שלה, ועל בני הבית לעמוד בכך. אל תתפסו לקטנות בנוגע לדוגמא שנתתי, כי רק רציתי להבהיר כמה זה חמור. ואם יש פה מישהו שלא חושב שסמים זה מספיק חמור (במיוחד לילדים שעוד יש להם כמה שנים טובות מאוד, עד שיהיו מורשים לקנות משקה חריף עפ"י החוק..), אז אני אנסה לחשוב על דוגמא אחרת.. לא עולה עכשיו בדעתי
ונכון, לנידוי ילדים אין שום תירוץ!!! אם הילד מעדיף לחיות כמו שהוא רוצה- מחוץ לבית, זהו לא נידוי.
 

augustus

New member
אני דיברתי על נידוי. נקודה.

ראשית כל, יש כמה דרכים גם לטיפול בילד שמכור לסמים. אפשר לזרוק אותו לרחוב, ואפשר לדאוג לו למסגרת טיפולית. אני בטוחה שהדרך הראשונה הרסנית לילדים ולתפישתם את מושג המשפחה הרבה יותר מעצם התמכרות האח לסמים. שנית, למסגרת יש בד"כ יותר מחוק אחד. ואז, אם החוקים מתנגשים, חייב להיות סדר עדיפויות ביניהם. מבחינתי, התמיכה בילדים והאהבה כלפיהם צריכות להיות בראש העדיפויות. ולבסוף, דוגמאות מוקצנות לא מקדמות את הדיון לשום מקום. להביא את הדוגמא של אל אס די כדי לנמק את מדיניות הרחקת הילד שחזר בשאלה, זה הגיוני כמו, נניח, הצדקה לסקילת נשים נואפות בפקיסטן על ידי כך שבכמה מדינות בארה"ב יש עונש מוות על רצח בכוונה תחילה.
 

מיאווו&

New member
חס וחלילה!!

בכוונה כתבתי שהבאתי את הדוגמא הזאת רק כדי להבין את ההרגשה של ההורים, ולא שום דבר אחר!! זו דוגמא מוקצנת וחסרת קשר!!! ואני מצטערת שלא הבהרתי את עצמי מספיק... ומצטערת בכלל שהבאתי אותה, אך לא הצלחתי לחשוב על דרך אחרת להסביר.. ובפעם האלף: לא הבאתי את דוגמאת הסמים כדי לנמק את מדיניות הרחקת הילד! הבאתי אותה כדי להסביר את הרגשת ההורים! - ואולי קצת "להבין" ע"י כך את הצורך של הורים מסוימים להרחיק מהבית, בלית ברירה- אני מתארת לעצמי (או אולי- מעדיפה להאמין). לכן גם הדרכים לטיפול בילד על סמים אינו שווה ל"טיפול" בילד שיצא בשאלה. ילד שיצא בשאלה- עפ"י החוק, אם אינו קטין, יכול עפ"י החוק לעשות מה שבא לו, ואין להוריו זכות לקבוע לו מה לעשות. אם הילד קטין, המצב קצת שונה, אך לא זו הנקודה. גם לפי התורה ניתנה לכל אדם (מגיל 13 ומעלה) אפשרות הבחירה האישית בכל הנוגע לדרך בה הוא רוצה ללכת. יש את מצוות כיבוד הורים, שהיא הגיונית גם בלי קשר לתורה, אך אם אינו רוצה לקיים אותה, אין מה לעשות.. (בכל אופן לא כיום). וזו הבעיה שלו בלבד. ההורים לא יכולים לכפות עליו. בסה"כ רציתי להבהיר לכם את נקודת המבט של ההורים, כאשר הם מגלים שילדם יוצא בשאלה. מבחינתם, זהו דבר כ"כ חמור, שקשה לעבור עליו לסדר היום, סתם כך. ויש כאלה שמנדים, לא מוצדק ולא אנושי לדעתי. אבל כל עוד איננו יודעים את הסיבה, איננו יכולים לשפוט. (זה יכול להיות חוסר אונים, או כל סיבה אחרת) ההבדל הוא, שמבחינתו של אדם חילוני, אין שום ´איסור´ להיות דתי, משא"כ לאדם דתי, שזה נוגד את דתו. ולכן, מלבד העובדה שההורים יכולים לכעוס, להיפגע, או לקחת קשה, מכל סיבה שהיא, את העובדה שילדם לא הולך בדרכיהם, להורים הדתיים נוספת על זה העובדה, שהילד שלהם עובר גבול אסור. לא אסור מבחינה חברתית, אלא אסור מבחינה דתית. מקווה שהפעם הצלחתי להבהיר את הנקודה. למרות שמי שלא מאמין בדת אולי יתקשה להבין מה כ"כ חשוב בה, שכ"כ אכפת שלא יעזבו אותה .. בקשר לסדר העדיפויות במשפחה- כל משפחה יכולה להחליט את סדר העדיפויות שלה, כל עוד אינה פוגעת לרעה בילדים, בצורה שמצריכה תלונה. גם לדעתי האהבה והדאגה לילד, הם בראש סולם העדיפויות, וגם עפ"י התורה זה כך! אלא, שדווקא בגלל האהבה והדאגה לילד, לא ניתן לו כל מה שהוא רוצה, ולפעמים אפילו נכריח אותו לעשות דברים שאינו רוצה (והדוגמא הראשונה שעלתה לי בראש היא, לקחת תרופה מרה), וזה לרווחתו ולטובתו!! למרות שבמבט מבחוץ זה אולי אינו נראה כך. דוגמא: מה תגידו אם תראו ברחוב אישה, שמסרבת לתת לבת שלה, הצורחת בהיסטריה, נגיד... גלידה? אולי נגיד שהיא מתעללת בה, כי.. יאללה, היא כ"כ מתחננת- אז לעזאזל, שתיתן לה כבר ודי!! (לצורך הדוגמא, היא אלרגית לחלב).
 

שנף

New member
הורים

הוריך אלי, כנראה רואים בדרכך החדשה כישלון אישי שלהם. אוי וכמה קשה להודות בכישלון...... הרבה יותר קל, להשליך את הכישלון עליך. כמעט לכל מקצוע בחיים יש תעודה או רישיון, כדי להיות הורה לעומת זאת לא נדרשות תעודות וחבל. אבל מכאן ועד לאיחול לאביך שימצא את דרכו לגיהנום? תן לזמן לעשות את שלו...בדרך כלל האהבה מנצחת, רק אמונה, ולא מתוך יראה בהוא שם למעלה, אלא בזו שמגיעה ונובעת מתוכך יישר כוחך.
 

אלי פלס

New member
שחף, אני אתך.

גם לי המונח יוצאים בשאלה צורם. אני מעדיף את המונח שלי. יוצאים לחופשי. לא הבנתי אם את עצמך יצאת לחופשי ואם כן, מאיזה זרם הגעת... בלי כל קשר, אני מאוד מאוד שמח לראות אותך אתנו ואשמח לראות אותך כאן גם להבא... יום (או לילה) נפלא, אלי
 

partner

New member
שחף יקרה

מצטער אם היה לך רב שסתם את פיך אני כבר 30 שנה שואל ומקבל תשובות אבל בניגוד לרוב היוצאים. אני באמת רוצה לדעת.ולא מחפש את הרב שסתם כדי לברוח כיום יש דרך לבדוק ולברר אנחנו לא בעירה במזרח אירופה דרך צליחה לכל היוצאים דרך אגב הדלת פתוחה אפשר לחזור ולהיכנס תמיד שלכם בני
 

אלי פלס

New member
בני, ברוך בואך.

א. אני מאוד שמח לראות אותך כאן. באמת. מקווה שתוכל להמשיך ולבקר אצלנו ולתרום לדיונים שיתפתחו כאן. ב. אני לא מטיל ספק באפשרות שלך למצוא תשובות שיספקו אותך אבל אני לא מקבל את הקביעה שלך כי שאר היוצאים לא רוצים באמת לדעת אלא מחפשים את הדרך לברוח. אני מבקש ממך את מעט הכבוד המגיע לי כאדם. אל תטיל ספק ביושר האישי והאינטלקטואלי שלי או של מי מהיוצאים. ניתן להתווכח איתנו, אך לא ראוי להטיח האשמות שאין מאחוריהן בסיס עובדתי. ג. הדלת פתוחה כבר אלפי שנים. לשני הצדדים. שלך בהערכה, אלי
 

שחף -בת

New member
טוב,נו

אלי כבר הסביר מצוין מה שרציתי להגיד.... וחוץ מזה בני,תעשה לי טובה גם התשובות שקיבלתי לא היו מספקות,זאת הבעיה שלכל תשובה המציאו תירוץ ממש לא מספק... ואלי יקירי, חזרתי בשאלה,למרות שאני לומדת עדיין במקום דתי שמחייב.... המון דברים... זה לא קל אבל לכל שנה יש סוף שנה... :)) ואז אני מתגייסת. חוץ מזה שבאתי מבית דתי די ליברלי,עם אחים חילונים שחזרו עוד לפני והם בעצם נלחמו את המלחמה הגדולה בשבילי. כתבתי בקצרה...אני בעצם יכולה לכתוב שעות על זה..... טוב,מבטיחה שעוד תראו אותי.... שחף.
 

noa2

New member
בהצלחה לשחף , ואלי- כל הכבוד על

הפורום. שחף- הייתי במקום דומה לשלך לפני המון המון שנים... חוץ מהמשפחה הליברלית שיש לך למזלך הסיפור שלנו דומה. אז חזקי ואמצי ותעברי את הזמן עד סוף התיכון בקלות. למרות כל השנים שעברו והמשפחה שבניתי עדיין כל הנושא של המעבר מהדת מעסיק אותי ואני מברכת על הקמת הפורום. להתראות
 
למעלה