יוקימורה.פורסם בעיתון(הארץ כנראה)

מירבא

New member
יוקימורה.פורסם בעיתון(הארץ כנראה)

צ´סלב מילוש תירגם מפולנית דוד וינפלד פעם ראיתי בטלוויזיה בית עלמין של ילדים שלא נולדו,חלקות קבר זעירות שנשים יפאניות מדליקות מעליהם אש תמיד ומניחות עליהם פרחים. לרגע הזדהיתי עם אחת מהן שרכנה כדי להניח זר כריזנטמות. בני,הורותך היתה באהבה,רק זאת אדע עלייך. יכולת לשמוע ממני על אימת החיים עלי אדמות,אבל חשכתי ממך. על אודות האסון הפוקד אותנו ואין בכוחינו להבין בשל מה פוגע בנו,המיוחדים במינם,אותו דבר הפוגע באחרים. אולי היית חוזה מבשרך את שחזיתי אני,נושא במשך שנים, בחרוק שנים,את מנת גורלך,מפני שכך ראוי. בסבלי חשבתי שאולי אתה,בני,ירשת ממני את כח הסבל הארור ואת הכשרון לשגות בדימיונות. אז חשתי הקלה,כי אמרתי בלבי שאתה לפחות שרוי בבטחה. באינות כמו בעריסה או כפקעת של תולעת משי. מי עתיד היית להיות? הייתי רועדת כל יום בנסותי לנחש מה בך יגבר: אותות המבשרים גדלה או תבוסה-יש שגרעין זעיר אחד מטה את הכף. הכרת טובה וכבוד של בריות,או ארבע קירות של איש מר וכאוב. לא,אתה לבטח היית אמיץ ורב כח כמו הללו שהורותם באהבה אמיתית. גמרתי אמר ואני יודעת שקרה מה שצריך היה לקרות,איני מטילה אשמה על איש. כשאני נוגסת אפרסק,כשאני מביטה בירח עולה,כשאני שמחה בעצי ארז צעירים בהרים,הריני חווה את הכל במקומך,בשמך. (מתוך´כלבלב בצידי הדרכים´,1997)
 
מאד נוגע ללב...../images/Emo23.gif

מירב, הודעתך מאד נוגעת לליבי...ואני חש שלכולנו... תמיד חיינו ונחיה בחוסר הידיעה אם הילדים שאיבדנו היו איתנו היום איך הכל היה נראה? האם היו מוצלחים או שמע אומללים (ואם כן עד כמה...). כשם הכינוי שבחרתי "תמיד איתנו" מזדהה עם המשפט:כשאני נוגס אפרסק,כשאני מביט בירח עולה,כשאני שמח בעצי ארז צעירים בהרים,הריני חווה את הכל במקומך,בשמך. הוא לא איתי, אבל תמיד תמיד בליבי... ממני, תמיד איתנו
 
כל כך נוגע, כל כך מרגש, כל כך שלי

כל ששיניתי הוא בהחלפת המלה "בני", ב"בתי", ואפילו בשם שנתתי לה, הגר. שתדעי, שאת תמיד בלבי צרובה, בכל צעד שאני עושה ובכל נשימה שאני נושמת.
 
למעלה