יורשת הקרדינל (עדכון)

[Envinyatar]

יורשת הקרדינל (עדכון) ../images/Emo47.gif

הגרסה המתוקנת של פרקי הפתיחה הושלמה ועומדת לרשותכם, כולל פרולוג חדש המחליף את הקודם שהורד, ותיקונים בכל הפרקים המקלים מאד את "הכניסה" אל העלילה. את הסיפור ניתן למצוא כאן אשמח מאד לקבל תגובות וביקורת. בתודה מראש, Envinyatar

 

[murmur]

נא להעביר את הסיפור לפורום

גולשי הפורום מעדיפים לקרוא משהו שנמצא בפורום ולא מחוצה לו

 

[Envinyatar]

הסיפור ארוך מדי בכדי להדביקו בפורום

מה גם, שבאתר שלו הוא מעוצב בצורה הרבה יותר נוחה לקריאה ומסודרת מאשר אפשר להציגו בפורום. סה"כ, נוח יותר לקרוא סיפור אחד ערוך ומרווח, מאשר רצף מקוטע של שרשורים צפופים.

 

[Rivendell]

לא זו הנקודה. אנחנו נגיב למה שיפורס

ם בפורום, כי אין שום סיבה שנרדוף אחרי אנשים כדי שיפרסמו. אבל אנווינטאר מכיר אותנו כבר לא מעט זמן ואני מניחה שהוא יודע את זה. בכל מקרה אין בעיה שיפרסם את צאתם של הפרקים החדשים כאן.

 

[Rivendell]

צ"ל- שנרדוף אחרי אנשים כדי להגיב.

 

[Envinyatar]

אם כך, הנה הפרולוג ../images/Emo47.gif

אני אישית עדיין סבור שהקריאה באתר נוחה וידידותית למשתמש הרבה יותר (כולל ריווח נכון, הדגשות, לינקים), אולם - כרצונכם. הנה הפרולוג (ולמי שמעוניין - מפת האיזור (לא ניתן להעלותה לפורום)) --- חודש ארלינד, שנת 2436 למניין הקייסרים קול רעם מתגלגל הדהד בין קירות האבן, מהול בשריקה ארוכה של הרס וחורבן; אחד מחלונות הזכוכית המעוטרים של בית התפילה הקטן נכנע וקרס פנימה, עשן סמיך וארסי מתמר בין שברי מפלתו. מבועתת ואחוזת צינה, הצליחה הנערה האדמונית להסתתר אי-כה מאחורי תיבת עץ, כאשר נמלא האוויר בצלצול ברזלים, חבטה וזעקות נוטפות משטמה. אחת הדלתות הוטחה לאחור בצירים מעוכים, להבות רושפות מאכלות את מסגרתה; קסדה כהה, ממועכת, פלחה בשריקה את האוויר, מוטחת בקיר שכנגד ומנפצת את האגרטל הגדול שניצב לצידו. הנערה השתופפה במסתורה, דומעת ומשותקת מן הפחד, משתעלת באין מעצורים בתוך האובך החריף אשר מילא את אוויר הכנסיה. ברזלים שבו והקישו, קולם מהול בצווחתה של קורה נגדעת. אזי, בלא התראה, גוועה המהומה כשם שהחלה; לרגע שארך כנצח, השתרר שקט קודר סביב, ומתוכו עלה והתמר קול נוקשה. "הסוטה מדעת קדושים ונגידים, זרע שדים הוא, כה אמר גברוש הקנאי במלאכים" הדהד הקול, קר וחסר רגש "לא תחוס עליו ידך ולא תחמול; בתערי הברזל תדקרנו ובלהבה תכלנו, אותו ואת כל אשר לו; וכלו רשעים ומינים מני ארץ". "אמן" ענתה מקהלה עמומה, קולה נמהל בזעקה בודדת, מיוסרת ומרה. ליבה של הנערה פרפר בקרבה כחרס העומד להשבר; דמעות שטפו את פניה באין מעצור, כאשר שעטו רגליים כבדות החוצה, חולפות בדלתות הגדולות הפרוצות לרווחה. הנערה לא ידעה כמה זמן חלף, עד אשר שבו רגליה לציית לה, מאפשרות לה לכשול באיטיות אל תוך אולם התפילה; ריח הגופרית צורב את ראותיה, שבה והשתעלה, מתאמצת להציץ בינות לתמרות העשן העולים מן הגחלים הלוחשות. אולם התפילה היה הרוס לחלוטין; דומה, כי מלבד הקירות לא נותר ולו חפץ אחד לעמוד על מכונו. החלונות נופצו, והשידות והספסלים רוסקו עד לאחרון בהם; ספריו היקרים והעתיקים של איש הכמורה הזקן היו לערמת גחלים לוחשות ואפלות המפוזרות על פני האריחים המפוחמים. ואז, ראתה את הכומר, שרוע אפרקדן לצד המזבח שהופל. יפיחה מעוררת רחמים בקעה מפיה, כאשר קרבה אל הזקן הגוסס; האומלל היה מוטל בשלולית דמו; אודם ופחם נתערבבו יחד, מכתימים את גלימותיו הלבנות-זהובות. מטה הכמורה הארוך בו גונן על נפשו התגולל לצידו, שבור לשלושה חלקים; רגל גסה דרכה על כותרו הלבן והעדין, מרסקת אותו לאבק. משהבחין בנערה, נעו שפתיו. "עלמתי" הצליח ללחוש, קולו שקט ושבור "הובסתי... הובסתי לחלוטין. אפלה וכפור..." קולו נקטע בשיעול מחרחר, רווי דם. אזי, במאמץ אחרון, נשא את ידו הפגועה לעברה. " סִירֵאנְד דֵארְגוֹת'..." מלמל בקול עומם והולך "בֵּאל...גוּרְת'...". רשף אחרון חלף בעיניו "עלמתי... את..." אזי, חלף בו רעד מבעית, אחרון, וידו שבה וקרסה, נשמטת לצד גופו. שבורה ונואשת, נפלה הנערה על ברכיה לצד הכומר המת, פורצת בבכי תמרורים.

 

[Rivendell]

תגובה לפרולוג

קודם כל – למה פרולוג? כל מה שיש לך להגיד, לדעתי, אתה יכול להגיד בתוך העלילה. למה לא לאחד את זה עם פרק א' וזהו? הכתיבה מאוד יפה, ואתה מכניס את הקורא יפה לעולם. השפה שלך מאוד גבוהה, אבל רוב הזמן זה לא מפריע, כי באמת הכתיבה נקייה ונכונה. יש כמה מקומות שבהם בכל זאת זה נראה קצת מוגזם במליציות:

ליבה של הנערה פרפר בקרבה כחרס העומד להשבר; זה קצת מליצי מדי לטעמי. "לבה פרפר" זה מספיק בהחלט.

מאפשרות לה לכשול באיטיות אל תוך אולם התפילה משהו בניסוח כאן לא עובד לי. אולי "עד שכשלה באולם התפילה"?

עומד על מכונו מה רע ב"מקומו"? זה קצת סיבוך שלא לצורך, לטעמי. ומעבר לזה, משעשע אותי שאתה משתמש בנקודה-פסיק, ולא רק זה, אלא משתמש בזה המון. שנים שאני כמעט ולא נתקלת בסימן הזה.

 

[Envinyatar]

תודה על הביקורת ../images/Emo13.gif

לעניין ההערות הלשוניות: לקחתי לתשומת ליבי, אני אבדוק אותן אחת-אחת ובמידת הצורך אערוך תיקונים בהתאם. לעניין הפרולוג: אם תתחילי לקרוא את פרק א', תראי שהוא מתרחש כמעט ארבע שנים לאחר מכן, במקום אחר ועם דמויות אחרות. רק בפרקים מאוחרים יותר מסתבר ומתבהרת ההתרחשות בפרולוג. בד"כ, כל פרק שלי מתרחש באיזור מסויים ובזמן מסויים; אני משתדל לא להכניס קפיצות רבות מדי בתוך הפרק, בכדי לא לבלבל את הקוראים. ושוב תודה, אשמח לשמוע את דעתך על ההמשך. Envinyatar

 

[Rivendell]

בבקשה ../images/Emo13.gif אני אגיע לפרק א' היום

בד"כ כשיש יצירה ארוכה אני מעדיפה לא לתת ביקורת על הכל בבת אחת אלא קודם לוודא שבעל היצירה בכלל מעוניין בביקורת שלי

 

[Envinyatar]

פרק ראשון - א' ../images/Emo47.gif

מאחר ואפילו תתי-הקטעים של הפרק לא נכנסים באורך ההודעה המקסימלי, (קרי, בכדי לפרסמו יהיה צורך בשמונה או תשעה מקטעים נפרדים, אני מנסה לצרף אותו בתור קובץ HTML להודעה. בתודה מראש, Envinyatar

 

[Rivendell]

קראתי את ההתחלה

והיו לי קצת בעיות. אמנם אין שגיאות בכתיבה והיא מאוד נקייה ומדוייקת, אבל יש כמה דברים שהקשו עלי - דבר ראשון התיאורים. אתה פותח איתם את הפרק, וגם ממשיך ושותל לא מעט מהם. נכון שתיאורים זה חשוב, אבל אולי אתה בכל זאת צריך לשקול יותר בקפידה מה הכרחי לקורא שלך ומה לא. כי כמו שזה, זה קצת מייגע. הבעיה השנייה היא השפה. כבר הערתי על זה שהיא גבוהה בפרולוג, אבל כאן זה רק נעשה גרוע יותר. היא כל כך גבוהה, שהקורא צריך לשבור שיניים כדי לקרוא את הפרק. נכון שזו לא שפה תנכ"ית, ושבסה"כ כל המילים מוכרות ברמה זו או אחרת, (כלומר, לא נוצר מצב שלא הבנתי או הכרתי מילה כלשהי) אבל עדיין זה מאמץ לא קטן, זה יותר תחושה לא אמינה, וזה מאוד מאוד מאוד מייגע בעיני. נכון שזה עניין של טעם, וזו רק דעתי, ולכן קח את זה בערבון מוגבל... אבל ני לא הייתי מסוגלת לקרוא ספר שלם שכתוב ככה. אני מציעה להוריד את רמת השפה למשהו קצת יותר שפוי וקצת יותר קרוב לשפת דיבור/כתיבה של יומיום. אני לא אומרת לכתוב סלנג, או לחלוטין לוותר על קצת מליציות שכן נותנת את האווירה הנכונה. אבל אני כן אומרת להתחשב בקורא. הוא זה שצריך לקרוא את זה

 

[Envinyatar]

אכן, עניין של גישה ../images/Emo13.gif

אני לא פוסל את האפשרות שבעריכה בסופו של דבר יעשו שינויים בלשון, אבל מהיכרות מעמיקה עם עצמי, קשה לי להאמין שאני מסוגל לכתוב בשפה נמוכה יותר. סוג השפה הזה כל כך טבוע בכתיבה שלי - הן בכתיבת הפנטזיה והן בכתיבה לצרכי העבודה שלי, עד שספק אם הוא ניתן לשינוי רציני (מלבד, כמובן, בדיאלוגים, כשדמות דוברת בסלנג, זה משהו אחר). מלבד זאת, זה אכן עניין של גישה. קחי למשל את שה"ט (תרגום לבנית, לא התרגום ה"אחר"), וספרים אחרים. הגישה לשפה אכן משתנה בין קורא לקורא. ושוב, תודה על הביקורת.