nothstar001
New member
יושב כשבר כלי בחדר.
אני כותב את המילים הללו עם דמעות בעניים ובכי פנימי היום ההורים שלי היכו אותי - היכו אותי נפשית הם צעקו עלי וצעקו , אמרו שנמאס להם ממני, שלא יצא ממני כלום , שאני חרא שאנשים אחרים מדברים וצוחקים עליהם בגללי. שהם מצטערים על כל גרוש שהם השקיעו בי ושאיזה אפס אני הם צועקים עלי בגלל שעוד לא מצאתי עבודה ושאני אדם חלש , וזה נמשך ונמשך והצעקות נעשות צורמות יותר ויותר אני סופג וסופג וסופג למזלי אני יכול לסגור את הדלת של החדר עם מפתח אבל מה אין לי לאן ללכת אני די מפחד ממקומות ואנשים אחרים (בגלל הח"ח) אז אני מוצא את עצמי בין הפטיש והסדן כלוא - דחוק לפינה אל תדאגו - לא אפגע בעצמי פשוט אספוג את זה ! אין לי שום רגש כלפיהם - אז הם השקיעו מכספיהם המועטים בי בשביל אוכל וקצת בשביל כמה דברים אחרים אז בתמורה אני לא עושה ולא עשיתי להם בעיות אבל זה לא מספיק בשלהם הם חושבים שכל האנשים הם אותו דבר שכל האנשים בגילי יש להם עבודה ושזה לא מתאים להם שלא מצאתי עבודה יש להם קו מחשבה כזה שאני צריך להיות כמו כולם "גבר" , תהיה חזק , יאלה כבר תתחזק , מספיק עם התלונות כשהאופי שלי לא נראה להם אז הם יורדים עלי הייתי כבר בכמה ובכמה ראיונות - לא הצלחתי ואני ממשיך לחפש זה לא טוב בשבילהם אני לא אדם בשבילהם !
