יושב לו בנאדם

[ללה ה]

יושב לו בנאדם

יושב לו בנאדם בבית. שקט בפנים שקט בחוץ. הטלביזיה דולקת ללא קול. נדמה כאילו הדמויות הנעות על המרקע כמעט ושוברות את השקט. יושב לו בנאדם על הספה, כתפיו שפופות, ראשו מוטה קדימה, עיניו פעורות מביטות בכלום. האישה איננה. הלכה. לא לחברה. הלכה לעולמה. לא בטוח שהיה רוצה אותה בכלל עכשיו בסביבתו, מדדה על עקביה, מרעישה. חיכה כל-כך הרבה זמן שתלך, אז עכשיו שתחזור? יושב לו בנאדם. ידיו שלובות על כרס משתפלת. שקט בפנים שקט בחוץ. מחר יתקשר לילד. לא עכשיו, עכשיו כבר מאוחר. בטלביזיה פרסומות. אנשים יפים, לבושים בגדים יפים, מחייכים חיוכים יפים, מחבקים בחורות יפות. מחר יתקשר והילד יבוא. בטח ירצה לספר כמה הוא מצליח וכמה הולך לו וירמוז על הקידום שעומד לקבל. אבל הוא יודע את האמת. הוא הרי רואה. לילד אין בגדים יפים, יש לו סתם מכנסיים בצבע חאקי שבעצם היו פעם לבנים, יש לו חיוך עקום, כזה שהעיניים לא לוקחות בו חלק ועל בחורות בכלל אין מה לדבר. יושב לו בנאדם בסלון ביתו. נאנח. אולי כדי לשבור את השקט. כדי לדעת שהעולם ממשיך. אם מכונית היתה עוברת למטה, אם כלב היה נובח, אז לא היה צריך להאנח. אבל שקט בפנים ושקט בחוץ. והוא בבית, על הספה, ידיו שלובות בסלון ביתו. האשה איננה כבר. הילד בטח מסתובב עכשיו, מחפש בחורה יפה, שלא תאמין לו, כדי לספר כמה הוא מצליח. בטח אחר-כך יחפש אחת מכוערת, שגם לא תאמין לו. מחר יבוא עם החיוך העקום שלו לספר כמה הוא מצליח. והוא ישתוק. פעם, אשתו, שהיא גם אמא של הבן שלו, היתה שם גם. לא שהיא האמינה, אבל היא לפחות האכילה אותו, הייתה מקשיבה לו, מדברת איתו. מדדה על עקביה. מרעישה. מחר יתקשר לומר לו שהלכה. לא לחברה. לעולמה. שקט בפנים שקט בחוץ. הלילה יישן בסלון. על הספה.

 

[כריסטיאנה]

אי שקט של רוח

שוח מפרה את השלווה. אין מה למהר...זה לא כאילו היא תחזור בבוקר,או מחרותיים,או ליום הולדת שלה. אין מה למהר...הילד יידע מחר.

 

[קרני]

דו שיח מדהים בין...

אדם והשקט שלו - החיים, לבין אדם והרעש שלו - ההתמודדות! מדהים בעיניי!!!!! שבוע טוב קרני @ @ J U

 

[sigall 1]

טולי הצבעוני השחור המתוק

אל תקח הכול ללב מספיק הסיגריות אתה 10 חולה עלייך נשמה נהנתי לקרוא את השירים אז ....... אתה תיראה את זה בטח בבוקר שיהיה לך אחלה יום ואחלה שבוע מימני שהכי אוהבת אותך תתקשר לפעמים סיגלל

 

[רותי ב.]

עצוב כל כך, זועק כל כך

השקט הזה, המחשבות שלו, והסיפור שמבצבץ מבפנים, של הילד, ריתקו אותי המילים, ורציתי לצרוח את כל הכאבים של האיש ההוא. תודה.

 

[Shay20]

קראתי רק עכשיו

גם כי אני אידיוט וגם כי תפוז חצי מהזמן תקועים, ו, חייב להגיד, פשוט קולע למטרה. יפהפה - אהבתי נורא. תודה.

 

[ה-שונית]

ושוב....

ללתי האהובה, השאיפה לשקט ויתרונות הרעש... כמה קשה יחד (מסיכות) וכמה עצוב וקשה לבד (התערטלות). איזה עיניים יש לך (ראיה)... איזו דקות אבחנה... ורגישות יושבת ותוהה רק על מה את מסתכלת... אוהבת, שונית