יותר מדי אהבות ומעט מדי זמן

[מקס היחידה]

יותר מדי אהבות ומעט מדי זמן

ולא, אני לא מדברת על אנשים.

סתם תהייה שקצת העסיקה אותי לאחרונה:
מאז היותי פצפונת, היו לי המון תחביבים וכשרונות שונים ומשונים, שרובם נעלמו עם הזמן - ציור, קריאה, רכיבה על סוסים, אנימציה, כלבים, צילום, ביולוגיה, אסטרונומיה...
הייתי ילדה שהלעיטו עליה מידע, טיולים, הסברים, סקרנות.
עכשיו אני בת 22 ומתוסכלת. ים של תחביבים נעלמו כלא היו - בין אם מדובר בגוויעה טבעית, ובין אם מדובר בגורם השני והשנוא יותר: חוסר זמן.
שני תחביבים שעוד נותרו והתפתחו אצלי הם צילום ואופנה, אבל לצילום יש לי זמן רק בסופ"שים, ואופנה אני אוהבת רק מרחוק, כי ללמוד תפירה אין לי זמן.

אני עובדת במשרה מלאה+, אחלה כסף, אבל אין לי זמן לכלום. מאז הצבא אני רק במירוץ להשיג יותר - כסף, קידום, השכלה.

ואיפה האהבות? איפה התחביבים?

האם לעד אהיה שבויה בשגרה משעממת של עבודה משמונה עד שש, ועוד מגיל כל כך צעיר? ואם לא, איך אממן דיור, חשבונות וקצת בילויים?
איך משיגים גם מספיק כסף למחיה וגם סיפוק מהחיים?

האם מישהו פה הפך את התחביב שלו למקצוע, או לפחות דחס אותו איכשהו בשגרה שהיא דומה לשלי?

האם אני צריכה להתפטר ולהתחיל לחיות??

 

[ebi83]

ואולי..

אני אתחיל בזה שאני לא מכיר אותך או את הלו"ז שלך.

אבל יש דברים שאת יכולה לעשות כדי לשפר את מה שכבר יש לך.
1- בערבים בד"כ יש זמן, אפילו אם לא הרבה אבל זמן. אפשר לנצל אותו ללמוד לתפור בצורה עצמאית או להצטרף לקבוצת סריגה או משהו כזה (יצא לי להכיר מישהי שהייתה מעורבת בזה, מכאן ההמלצה לחיפוש).

2- את נושא הצילום אפשר לפתח תמיד. או להצטרף לקבוצות צילום בפייסבוק ובכלל ולהיות פעיל בהן, זה די משיב את הרוח למפרשים ונותן אפשרויות למידה והתנסות חדשות. או פשוט להסתובב עם המצלמה ביום יום, אולי בעבודה עצמה לא תצלמי יותר מדי אם בכלל אבל בדרך אליה או ממנה אפשר למצוא שוטים מעניינים. או להחליט על עיקוף בדרך וצילומים על הדרך

3- יש תחביבים שלא דורשים הרבה משאבים, ציור או כתיבה יכולים לבוא לידי ביטוי במוזות רגעיות שנוחתות בכל מיני זמנים.. קריאה יכולה להשמר בסופ"שים, בלילות וסתם באוטובוס או כשמחכים למישהו..

סתם נק' למחשבה. מה עוד שצריך לזכור שלפעמים יש דברים שהשארנו מאחור כי הם לא רלוונטיים לנו כיום.. החכמה היא להפריד בין הגרעין למוץ ולמצוא 2-3 דברים שרלוונטיים אלינו ולהשקיע בהם.

מקווה שעזרתי והמון בהצלחה

 

[EdisonGirl]

הודעה איכותית

 

[einat162]

1. ערבים - בד"כ אני עייפה/עצלנית מידי- והמקסימום שלי הוא לגלוש קצת באינטרנט (הנני כאן) וללכת לישון.

3. קריאה- די המרתי בשנים האחרונות את פעילות הקריאה בפעילות השמיעה (ספרי אודיו). ואני מסכימה- נסיעה באוטובוס הוא לפני השינה הם זמני איכות בשבילי.

 

[einat162]

* נסיעה באוטובוס או לפני השינה הם זמני איכות*

 

[מקס היחידה]

אני אסביר את המצב

קודם כל התגובה עניינית ואחלה, ואני קצת אשפוך אור על עניין הלו"ז שלי - אני עובדת בת"א כל השבוע, אבל גרה באיזור השפלה. אני לוקחת רכבת כל בוקר וכל ערב (אוטובוסים אין). חלומי הרטוב הוא לגור, הלוואי, באיזור ת"א כדי לקצר משמעותית את משך הנסיעות.

אני חושבת שאולי לא הייתי פונה בשאלה הזאת אם הייתה לי היכולת, לדוגמה, לעשות דברים "על הדרך", לשלוף מצלמה כשבא לי לצלם, לקחת שיעורי תפירה\ווטאבר כמה ערבים בשבוע, ואפילו לצאת לרענן את הראש סתם ככה... בשביל המוזה.

אבל מה הפיתרון כאשר השגרה היא בית-רכבת-עבודה-רכבת-בית? ואין לי רכב כדי להתנייד או לאן לצאת במקום בו אני גרה? כאילו, קצת חפרתי לא בכיוון, ונשפכו כאן עוד כמה תסכולים על הדרך, אבל מקווה שהבנת את המצב.

 

[EdisonGirl]

המצב שלי מעט שונה משלך, ובכל זאת...

אני גרה בת"א עם בנזוג שלי, כך שאנחנו מתחלקים בנטל, אבל עדיין מאוד יקר לגור כאן מן הסתם (המקבילה מבחינתך היא מגורים עם שותפים, במידה ואין לך בנזוג כרגע). יש לי אפשרות לגור בשפלה בחינם או כמעט בחינם + יש לי רכב, אז למה אני לא עוברת?

כי כמו שאת תיארת פה יפה, בסופו של דבר זמן זה כסף. את לא מקבלת משכורת על הנסיעות הארוכות והמתישות בתח"צ, אלא רק "שורפת" זמן ואנרגיות. העבודה שלי בת"א והלימודים שלי בת"א, ובסה"כ זה מסתכם בגיחה של בין 4-6 פעמים בשבוע לת"א, שזה כ- 3000 ש"ח הוצאות דלק בחודש ברכב הזללן והמדהים שלי שאני לא אוותר עליו בשום אופן. ועזבי, גם אם הדלק היה עולה לי 1500 ש"ח, חצי מזה.. אני מרחק של רבע שעה הליכה מהלימודים ורבע שעה נסיעה מהעבודה, למה לי?! אני מעדיפה לשלם יותר עבור הנוחות שלי.

אז תשבי ותחשבי כמה משתלם לך בכלל לגור בשפלה, בדקי את האופציות. יכול להיות שת"א והסביבה הרבה יותר נוחים לך, או שתמצאי עבודה בשפלה... מה שיתאים לך יותר. רק נתתי את הדוגמה שלי

תחשבי על זה.

 

[Purple Mushroom]

גם נסיעה ברכבת יכולה להיות זמן איכות

או זמן פנוי, לקריאה, עיתון, ספר .

 

[ebi83]

האמת שממש הבנתי.. חוויתי מצבים דומים

תראי, ברכבת אני כתבתי הרבה מהבלוג שלי (שזו כוס התה היצירתית שלי

). וזה רק בנסיעות הביתה בסופ"שים..

הרכבת יחסית שקטה ונותנת את האפשרות לכתוב\לקרוא\לחשוב.

יציאות וכאלה אלו דברים שבאים על הדרך.. אם יש לך מעגל חברים כזה או אחר אז אפשר להצטרף אליו בצורה כזו או אחרת (טרמפ או שינה אצל מישהו פעם ב..) ואז את יכולה לצאת ולהרגיש מעט יותר חופשיה.

לגבי המצלמה, בתור חובב צילום בעל מצלמת SLR ו2 עדשות+פלש חיצוני, אני מבין למה לא להסתובב איתה. אבל! והיה ואת רוצה לשפר או לתחזק את התחביב הזה להסתובב עם המצלמה ועדשת הקיט או כל עדשה קטנה יחסית אמור להיות יחסית פשוט ובלי משקל יתר.
בתחנות רכבת יש הרבה אובייקטים לצילום (לא רק אנשים), כשאת מגיעה לכיוון הבית אז להשאר עוד חצי שעה בחוץ ולצלם את השקיעה או סתם דברים בגן הקרוב לביתך. כמובן שזה לא קל או פשוט, אבל זה תלוי בהחלטה.. אם זה חשוב אז אפשר לדרבן את עצמך לעשות טיפה מעבר.

אני יכול להגיד לך בתור עצל מקצועי שזה לא פשוט להניע את עצמך מלהתעפץ ברכבת ואשכרה לשלוף את המחשב ולכתוב או לעשות משהו בכלל... אבל לפעמים אם רוצים לגרום למשהו להעשות או לשנות משהו אצלנו, זה מתחיל בדיוק בהחלטונת הזו.

שיהיה יום טוב

 

[einat162]

מצבי זהה לשלך -

אני גרה באיזור ירושלים ועובדת משרה מלאה בת"א (ולפעמים, ימים בודדים בחודש, עד 20:00 ולא עד 17:00). אני מבינה את החלום של לגור בת"א אבל באמת שיש יותר מינוסים מאשר פלוסים (כסף, כסף, כסף - ומי אמר שתהפכי להיות בליינית שיכורה בלילות כשתגורי במרכז "הסצנה"?

).

"הבאסה" ברכבת (מרכאות כפולות) זה שזמן הנסיעה בפועל הוא קצר יותר מאשר אוטובוס - סתם מעניין אותי לדעת כמה זמן הנסיעה שלך בפועל. לי באוטובוסים לוקח כשעה- שעה ורבע שזה המון זמן לשמוע מוזיקה, לקרוא ספר, לרקום (לא אני- אבל יש מישהי קבועה באוטובוס), לגלוש באינטרנט (WiFi), או להכין שיעורים.

 

[Optimistic Girl]

אהבתי את המשפטים האחרונים..
זה באמת נכון שמה שהיה רלוונטח פעם היום זה כבר לא תקף...

 

[EdisonGirl]

מאוד מזדהה איתך

תמיד חשבתי שאני אצליח לעשות ולהיות פשוט הכל (אני עד היום לא מוכנה לקבל שזה בלתי אפשרי, אע"פ שהמציאות מוכיחה אחרת).
לאחרונה הגעתי למסקנה מאוד חשובה, שלדעתי משמשת לי את המפתח להשתנות ולהשקיע יותר בתחביבים שלי ובדברים שהם מסביב לעבודה ולימודים, וכל ה- MUSTים בחיים. הפסקתי לאלתר להשתמש בביטוי "אין לי זמן".
הבנתי פתאום שכשאני אומרת "אין לי זמן", אני בעצם מציגה חולשה, ומודה שאני לא מסוגלת לשלוט בזמן שלי, כי 24/7 שעות יש לכולנו, ללא יוצא מן הכלל. כל אחד מאיתנו בוחר איך לנצל את הזמן שלו, ואני מוצאת שיש הרבה שעות ריקות בלו"ז שלי. ואיך אין מנוצלות היום? בצורה שאני לא אזכור בכלל בעתיד. זה מאוד עצוב כשחושבים על זה. ובין רגע התחלתי להתייחס לזמן שלי אחרת.
כשיש לי כמה דקות שאני מחפשת בהן את התועלת במה שאני עושה ולא מוצאת, אני מבינה שאני צריכה לנהל אותן אחרת. עשיתי לעצמי סדר עדיפויות- לפחות ניסיתי, כי הרי כמו שכתבתי בתחילת ההודעה, סדר העדיפויות שלי כולל את *הכל* בראש הרשימה.. זה לא בדיוק אפשרי כמובן

והבנתי מה אני צריכה לעשות קודם, ומה אחרי, ועל מה אפשר לוותר כליל ולהעיף מהחיים שלי.
כשמישהו שואל אותי לגבי מטלה: "מתי תוכלי לבצע אותה?" אני כבר לא צריכה לענות "אין לי זמן", אלא יכולה להתחייב למועד מסוים, כי הכל מופיע בלו"ז ושדות ריקים משמעותם זמן "פנוי". כמובן לפני כן אני חושבת עד כמה בכלל חשוב לי לבצע את המטלה ומרשה לעצמי סוופסוף לוותר על דברים ולא לנסות להיענות לדרישות של כולם כאילו שאני סופרמן, ולהזניח את שלי עקב כך.

כמה זמן הולך לך לאיבוד בדיעבד?

 

[מקס היחידה]

את צודקת, אם כי זה לא פשוט

המשאבים הנפשיים מדולדלים בשבע וחצי בערב, כשאני חוזרת מהעבודה הביתה (לא ממש הבית שלי). אני מאוד רוצה לעשות את זה ואת זה ואת זה, וכן, נפרשות בפניי ארבע שעות בערך לפני שאהיה ממש עייפה, אבל האם זה מספיק?

לדעתי, תלוי למה.

לצילום (שטיפחתי במשך שנים) כבר חשון מדי. לתפירה - מראש מעולם לא לקחתי שיעורים כי העבודה גולשת לשעות מאוחרות מדי מכדי להתחייב לקורס... ובסופי שבוע, אני בכלל לא נמצאת בבית.

ברור שאני קוראת ספרים ברכבת ולפני השינה, ברור שמדי פעם אני מאזינה למוזיקה שאני אוהבת, ברור, כמו כולם, אבל לדברים טיפה יותר גדולים - דברים שדורשים זמן וטיפוח - נדמה שאני נופלת לתוך קלישאת ה"אין לי זמן"... ואני כל כך רוצה להרחיב אופקים ולעשות מיליון דברים, ואז מוצאת את עצמי מקסימום עושה כמה מטלות בית הכרחיות ואז נופלת מותשת מול האינטרנט\טלוויזיה.

מתסכל.

 

[EdisonGirl]

תראי, ברגע שאת מנצלת את הזמן שלך

לעבודה ולימודים שאת נהנית מהם ומרגישה שלמה איתם, אז כבר לא תוכלי לומר "אין לי זמן", כי זה כמו שתקדישי 24/7 לצילום, רכיבה על סוסים, תפירה ויתר התחביבים שלך, ואז תסכמי ב"אין לי זמן". בטח שיש לך, ואת אפילו מנצלת אותו טוב. מבינה את הפן השלילי במושג הזה? זה או שאת מנצלת את הזמן בצורה שאת אוהבת, או שלא. זמן יש לך, והוא מנוצל איכשהו.
אני לא מדברת כמובן על מקרים של חולי ח"ו, שבהם אין לך יותר מידי ברירות, אלא במצב ה"רגיל". את לא מרוצה מהעבודה? אז ז&ן על כל הכסף- תתפטרי, ותעברי לעבודה שלא תתיש אותך עד כדי כך שלא יישאר לך זמן לדברים שבאמת חשובים לך. זו הבחירה שלך.
את זו ששולטת בזמן שלך, ובדרך שאת מנצלת אותו.

 

[מקס היחידה]

את מנסחת את זה יותר טוב ממה שאני חשבתי לנסח, וזו אכן המציאות, כלומר, יש תמיד זמן והוא מנוצל בדרך כזו או אחרת, רק ש... רוב רובו מנוצל בשביל כסף. והרווחת הכסף הזה לפעמים נעימה ולפעמים משעממת, אבל שורה תחתונה, 9 שעות נטו ביום אני מעבירה רק בעבודה. את השאר, בתח"צ או בעייפות מצטברת בבית.

אני באמת, באמת חושבת שעדיף לעבור לאיזור המרכז, בעיקר בגלל הנוחות והנגישות. קולגות שלי בעבודה מגיעים הביתה תוך 20 דקות, כשלי זה לוקח שעה ורבע של ריור מתמשך בקרון

 

[EdisonGirl]

רק תבחרי בחכמה, כי זה גם חשוב לדעת באיזה

איזור במרכז. לפעמים את יכולה להיתקע בנסיעה בתוך העיר פרק זמן כמעט זהה לנסיעה בינעירונית, וזה מתסכל בטירוף!... חשוב לבדוק את התח"צ שיש לך מהבית, או אם יש לך אפשרות לגור בסביבת תח"צ, אבל גם מרחק הליכה מהעבודה אז עוד יותר טוב. זה בכל מקרה לא תענוג להיות משועבדת לתחבורה ציבורית- עד שהם באים, פתאום מדלגים לך על אוטובוס בלי הודעה מוקדמת, נהג שחושב שהוא "קום והתהלך בארץ" ונוסע במהירות של תייר... לא חסר. עדיף ככל הניתן ללכת ברגל או לקחת אופניים.
אם את צריכה איזושהי עזרה בהתמצאות בת"א, מבחינת קווים, דירות, וואטאבר.. את מוזמנת לפנות אליי במסרים ואנסה לעזור.

 

[Purple Mushroom]

אגב, גם אני "מחפש" חדר בדירה,דירת חדר

בתל אביב, אבל המחיר שלי לא ריאלי, התקציב שלי יותר מידי נמוך למרכז תל אביב, עד 1600 ש"ח

. ולא מוכן יותר לגור עם שותפים שלא מכיר.

 

[EdisonGirl]

נכון, לא ריאלי, אלא אם תמצא ממש במקרה חדר או

לופט קטן. אתה צריך לבדוק ממש טוב, כי זה כנראה משהו שעובר מפה לאוזן ופחות מתפרסם במדיה. אתה רוצה שאני אבדוק לך לגבי מגורים באיזור המהפכה?

 

[Purple Mushroom]

כן. תודה. אם זה אפשרי תודה רבה !

.

 

[Purple Mushroom]

אני חושב שזה אפשרי

מתוך הניסיון שלי, אני חושב שזה אפשרי. בגיל 29 כאמור, עבדתי עד 18:00- (אבל בעצם אף פעם לא עבדתי ממש במשרה מלאה), ועדיין מצאתי זמן לבילויים.
התחביב שלי זה כאן, חלק מכמה . ואפשרי לשלב עבודה, בית, ותחביבים, ובילויים עם חברים. לזה גם יש את הסופי שבוע.

פעם, בסביבות גיל 33, גם עבדתי עבודה במשרה כמעט מלאה. וגם היו לי תחביבים, וגם ניהלתי מערכת יחסים. והיו לי תחביבים, כמו להקת מחול, ועוד פרוייקט של יוצרים עם קשת, צילומי סרט. היתה תקופה מלחיצה, אבל עברתי אותה, בסיום בפיטורין.
והיתה לי עוד תקופה של הרבה עבודה, לפני כמעט שנתיים, בדצמבר 2010, ובכל זאת אני חושב שמצאתי זמן לבלות בסופי שבוע או בלילות, כי עבדתי גם בסופי שבוע. גרתי בגבעתיים, ואחרי משמרת, הלכתי לחבר שלי שגר אז קרוב למסעדה בתל אביב. (עברה לרמת גן). זה בטח מתועד גם בבלוג שלי, שגם אותו הצלחתי לתחזק, (כבר יותר מ-8 וחצי שנים).

אז בקיצור, מבחינה אישית שלי: זה אפשרי ! .
בהצלחה.

=]