יותר מדי פורומים....???

yamit23

New member
יותר מדי פורומים....???

שלום לכולכם! מאז חלוקת הפורם, שקרתה בתקופה בה כמעט ולא הגעתי לשבת ליד מחשב, החלטתי "להישאר בחוץ", ובכל התקופה הזו כתבתי רק הודעה אחת, וגם היא לא בשם המשתמש הזה (משהו בקישור של סיפורי מכוניות, לא הודעת נאצה חס וחלילה). בתקופה האחרונה אני בזמנים יותר רגועים, ויש לי יותר זמן לשבת ליד המחשב ולקרוא פורומים. רציתי לספר לכם, משיטוט כמעט יום יומי בפורום הזה, ושיטוט תקופתי בשני הפורומים האחרים, שבסופו של דבר (כפי שטען מראש דויד), אכן יש רק פורום אחד שמחזיק מעמד, ועוד שניים שמיועדים בעיקר להעלאת המודעות. ולהפתעתי הרבה (שוב, לאור כל הדיונים הקודמים) הוא דווקא הפורום של זוהרה. יש שם הכי הרבה הודעות, הכי הרבה משתתפים פעילים, הדפים עוברים אחורה בערך בקצב בו היו עוברים לפני ההפרדה. אני יודעת שמה שבא הנ אוהב לרדת על הפורום ההוא או על המנהלת / מנהלות שלו. אודה ואתוודה - עם הרבה מאוד דברים אני יכולה להסכים. אינני בטוחה כלל כי האדם המתאים ביותר או הראוי ביותר הוא מנהל הפורום בוואלה. יתכן שתסבירו את התופעה בכך ששם יש הכי פחות מטרידנים, או שמנהלת הפורום יעילה ביצירת סדר. אאלץ לאכזב אתכם. יש שם מטרידנים בדיוק כפי שהיו בעבר, ובדיוק כפי שיש גם כאן וגם בווי-נט (שאגב, בהעדר רישום של משתמשים, הוא ממש גן עדן למטרידנים). אולי זה בגלל "המועדון הסגור" שיצרו שם? קשה ל להאמין. לפי נוכחות המטרידנים, נראה לי שהמועדון הזה נפתח מזמן, והיה רק קוריוז, וטעות אנושית גדולה מאוד מאוד של מפעילותיו (בתחילה חשבתי על טקטית, אבל לא בטקטיקה העניין. בחרתי ב'אנושית' כי זה פשוט היה פוגע ולא במקום לעשות את זה) ובכן, מדוע דווקא שם יש הכי הרבה פעילות? להערכתי, שתי תשובות: א. כי זה מה שאנשים רגילים, וכששכח הרעש, ונגמרה ההמולה, לאנשים יש נטיה לחזור "הביתה", והביתה במקרה זה הוא פשוט הפורום שממנו הגיעו, ואליו התרגלו. בתחילה אמנם אנשים נשבעו שלא ישובו לשם, אך עם הזמן הם הסתקרנו לדעת מה קורה, ואז התחילו להציץ. אחר כך, באחת ההצצות נתקלו במשהו שנורא רצו להגיב אליו, אח"כ כבר מתחילים לפתוח דיון. בין לבין, הצטרפו קצת אנשים חדשים. פה ושם, אנשים שלא כתבו הרבה זמן מסיבות אישיות, ובכלל לא ידעו שהיה ריב, נכנסו וחזרו לכתוב. כך אט אט, חידש הפורום את ימיו, והתחילה הפעילות הענפה שיש שם היום. ב. די אירוני, ואפילו "הפוך על הפוך", - ההתעקשות של המנהלות שלו. התקופה הארוכה מאוד בה דודו וזוהרה דברו בינן לבין עצמן, במקום במיילים, בטלפון או במסרים מיידיים - דווקא על גבי הפורום. בכך הן החזיקו אותו חי ופעיל, וכאשר שכחהב ההמולה היה לאנשים לאן לחזור. זהו. אינני רוצה להטיף. גם לא לקרוא למי שפה לחזור לשם, אין לי שום סיבה לעשות את זה, ואני חושבת שלמי שלא חזר, יש סיבה טובה שלא לחזור. פשוט ראיתי שהפורום כאן מאוד לא פעיל, והסתכלתי וראיתי ששם כן, וניסיתי לשאול את עצמי מה קרה ולמה. בתשובות שנתתי לעצמי החלטתי לשתף אתכם. שתהיה שבת שלום, ואני מקווה שלכולכם יש רק חדשות טובות, ימית
 

daud

New member
ימית אני מסמיק ../images/Emo13.gif

זה שיהיה פורום אחד פעיל זה היה ברור אנשים כמו זוהרה ודודו שאמרו שיש מקום לכמה פורומים פעילים ידעו שזה לא נכון פשוט הן היו צריכות תירוץ לעמוד מאחורי השקר שלהן, יותר נכון השקר של זוהרה שהבטיחה שהיא לא תפגע באחדות הקהילה ותעבור לתפוז. בכל אופן נוצר מצב שקרא "למלחמת פורומים" אבל מאחר ולא רציתי ליצור מצב כזה עזבתי בצעד מחאה לכך שזוהרה לא מקיימת את הבטחתה את ניהול הפורום של תפוז. ו גם במשך זמן רב לא נכנסתי איליו כמשתתף אלא טענתי את כל מה שהיה לי לטעון בפורום וואלה אבל זוהרה ודודו כמובן לא רצו שאנשים ידעו את האמת הלא נעימה להן ו מחקו אותי ו מחקו כל הודעה שלי ואפילו העמידו "שומרים" מחוץ לפורום שימחקו כל הודעה שלי את זה פתרתי בצורה פשוטה
בכל אופן מאחר והצנזורה לא עבדה אז הן סגרו את הפורום בפני משתתפים רק אז חזרתי לתפוז כמשתמש ו בשלב הזה כבר הייתי מוכן לשתף פעולה בהקמת הפורום לתפוז מאחר וכמעט כל המששתפםים הקבועים לא רצו לשמוע ולראות את זוהרה ודודו אחרי ההתנהגות שלהן וההשתלחויות שלהן בי ובמשתתפים אחרים אבל בשלב הזה תפוז השתפנו ומצד שני אס"ף החליטו ללכת עם ואי-נט ו בכנות לי נמאס מכל עניין הפורומים עוד לפני זה מה לעשות יש אנשים שאין להם חיים והחיים שלהן הפכו להיות תלויים בתככנות ובשליטה בפורום לי דווקא יש חיים
בכל אופן נכון לעכשיו אני לא כ"כ נכנס לפורום הזה אבל אפילו שהנהלת תפוז מורכבת לפי דעתי מדבילים (דביליות) אז זה פורום התשישות שלי שאיליו אני נכנס פעם בכמה ימים או שבועות. כן אני רואה שאין הרבה אנשים אבל ככה זה כאשר אין הנהלה ולא משקיעים בפורום אני מניח שאם אני הייתי ממשיך עם הפורום ולא עוזב אותו כאשר הבנתי שזוהרה שיקרה אז היו בפורום הזה היום לפחות 50 משתתפים קבועים ו אני מדבר על משתתפים חדשים אולי לכמה אנשים זה יראה אומדן מוגזם אבל בעיניי הוא מאוד צנוע אם נתייחס לאחוז הסובלים מפיברו ומתשישות כרונית באוכלוסיה מממ במחשבה שניה האומדן הזה צנוע מדיי הייתי מוכן להמר על 100
בכל אופן חבל שהאפשרות היחידה שנותרה לחברה היא לסבול את דודו וזוהרה בוואלה, במיוחד לאור העובדה שממשק המשתמש בתפוז יותר שווה.
ו לגבי ואי נט אני לא יודע טרם נכנסתי איליו אני לא מאמין בלהתרוצץ בין כמה פורומים כמו שאמרתי יש לי חיים
 

mira ker

New member
דרוד, תקרא מה שכתבתי לימית.

זרקת רעיון, נראה אותך מבצע אותו. אמרת שאם היה מנהל פורום היו נכנסים אליו 100 משתתפים חדשים ופעילים מאוד. לא נראה שאתה מעוניין להיות מנהל פורום, כי אמרת שיש לך חיים אחרים.
 

mira ker

New member
היי ימית, חייבת להגיב על מה שכתבת.

נראה לי שהפורום בוואלה הוא פורום של תמיכה, הוא מתפקד כמו משפחה. יש הרבה חולים שלא יכולים או לא מעוניינים להגיע לקבוצת תמיכה פנים אל פנים, וזוהרה מנסיונה כמנהלת קבוצת תמיכה בירושלים מסוגלת להחזיק את הפורום בוואלה פעיל. בכל קבוצת תמיכה יש עליות ומורדות בין חברי הקבוצה. הרבה רגשות סוערים באים לידי ביטוי. לפעמים זה לא נעים, אבל דוקא זה מה שמחזיק אותו חי. הפורום בויינט מתפקד רק כמקור לאינפורמציה. יש חולים שמעוניינים רק לדעת ולא רוצים להיות מעורבים ריגשית עם שאר חברי הפורום. התשובות שם הן אינפורמטיביות בעיקר. ודם לא מתרגשים שם ממטרידנים. הפורום בתפוז, בהיותו ללא ניהול, הוא מקום חופשי לכל מי שרוצה להביע דיעה או לשאול שאלה. יש לו מהסממנים של פורום תמיכה,כי ורוב המשתתפים הם יוצאי וואלה, ורובם מכירים אחד את השני גם בחיים. (אני לא מכירה אף אחד פנים אל פנים. מספיקה לי הכתיבה להיכרות ). הפורום בתפוז הוא לדעתי כמו מפגש בין החבר'ה. קצת קשה לחדשים להכנס לחבורה מגובשת. כך שמשתתפים חדשים מרגישים שהם מפריעים. בוואלה,זוהרה יודעת לקבל גם חדשים במאור פנים ולתת להם אינפורמציה מיידית. ואני לא אומרת זאת על מנת להחמיא. ככה אני חושבת. רוב החדשים משקבלו את האינפורמציה, עוזבים, כי כנראה זה מספק אותם. מי שנשאר, יוצר מערכות ריגשיות עם שאר המשתתפים, כמו במשפחה. אני אישית נמצאת בכל הפורומים. אני לרוב מייצגת את הגישה הלוחמת. פחות עזרה מרופאים ויותר עבודה עצמית. הרבה מאנשי הפורום לא מקבלים את דעתי (כך אני חשה לפחות. אולי אני טועה), אבל אני ממשיכה בשלי. ומסתבר שיש משתתפים פסיביים דוקא שמזדהים עם הגישה שלי. לעומתם יש כאלה שחושבים שהגישה שלי מתנשאת. דודו הייתה מאלה שלא אהבו את הגישה שלי למחלה. והייתה "יורדת" עלי המון. אני לא הגבתי בדרכה, אלא פשוט הייתי עונה שאני מכבדת את הדרך בה היא רואה את חייה. אבל נראה לי שלא נוכל להיות חברות (היא דוקא אהבה את התשובה), כך שמעולם לא הגעתי איתה לעימותים רציניים. האמת, היות והיא לא נמצאת הרבה זמן ברשת, אני באמת ובתמים דואגת לה. בכל מקרה אני מאחלת לה בריאות שלמה. כמו שאני מאחלת לכולנו.
 
למעלה