יותר מוקדם הערב,
בזמן שאני מתרווח לי בסלון, עם תה, נישנושים
, עיתונים ואינטרנט,
האפרוחה (שהייתי בטוח שהיא במיטה, ישנה) מתגנבת אליי:
- "לילה אחד, שמחר יהיה חופש... אפשר להישאר ביחד כל הלילה, לא ללכת לישון?"
- "ומה נעשה?"
- "נשחק."
אוי! איזה קווץ' זה עשה לי!.
כמה תום, וטוהר ואהבה, וכן, וגם כמיהה, היה במשפט הזה.
כמובן שגם חשבתי לי:
"אוי ווי! רק זה מה שחסר לי עכשיו, לשבת ו-"לבדר" ילדה כל הלילה"
(עכשיו היא סופסוף נירדמה, עכשיו ממש, ו...
נראה לי שגם כן אפרוש לי למיטה,
במילא התה כבר התקרר)
בזמן שאני מתרווח לי בסלון, עם תה, נישנושים
האפרוחה (שהייתי בטוח שהיא במיטה, ישנה) מתגנבת אליי:
- "לילה אחד, שמחר יהיה חופש... אפשר להישאר ביחד כל הלילה, לא ללכת לישון?"
- "ומה נעשה?"
- "נשחק."
אוי! איזה קווץ' זה עשה לי!.
כמה תום, וטוהר ואהבה, וכן, וגם כמיהה, היה במשפט הזה.
כמובן שגם חשבתי לי:
"אוי ווי! רק זה מה שחסר לי עכשיו, לשבת ו-"לבדר" ילדה כל הלילה"
(עכשיו היא סופסוף נירדמה, עכשיו ממש, ו...
נראה לי שגם כן אפרוש לי למיטה,
במילא התה כבר התקרר)
