יו אני משתגעת מזה שאין לי מה לכתוב.
בלה בלה בלה אני יודעת מה אני אספר! על ההרפתקאות שחוויתי באוטובס היום.. ובכן, באמת, נסעתי באוטובוס, היה מה זה כיף... לפתע התיישבה לידי מישהי, שלידה עמד החבר (המכוער) שלה. בכל מקרה, הם נתנו ידיים. (סבבה מה אכפת לי) ולפתע... הם התחילו להימרח אחד על השניה.. לידי! שהאוטובס היה מלא בטירוף ולא יכולתי לצאת כי לא היה אפילו מקום לעמוד.
וזה ממש היה מוגםז ועצבן אותי. (פשוט בלעכס. נשבעת לכם.) ואפילו רציתי להעיר להם.. כאילו דיי, אבל היום, אי אפשר לדעת מי יוציא סכין
וזהו. מה הייתם עושים במקומי? (1) ויש לי עוד בעיית אוטובסים......
אני רזה לאללה. לכן, תמיד שאני מתיישבת באוטובס, ומתיישבים ליידי, ואני במושב ליד החלון, ואז אני רוצה לרדת, שאני אומרת "סליחה", הם לא קמים אלא כאילו מזיזים טיפה את הרגלים. וזה מעצבו אותי.... כי ככה, הישבן שלי כמעט נוגע בהם.. וזה מעצבן... מה עם קצת כבוד בסיסי ? אז לפעמים אני מחייכת ומבקשת מהם לקום לשניה, אבל עדיין.. זה מעצבן. מה הייתם עושים במקומי? (2) ------ ההודהעה הכי מפגרת שכתבתי בחיי עמכם הסליחה מיטל
בלה בלה בלה אני יודעת מה אני אספר! על ההרפתקאות שחוויתי באוטובס היום.. ובכן, באמת, נסעתי באוטובוס, היה מה זה כיף... לפתע התיישבה לידי מישהי, שלידה עמד החבר (המכוער) שלה. בכל מקרה, הם נתנו ידיים. (סבבה מה אכפת לי) ולפתע... הם התחילו להימרח אחד על השניה.. לידי! שהאוטובס היה מלא בטירוף ולא יכולתי לצאת כי לא היה אפילו מקום לעמוד.
).. חוץ מזה ש.. לא אמרת לנו מה עם האצבעות שהחזקנו..