יחסים בין בן זוגי ובתנו הפעוטה

[ללכי]

יחסים בין בן זוגי ובתנו הפעוטה

שלום רב! אני אמא לתינוקת בת שנה ותשעה חודשים. ילדה מקסימה וחמה.בעיה שמעיקה עלי מאוד היא העובדה שבתי דוחה כל קשר עם אביה, בעיקר כאשר אני בסביבה. ישנן שתי סיבות בגינן נוצר המצב לעניות דעתי ורציתי לברר האם יש צדק בדברי וכיצד אפשר לטפל במצב. כאשר מלאו לבתי 10 חודשים היא החלה לסבול מדלקות אזניים הסיפור נמשך חצי שנה וכלל התערבויות רפואיות מכאיבות ביותר. בכל אותן פעמים בן זוגי נכח עם הילדה בעוד אני ממתינה בחוץ.יתר על כן מאחר והילדה נאלצה להישאר בבית עקב מחלתה, בן זוגי הוא זה שנשאר איתה בעוד אני הלכתי לעבודה. לאחר שהילדה החלימה חזר בן זוגי לעבודה מלאה בשעות הבוקר ובתי שהייתה רגילה לשהות במחיצתו שעות רבות נאלצה להסתפק במשחק קצר לפני השינה (למעט סופי שבוע). יחסה השתנה בתקופה זו ועל כן שיערנו שהדבר נובע מכעס על "נטישה". מאז עברה חצי שנה אך המצב איננו משתנה, היא איננה מוכנה שהוא יגש אליה בבוקר כשהיא קמה, שירדים אויקלח אותה ואף לא ינעל לה סנדלים וכיו"ב. אודה לך מאוד אם תוכלי לייעץ לנו מה לעשות, עלי לציין כי בן זוגי מתייחס אליה בחום רב והוא אבא מאוד מעורב ואוהב תודה רבה

 

[חגית ורד]

יתכן שבתכם כועסת על אביה שמזכיר לה

את הכאב של הטיפולים והיא באופן לא מודע שומרת לו טינה על כך. בשביל להוציא את אבא מהקשר של כאב או נטישה צריך להרגיל אותה אחרת. תתחילו מכך ששניכם יחד תגשו אליה בבוקר גם אם היא לא מסבירת פנים לאביה להתעלם מכך ולהמשיך לטפל בה רגיל ביחד, את חולצה הוא מכנסיים וכו... וכך גם בשאר היום , תטפלו בה ביחד כאשר לא מתייחסים למחאות שלה וממשיכים למרות. כאשר תרגישו שהיא פחות מתנגדת , שבן זוגך ישתלב בפעילות היומית כפי שנוח לכם לטיפול בה ובלעדייך. שיהיה בהצלחה!