יחסים בין האחים
יש לי 3 בנים בגילאים 13, 11 ו-6. היחסים ביניהם מטרידים אותי מאוד -
הגדול והקטן "היפראקטיביים", דומיננטיים, האמצעי שקט ומופנם.
כשהגדול והקטן יחד אי אפשר להיות בסביבה - הקטן "מציק" לגדול, דורש תשומת לב, יחס, הגדול לא מבין את זה, לא משנה כמה ניסינו להסביר, מסרב לשחק איתו, לגרש אותו באלימות מהחדר שלו, ננעל לבד בחדר. ואם כבר משחק איתו אז בגדר השתוללות נטו ותמיד זה נגמר בריבים ומכות.
האמצעי לא סובל להיות עם שניהם, מעדיף את השקט שלו, את החברים שלו. אין לו כמעט אינטראקציה לא עם הגדול ולא עם הקטן. הוא ילד עדין וממושמע, אם מבקשים ממנו לשחק עם הקטן הוא יושב ומשחק - מונופול, משחק זכרון וכו'. אם הגדול לא בבית - תענוג לראות את זה. אם הגדול בבית הוא מתערב באלימות - בהתחלה לא רוצה לשחק, אחרי שרואה שהם מסתדרים יפה מתחיל להתערב ולרוב הורס להם את המשחק (כנראה מתוך קנאה).
קצת רקע - היינו עם הגדול באבחונים, נשללו קשב וריכוז וליקויי למידה, אבל קיימות בעיות התנהגות, וככלל התנהגות שלא תואמת לגילו, קנאה וגישה של "כולם דופקים אותי". כרגע אנחנו מחכים לטיפול פסיכולוגי.
בלי קשר ל"אתגרים" של כל אחד מהם מאוד מטרידים אותי היחסים ביניהם. כשהיו קטנים עוד יצאנו יחד לסרט או לטיולים. עכשיו לכל אחד יש את העניינים שלו, מאוד קשה לבחור פעילות שכולם יסכימו. האמצעי יותר ויותר אומר בגלוי שהוא לא רוצה לבלות יחד עם האחים שלו, מעדיף "זמן איכות" רק איתי או עם בעלי, הגדול מעדיף להיות בלי הקטן, והקטן מקבל בברכה את כולם, רק בתנאי שהכל יתנהל לפי מה שהוא רוצה
מה עושים כדי לגבש אותם קצת?
גדלתי כילדה יחידה וקשה לי מאוד עם הדינמיקה הזאת ביניהם.
יש לי 3 בנים בגילאים 13, 11 ו-6. היחסים ביניהם מטרידים אותי מאוד -
הגדול והקטן "היפראקטיביים", דומיננטיים, האמצעי שקט ומופנם.
כשהגדול והקטן יחד אי אפשר להיות בסביבה - הקטן "מציק" לגדול, דורש תשומת לב, יחס, הגדול לא מבין את זה, לא משנה כמה ניסינו להסביר, מסרב לשחק איתו, לגרש אותו באלימות מהחדר שלו, ננעל לבד בחדר. ואם כבר משחק איתו אז בגדר השתוללות נטו ותמיד זה נגמר בריבים ומכות.
האמצעי לא סובל להיות עם שניהם, מעדיף את השקט שלו, את החברים שלו. אין לו כמעט אינטראקציה לא עם הגדול ולא עם הקטן. הוא ילד עדין וממושמע, אם מבקשים ממנו לשחק עם הקטן הוא יושב ומשחק - מונופול, משחק זכרון וכו'. אם הגדול לא בבית - תענוג לראות את זה. אם הגדול בבית הוא מתערב באלימות - בהתחלה לא רוצה לשחק, אחרי שרואה שהם מסתדרים יפה מתחיל להתערב ולרוב הורס להם את המשחק (כנראה מתוך קנאה).
קצת רקע - היינו עם הגדול באבחונים, נשללו קשב וריכוז וליקויי למידה, אבל קיימות בעיות התנהגות, וככלל התנהגות שלא תואמת לגילו, קנאה וגישה של "כולם דופקים אותי". כרגע אנחנו מחכים לטיפול פסיכולוגי.
בלי קשר ל"אתגרים" של כל אחד מהם מאוד מטרידים אותי היחסים ביניהם. כשהיו קטנים עוד יצאנו יחד לסרט או לטיולים. עכשיו לכל אחד יש את העניינים שלו, מאוד קשה לבחור פעילות שכולם יסכימו. האמצעי יותר ויותר אומר בגלוי שהוא לא רוצה לבלות יחד עם האחים שלו, מעדיף "זמן איכות" רק איתי או עם בעלי, הגדול מעדיף להיות בלי הקטן, והקטן מקבל בברכה את כולם, רק בתנאי שהכל יתנהל לפי מה שהוא רוצה
מה עושים כדי לגבש אותם קצת?
גדלתי כילדה יחידה וקשה לי מאוד עם הדינמיקה הזאת ביניהם.
