יחסים עכורים עם קולגה

[אלה1003]

יחסים עכורים עם קולגה

שלום אני בעבודה חדשה יחסית, אני מביאה איתי ניסיון רב שנים ומקצועיות ומוטיבציה רבה. לצערי אני עובדת עם קולגה שמנסה להכשיל אותי על כל צעד ושעל שאני עושה. הבחורה הזו ידועה כבעייתית מאוד (נאמר לי מחברי האחרים לעבודה שבתפקידי היו בנות רבות שפשוט לא החזיקו איתה מעמד והתפטרו או פוטרו) . אותה בחורה יש לציין אינה מקצועית מאחרת תדיר שפתה עילגת . חשבתי שהיא אולי מקורבת למישהו כי לא ברור איך ומדוע מחזיקים אותה זה לכשעצמו אינו מענייני אך לא ברור לי איך היא גורמת לבוסים להעיף כל מי שהיה שם חרף כל מגרעותיה היא. אני ניסיתי להסתדר איתה בכל דרך כולל שיחות אישיות וניסיונות להגיע להבנות בדרך מוסרית אך זה לא עוזר היא מעכירה את האוירה ויורדת לחיי לאחרונה הסיתה את הבוס שלי כנגדי כשהיא מפילה עליי פשלות שלה. אני יודעת שזהו סיפור שקיים בהרבה מקומות עבודה אך אני זקוקה לעיצה קונקרטית אגב כמו שציינתי, אני מקצועית וקפדנית בעבודתי כמו כן יחסי האנוש שלי עם שאר הקולגות טובים. בשיחה שהיתה לי עם הבוס בהזדמנות אחרת הוא טען שאם לא ניסתדר מישהי תצטרך לעזוב לכן אני חוששת לפנות שוב למרות שאני יודעת שהצדק איתי משום שאני יודעת לצערי שצדק לחוד ומציאות לחוד תודה

 

[לביאה בפעולה]

השאלה

היא, עד כמה את עוניינת בתפקיד הזה? ובמקום הזה? עד כמה שווה לך להילחם עליו? בנוסף, האם אתן יושבות באותו חדר? האם יש חלוקת תפקידים ברורה ביניכן? רצוי שתהיה חלוקת תפקידים ברורה כך שהפאשלות שלה יפלו רק עליה.

 

[הזוייה]

יש לך עסק עם מצליחנית

אישה אסרטיבית שלא בוחלת בכלום, גם אם היא עילגת, היא מקצוענית. היא מביאה תוצאות. היא שמה בצד את רגישות היתר של כל אלו שבאו לפנייך ולא החזיקה מעמד. כואב לשמוע ומעצבן, אבל את צריכה להחליט איפה את בכל הסיפור הזה, לומדת לחיות בשלום איתה או בורחת.היא לא טיפוס של שיחות אישיות, היא יודעת בדיוק להחזיק את הקלפים הנכונים ולשלוף אותם. פעם הייתה לי מנהלת ביצ`ית, שאני הייתי הסגנית שלה, ושהפריע לה שנכנסים אלי למשרד ומתייעצים איתי במקום איתה ושהמשרד שלי הפך לעלייה לרגל ואילו לשלה, היו נכנסים רק אם ממש, אבל ממש לא הייתה ברירה כשזה נגע לבירוקרטיה ודברים מנהלתיים שהיא היד שחותמת ומאשרת. היא הייתה עושה לי את המוות, אבל אני למדתי ללכת בקו שלה. בזכות זה התקדמתי הלאה, היום אנחנו שוות. לעומת מנהל אחר שהיה לי- הצד המקצועי שלו היה קטסטרופה, עד שלעיתים לא הבנת כיצד הוא קיבלת את התפקיד אם הוא כמעט ולא מבין בו, אך האנושיות שלו הייתה מושא לחיקוי וזה מה ששבה את לב הממונים עליו, בזכות האשראי האישי שלו הוא התקדם. בעבודה אין מקום לבכי ונכי ולקינה. האם המקום חשוב לך, העיסוק טוב לך. הבעיה היחידה היא הנוכחות שלה. זה הזמן להוציא תוכנית פעולה מספר שתיים למצוא ת החולשות שלה ולהשתמש בהם. כן, זה נשמע מוזר, כי בדברים הטובים של האחרים, הם על פני השטח, הם שם וקל להשתמש בהם. אבל בדברים שאחרים חלשים אנשים מפחדים להשתמש. לא פעם נתקלתי בעובדים שפיטרו אותם שישר התגוננו:"כן, הבוס שלי היה מאנייק, הוא כל הזמן הציק לי" השאלה היא היכן אתה כעובד פשוט מן השורה התמודדת עם ההצקות הללו, ואולי ההצקות הללו הן חלק מהמשימות היומיומיות שלך? אולי הבוס שלך רוצה לראות אם יש בך מסוגלות לעמוד במצבי לחץ, להגיש מטלות בזמן, ליצור, ליזום ולא רק לקבל מטלות. האם אתה בעל "ראש גדול", האם אתה מסוגל להיות גמיש רגשית לנטרל את התחושות הלא טובות ולהתעסק במשימה שהוטלה עלייך? ואולי זה האופי שלך לראות הכל שחור במקום להתמודד עם הצד החיובי של המשימה והקושי. אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך, יהיה להם הרבה יותר קשה להתמודד עם משימות שהן קצת יותר קשות מהיכולות שלהם. לא פעם אני שואלת איפה התרומה שלך כעובד, הרי נתינה היא קבלה- מי שנותן מקבל בחזרה. מה שאני אומרת, זה לגרום לה שכמה שפחות תזדקקי לה. אני בזמנו למדתי לשאול, להתייעץ עם אנשים אחרים, כדי שלא אצטרך לפנות אליה וכך היא, הבוסית שהייתה לי ירדה ממני. באיזשהו שלב פשוט הלכתי עם הראש שלה, למדתי את השיטות שלה, איפה היא חלשה ועל מה היא מקפידה. בסופו של דבר היא הבינה שאין לה מה להתעסק איתי, ויאמר לזכותה שלמדתי כמה דברים הקשורים לניהול ממנה. תאמיני בעצמך, זה לוקח זמן להפוך לאסרטיבי אבל תוכיחי קודם כל לעצמך שאת מסוגלת לעמוד בכל ההתנהגויות שלה ולא להראות בחולשתך.

 

[b e c i]

מנסיוני יש לבעיה זו פתרון

חוויתי משהו דומה ואף חמור מזה. במשרדי ישנה עובדת במשרה בכירה שאינה תואמת את יכולותיה המקצועיות כלל. הכול החל כשנכנס בוס חדש למשרד ש"לא ידע את פרעה". עד לכניסתו של אותו בוס לא היו בעיות מיוחדות. ערכם של העובדים נמדד בהתאם ליכולות מקצועיות ולכן לאותה עובדת בכירה היה טייטל בכיר ללא יכולת לפגוע בעמיתים אחרים לעבודה וללא משמעות פעילה.מבחינת - אני מנהלת, אף אחד לא ממש יודע של מה. בעת החילופים אותה עובדת בכירה פתחה סניף "כותל מערבי" במשרדו של הבוס החדש ומצאתי את עצמי תחת התקפה חוזרת ונשנית של הבוס כתוצאה מהכפשות וניסיונות שלה לטרפד את המשך העסקתי וקידומי במקום עבודתי. הסיוט התחיל, מצאתי את עצמי בשיחות בסגנון זהה לשיחות שקבלת את ממנהלך. פתאום הוגדרתי כ"בעיתית מבחינת יחסי אנוש". הטענות היו שונות ומגוונות. כל פעילות שלי במסגרת עבודתי טורפדה. אותה עובדת לא הבינה דבר בתחום שלי ופתאום קבלתי משובים בתפוצת הנהלה עם תקלות ומשגים לכאורה שאובחנו על ידה (החל ב "המחשב לא עובד" כשאינו מחובר כלל לחשמל .... וכלה ב"הדוח לא עובד" כשהפרמטרים שהוזנו לתוכו לא התאימו כלל לצרכים שלה....) בתחושה שכל הסיטואציה אינה לרמתי החלטתי לשתוק (מעולם לא עבדתי בגנון והחלטתי שלא להתנהג כאילו אני בגנון). הבעיה רק החמירה. היא פשוט אמרה את שלה ואני שתקתי ובגלל שלא נשמעתי טענותיה התקבלו ומצאתי את עצמי תחת התקפה מתמדת. ההתקפות לא פסקו וכשראיתי ששתיקה מכובדת לא עובדת התחלתי להגיב. ככל אדם שמשקיע עד קצה יכולתו בעבודתו ומקבל יחס נוראי, רתחתי ואת הרתיחה הפנימית כולם יכלו לראות ולהרגיש. התחלתי להגיב למיילים/ הטלפונים וההתקפות המטופשות, הסותרות והמאשימות שלה בהתקפה נגדית.גם זה לא עזר. במקום שיבינו את תגובותיי התקבל רושם שמדובר בבעיה אישית שלי מולה. הגעתי למצב בו הגעה לעבודה הייתה מבחינת מועקה תמידית ואיומי פיטורים אם לא נסתדר הגיעו על ימין ועל שמאל. ושקלתי להרים ידיים ולעזוב. למזלי הרב אדם מדהים שלימד אותי המון ואני חבה לו חלק נכבד מיכולות הניהול שרכשתי במהלך השנים האחרונות(הסמנכ"ל של אותה חברה) ידע והכיר את המצב ולימד אותי כמה "טריקים" שאפשרו לי להתגבר להתקדם ולהגיע לדרגה בכירה באותה חברה. 1. לתעד כל עבודה שאת עושה ולדאוג להפיץ את התיעוד כך שלא יהיה ספק לגבי מי עשה מה ו/או להפיץ ברבים שאת מתעדת כל פעילות שלך כי את מפחדת לשכוח דברים וכי את אוהבת לבדוק את עצמך. (כיום קל, יש מיילים). 2. לתעד בצורה עקיפה את הפעילות שלה. צריך לשים לב שזה נעשה באלגנטיות - מייל / מזכר אליה ולבוס שאומר משהו בסגנון "אני מטפלת בנושא זה ואני מבינה שהנושא השני בטיפולה של ...". לשים לב - זה צריך להיות מאוד מעודן - שיוצג כהתחשבות מצידך שאת רוצה להיות בטוחה ו/או לא רוצה לפלוש בטעות לתחום שלה. 3. לא להתרגש יותר מידי, אפאטיות קלה עובדת בצורה מעולה. גם כשהטענות כוזבות, שגויות, מגמתיות ואת מואשמת בשגגות שנעשו על ידה, 4. אחרי שהיא סיימה לדבר (רק אחרי שהיא אמרה הכול) לשאול בנעימות אם אפשר לדבר. 5. חשוב להשתמש במילים האלה - "לתחושתי", "לדעתי", "להבנתי", "מה דעתכם". ההמשך בהתאם: אם מדובר בשגגות שלה שהיא מפילה עלייך את יכולה לומר - "לתחושתי, זה לא משהו שבוצע על ידי, אני אשמח לבדוק, (הרי אני מתעדת כל פעילות שלי כדי שלא לשכוח כלום), בכל מצב אני אשמח לסייע לך להתגבר על התקלה". (בטון הכי הכי רגוע שיש... שאנטי לגמרי). אם מדובר בטענות לשגגה שלא קיימת והטענה באה כתוצאה מאי הבנה שלה בחומר-"לדעתי, יש בעיה של חוסר הבנה, אולי אני טועה אבל אם תסתכלו על הנושא כך וכך התוצאה תהייה כזו. מה דעתכם?"..... 7. לשים לב שהדברים חשופים לכולם ולבוס - שהוא יהיה נוכח ו/או מכותב בתפוצה. תמיד אפשר להוסיף בחיוך - "אם את צריכה עזרה/ הסבר... אני אשמח לעזור". לאט לאט היא תיראה מטופשת עילגת לא מקצועית וקטנונית כשאת תראי בדיוק מה שאת - מקצועית, נעימת הליכות ובעלת מוטיבציה. אצלי זה עבד בצורה מושלמת. יכולת מילולית מול עילגות תמיד מנצחת וגישה רגועה ונעימה תמיד מתקבלת טוב יותר. מקווה שגם לך זה יעזור

המון הצלחה