יחסים עם הגרוש...

zepellina6

New member
יחסים עם הגרוש...

היי...אני קוראת סמויה כבר די הרבה זמן...
קצת רקע עליי: גרושה + 2 בגילאים 7 ו 5 + בן זוג מדהים (הזוגיות החדשה היא פשוט אנטיתזה לסבל שעברתי עם הגרוש שלי...). אנחנו חיים ביחד כבר 4 שנים.
ההחלטה להתגרש הייתה שלי, שבועיים לאחר שילדתי, וזה מכיוון שסבלתי מאלימות מילולית וממש בסוף הייתה אף אלימות פיזית (שביום שהיא קרתה, פשוט ביקשתי שיעזוב ומבחינתי לא היתה דרך חזרה). היינו לפני זה בטיפול זוגי במשך שנה- הוא בא רק בגלל שביקשתי אבל לא היה מוכן לעשות תהליכים משמעותיים לשינוי. במהלך הטיפול המטפל הפנה אותו לבדיקה פסיכיאטרית ושם התגלה כי הוא סובל מ OCD ומהפרעה דו קוטבית.
הוא לא היה מוכן בשום אופן לטפל בזה. לטענתו הכל בסדר. מה שנאמר על ידו פעמים רבות: אני לא עצבני, את פשוט אדם מעצבן...
כאשר הוא עזב את הבית, היה בטוח שארגע ואגיד לו לחזור. מהרגע שהבין שאני לא מתכוונת לזה- היחסים הפכו עוד יותר קשים. לא מוכן לדבר, לא משלם מה שחייב וכו'...
מאז עברו כמה שנים. במהלך השנים האלה היו הרבה עליות ומורדות איתו. היו ימים שבהם היה מקלל אותי, צועק וכו'...ואחר מכן מתנהג כאילו כלום.
תמיד האמנתי שזה האבא של הילדים שלי (ולזכותו יאמר שהוא דואג לקחת את הילדים בימים ובזמן- לגבי מה שהוא עושה איתם- זה כבר תלוי באיזה מצב הוא) ואני לא רוצה לפספס אף הזדמנות לתקשורת טובה איתו.
ויתרתי לו על הרבה כספים במהלך השנים. ניסיתי הרבה פעמים לגשר על בעיות שהיו לו עם הילדים. הבלגתי על דברים שלא נראו לי בדרך בה הוא התנהל עם הילדים והשתדלתי אני להיות שם בשבילם בכל מה שצריך.
אתמול הגעתי לנקודה שעייפתי. רק לפני כמה שבועות יזממתי שיחה בבית קפה- שוחחנו על הכל. הוא עוד היה טעון בדברים מהעבר הרחוק ועל למה התגרשתי ממנו. הבנתי שהוא לא התקדם מהנקודה הזו, הוא עדיין שם, חי את הכאב הזה. וכואב לו שאני כבר המשכתי הלאה, שיש לי בן זוג, שאני עובדת ולומדת ומתקדמת בחיי (כשהיינו נשואים הוא טען שאסור לי ללכת ללמוד- כי עכשיו אני חייבת רק לטפל בו, בילדים בבית ובעבודה שלי- נרשמתי בכל זאת ללימודים- והיה מזה פיצוץ נוראי). הוא זורק לי משפטים של קנאה כל הזמן. זה משהו שהו כבר מעבר לפורפורציות רגילות. הוא מקנא בבית שאני חיה בו, בלימודים שלי, בבן זוג. הוא יכול בשנייה אחת להתעצבן ולקלל ולצעוק ולאבד שליטה.
אחד מילדיי מתנהג ככה גם (בעיקר אצל האבא בבית)- וכרגע אני לוקחת אותו לטיפול.
עכשיו, יש לו כל הזמן ביקורת כביכול על איזה אמא אני (חרא של אמא בעיניו...), שאני לומדת אני חרא כי אני מפספסת זמן מסוים עם הילדים (את התואר הראשון עשיתי בפתוחה לגמרי לבד ולמדתי בלילות כך שכמעט לא הפסדתי זמן עם הילדים אבל עכשיו אני עושה תואר שני וזה כן לוקח לי ערב אחד שהייתי אמורה להיות עם הילדים- הוא מצידו לא מוכן להחליף איתי את הימים כדי שזה לא יקרה).
באמת שאני משתדלת להבליג, אבל אני בנקודה שקשה לי. מצד אחד מנסה להיות בסדר איתו, מוותרת לו על המון כספים כי הוא כל הזמן בוכה שהוא מסכן, כשהוא צריך עזרה עם הילדים, להחליף ימים, להחזיר מוקדם וכו'....אני שם, חוגים זה רק עליי, מחלות שלהם רק עליי (לטענתו זה העונש שלי על זה שבחרתי להגרש- למרות שבעיניי זה לא עונש להיות עם הילדים שלי כשהם חולים...). ומהצד השני כל הזמן לחטוף את הקללות והמחמאות על התפקוד שלי. אני באמת משתדלת לא להתייחס לזה- אבל כמה אפשר?
לא יודעת מה אני רוצה, אולי סתם לפרוק מהלב...
 

יולאלית

New member
בעיני לפרוק זה חשוב מאוד וגם..

קבלי קודם כל חיבוק וכל הכבוד.. לא פשוט לעשות את הצעד שעשית ואני בטוחה שלמרות שאת מקילה ראש בתהליך שעברת, גם לך היה לא פשוט להתגבר על מערכת יחסים כל כך דורסנית ופוגענית כפי שאת מתארת.
את שואלת מה את רוצה ? לדעתי את רוצה חיזוק שאת בסדר, שאת מכילה גם את חייך החדשים וגם את הגרוש ועדיין מחייכת ואופטימית וגם את הזוגיות החדשה והנפלאה כדברייך ולי יש רק דבר אחד להגיד לך מתוך הנפש הפצועה שלי שעברה תהליך לא קל עם בן זוג מתעלל .. תעצרי! אל תהיי וונדר וומן אפילו אל תנסי.
תפסיקי לנסות להכיל ולקבל ולהבין ולוותר לו , כי את מעודדת את הרוע וההתחמקות מהאחריות.
תלמדי את עצמך להגיד : אני צריכה, מגיע לי, קשה לי, עייפתי.. ולדרוש יחס בהתאם.. כן, גם מהגרוש.
ומראש אני מתנצלת על האמירה הבאה אבל יותר מידי סיפורים היו כאן לאחרונה על בני זוג כועסים ומעורערים בנפשם שלקחו את הפרידה למקומות שאין מהם חזרה ( אם להיות עדינה ) השמרי לנפשך ולשלום ילדיך כי את בחיים לא תצליחי לרפא אותו.
 

mother cat

New member
אין לי תובנות משמעותיות. רק לתת


נשמע מאד מאד קשה. ונשמע שאת מתמדדת בצורה מרשימה. כל הכוד שידעת לצאת ממעגל האלימות ולההתקדם בחיים.
 

דף חדש4

New member
רק לפני כמה שבועות יזממתי שיחה בבית קפה- שוחחנו על הכל.


שאלה אחת- למה? למה אכפת לך מה הוא חושב ומרגיש? למה את יוזמת איתו מפגש?
זה לא כוון טוב, זה לא בריא. לא סיימת איתו בתוך הלב שלך או שאת מזדהה עם התפישות שלו אותך
וצריכה את האישור שלו. זה לא הוגן כלפי בעלך ואם את ממשיכה לסבול- זה רק בגללך
את צריכה ליבש אותו, להתעלם ממנו, לא לשתף אותו, הוא מת, הוא שייך לעבר. הוא לא מעניין אותך
מעבר לקשר קורקטי הכרחי סביב הילדים.
 

zepellina6

New member
תודה

למי ששאל למה יזמתי שיחה בבית קפה- אני עושה את כל זה בשביל הילדים שלי. הם הולכים אליו ונמצאים איתו חלק מהזמן. כל מתיחות שיש בינינו הם מרגישים ומפנימים. והוא עדיין אב ילדיי. אין לי שום שאיפה שיהיה לו רע. אני מאחלת לו שיהיה לו טוב ושיוכל להמשיך בחייו ולהיות מאושר. כי האושר שלו זה גורם שמשפיע ישירות על האושר של הילדים שלי. למרות שהתגרשנו, עדיין אנחנו חייבים למען ילדנו ללמוד ולתקשר אחד עם השני. זה קשה ומעיק- אבל זה המצב... לגבי בן זוגי הנוכחי- אני מקבלת אותו לגמרי עם החבילה המורכבת שהוא נושא איתו (ושם יש חתיכת חבילה מורכבת וקשה) והוא מקבל אותי. אין כאן עניין של כבוד אליו. נפגשתי עם הגרוש שלי לצורך שיחה ולא פגישה רומנטית חלילה.
פשוט עצוב שהילדים הם אלה שמשלמים בסופו של דבר את המחיר הכבד והאמיתי...
 

ornme

New member


לדעתי את פועלת נכון.
חשוב למען הילדים שיהיה בינך לבין הגרוש ערוץ תקשורת. גם אם הערוץ לא נקי מרעשים, זה יותר טוב מחוסר תקשורת. הילדים עדיין קטנים כך שצפויות עוד הרבה שנים בהן לא תוכלי לנתק את הקשר איתו.
טוב שאת עובדת על זה.
ברור שאין סיבה שתרצי ברעתו של הגרוש.
יחד עם זאת, יש צורך במעקב צמוד על הקשר בינו לבין הילדים. בגלל הרקע האלים ובכדי לשלול נטיות שלו לנקמה בך דרך הילדים.
לגבי הביקורת שלו כלפיך - אל תתנצלי ותגיבי רק תגובות מינימליות.
אין שום סיבה שתמשיכי לספוג ממנו עלבונות, וכדאי שתלמדי את עצמך שלא להיפגע מהביקורות הארסיות שלו, שלפי מה שנראה, נועדו בעיקר לפגוע בך.
קבלי חיזוק ממני, אם זה עוזר. גם אני בוגרת של מאבקים - קצת שונים אבל בגדול אפשר למצוא כמה קוים דומים - ולדעתי את פועלת בצורה הכי טובה שאפשר, גם בדרך בה את מקדמת את עצמך. כל הכבוד לך.

ולפרק ב' כולנו מגיעים עם חבילות... כשיש ילדים מפרק א', גם חלק מהגרוש מגיע איתנו לפרק ב', ארוז בחבילה בלתי ניתנת לפירוק עם הילדים...
חיזקי ואימצי.
 
את כל כך צודקת - אני מבינה אותך כל כך.

גם אצלי הגרוש הוא חבילה קשה....עד כדי כך שהיה צורך לשים את האוקיינוס בינו לבין הילדים כדי שהם יהיו מוכנים אפילו לדבר איתו בטלפון ולהרגיש בטוח...היום הילדים בני 25,19.5 ויש מערכת יחסים סבירה עם האב....לעומת זאת אצל בן הזוג שלי מדובר באם חולת נפש לא כינוי גנאי. היא מאובחנת ומטופלת. ובארץ התקינות הפוליטית זה שהיא הורגת את הילדים ריגשית זה לא סיבה שלא תהיה משמורת משותפת. ...אז את החרא סליחה אנחנו אוכלים כל יום. כל היום. .....מבינה ומצפה ליום שילדיו של האיש יגיעו לגיל 15 גיל ההסכמה כאן יצביעו ברגליים. דבר שהם מנסים כבר היום לעשות ללא הצלחה.
 

דף חדש4

New member
היחסים עם הגרוש וסליחה על הנימה הישירה

ממה שאני קוראת בין השורות, את משתמשת בילדייך כתרוץ להיות בקשר עם הגרוש, עימו לא סיימת עדיין את הקשר הרגשי. תהיי כנה עם עצמך. עד שזה לא יקרה- שום דבר לא ישתנה לטובה ותמשיכי לפעול בלי מודעות.
לא צריך להיות מעניין אותך שטוב לגרוש או שרע לו.
זה פשוט לא צריך לעניין אותך.
הדבר היחיד שצריך להעסיק אותך- זה החיים שלך שכוללים ילדים, בעל חדש, עבודה, משפחה מורחבת וכל דבר אחר שזה כולל. תתמקדי בזה.
את הקשר עם הגרוש לגבי הסיבה ה"מוצדקת" של הילדים- תורידי למינימום הכרחי.
תהיי כנה עם עצמך.
לפחות לזה תנסי להגיע.
ותתנתקי מהגרוש.
 

ornme

New member
קשר עם האקס כשהילדים קטנים זה משהו בחשיבות גבוהה.

בעיני יש משהו בעייתי בהכרזות כמו "סיום הקשר הרגשי", כשלא מדובר בבעיה רגשית אלא פשוט בשמירת קשר טוב.
מדוע ליצור חסימה תקשורתית בגלל נושאים שמתאימים יותר למערכות יחסים לא בשלות? אנשים מפרקים קשרי נישואין בגלל המון בעיות, לאו דווקא בגלל משחקי רגשות, אז מדוע להקשות על הילדים?
ככל שהם גדלים צצים נושאים שונים ומשונים שדורשים שיתוף פעולה בין ההורים.
הקשר הזה חשוב. וכן חשוב מצבו של האקס, לטובת הילדים.

מעבר לכך
אישית, אני לא בטוחה שקשר רגשי עם אבי הילדים שלנו הוא משהו שלגמרי מסתיים. האהבה מסתיימת,
ונראה לי שלאחר שהאבק שוקע, הקשר פשוט משנה סיווג.

לפעמים אני רואה את האקס בילדים שלי. לא כל הזמן, רק לפעמים - בחיוך, בהטיית הראש, בתנועה מסוימת,
וזה לא מטריד וגם לא מעורר בי נוגדנים, אלא להיפך, מזכיר לי את הדברים שאהבתי בו.

זה לא אומר שלא סיימתי את הפרק ההוא. (מאוד סיימתי)
זה אומר שאני חיה בשלום עם העבר. לא מביאה משם שינאות והתחשבנויות, וזה בהחלט גורם לי לשמחה שהגעתי לשלב הזה.
 

דף חדש4

New member
זה נשמע טוב ואני שמחה בשבילך... אבל


כשאת כותבת זה נשמע טוב ונכון- קשר למען הילדים, זכרונות גם טובים, רגש מסויים שאולי נשאר לתמיד...וכו'.
יחד עם זה- יש נואנסים שצריך לשים לב אליהם ולפעמים הילדים- הם רק תרוץ להשאר בקשר עם האקס ומאחורי המילים שנשמעות כל כך טוב כמו "לשמור על קשר טוב למען הילדים" זה באמת כסוי לרצון להיות בקשר עם האקס כי העניינים הרגשיים לא הסתיימו שם עדיין ומה פרוש לא הסתיימו- שמי שאני עדיין כרוך במי שהוא, שאני זקוקה ממנו למשהו פסיכולוגי (לא למזונות או למשהו פרקטי) כמו- אישור שאני בסדר או שהוא עדיין אוהב אותי או משהו כזה- שמעיד על בעיה ועל עניינים לא גמורים. אני אוהבת את האמת ואני לא אוהבת שמסתתרים מאחורי "טובת הילדים" או מאחורי משפטים שנשמעים טוב ויכולים להוליך שולל כמו "קשר טוב ושתוף פעולה למען הילדים" כשלמעשה מסתתר שם משהו אחר , הרבה מעבר לשתוף פעולה למען הילדים. אלא מעורבות ייתר בחיים של האקס וזה תורם רק לבלבל את הילדים בנסיון שלהם להסתגל למציאות חדשה בה ההורים כבר לא ביחד ובה יש להם קשר שונה עם האמא ועם האבא והקשר שיש להם עם כל אחד מההורים לא תלוי בטיב הקשר בין ההורים.
 

ornme

New member
כל אחד והמקרה שלו.

קורה הרבה שלא רק שהילדים לא מהווים תרוץ, אלא שיש צורך בגיוס מאמצים רבים על מנת לקיים את הקשר הזה עם הגרוש למען הילדים.
מהמקרים שהכרתי ושמעתי וקראתי ומניסיוני, רובנו מגיעים לרבנות כבר עם איזושהי עייפות חומר.
נראה לי שכאשר מישהו / מישהי כאן בפורום מתאר/ת מצב, אין טעם לפקפק וליעץ מתוך נקודת מבט שהמצב שתואר אינו מדוייק. הרי כולנו כאן תחת ניקים, מדוע שמישהו ימציא סיפור?
אין גם טעם להחליט שמישהו עובד על עצמו . כי אולי זה כך, אבל רוב הסיכויים שלא...

שיהיה רק טוב.
 

Anna Vasserman

New member
ליבי איתך


רק עכשיו קראתי את הפוסט שלך.
&nbsp
אבל אני עצמי שמתי פוסט על היחסים שלי עם הגרוש שלי. אם תרצי תקראי...
&nbsp
אני כל כך מזדהה עם הקושי שלך...
לצערי, אני לא יודעת מה לייעץ לך. והאמת, בכלל לא ביקשת עצה...
&nbsp
תהיי חזקה. אל תתני לביקורת שלו לגעת בך. אל תתייחסי לדברים שהוא מטיח בך. תביני שהוא פשוט רוצה לפגוע בך.
&nbsp
אני בטוחה שאת אמא טובה.
&nbsp
מאחלת לך בהצלחה בלימודייך, ובכלל בחיים
 
למעלה