יחסים עם המנחה לתזה
היי, אני עובד כבר שנתיים על התזה שלי שנושאה הוא נוירוקוגנטיבי. כעקרון אני לא עוזר מחקר של המנחה שלי וגם עובד מחוץ לאוניברסיטה כך שאנחנו מתראים בממוצע פעם בשבועיים (בתקופה שהרצתי ניסויים באונ' היינו מתראים יותר, זה לא עקרוני). סה"כ היחסים ביני לבינה די טובים, הייתי אצלה בבית, יוצא לנו לדבר על נושאים שבהחלט לא קשורים לאקדמיה וכ"ו. בכל זאת, היום ישבתי איתה על הצעת התזה-אנחנו עובדים עליה כבר כמה חודשים, השיטה שלה היא קודם כל להריץ ניסויים, לקבל תוצאות ולנתח ואח"כ אם אפשר להגיש את ההצעה-לא שחלילה היא משנה את הרציונל של התזה, היא פשוט התרגלה כנראה לפורמט העבודה הזה וגם אני מניח שאם בתחילת ההרצות היינו מגלים בעיה הייתה אפשרות לשנות נושא או חלק מהניסויים בתזה. בכל אופן, החלטתי שבהחלט הגיע הזמן להגיש את ההצעה כדי לקדם במשהו את התזה התקועה שלי (הניסוי המרכזי כשל מסיבות שקשורות בעיצוב המהלכים כנראה ואנחנו רוצים לשנות אותו, בינתיים זה לוקח זמן) -היום נפגשנו אחרי שהיא עברה על ההצעה בפעם השלישית-כרגיל, היו לה תיקונים אבל 99% מתוכם היו קשורים לבחירת מילים וניסוחים ספציפיים (הצעה באנגלית) עוד חלק קטנטן נגע לציטוטים-למרות שאמרתי לה שבדקתי את הנושא היא עדיין חושבת ש2-3 מהמקורות שהכנסתי להצעה לא מתעסקים באופן ישיר, מהיכרותה הישנה עם המחקרים הנ"ל, במה שייחסתי להם. היא גם אמרה לי שבפעם הבאה היא לא תעיר לי על כך ופשוט זה יקוזז לי מהציון של התזה עצמה. העניין הוא שאני בהחלט לא מכיר אותה ככזאת. בנוסף, וכבר כתבתי את זה מיליון פעם, אני מאוד מאוד טרוד בחודשים האחרונים בשאיפה שלי ללמוד בחו"ל והיות והיא אמורה להיות ממליצה מרכזית ואני רואה בה מישהי שחשובה לעתידי המקצועי ובכלל-זה הפחיד אותי. סיפרתי את זה לידידה שהייתה עד ממש לא מזמן מונחה שלה ומשמשת כעוזרת מחקר שלה במשך שנים והיא אמרה לי שלדעתה פשוט היא הייתה לחוצה היום ובגלל זה היא ענתה לי ככה. זה הרגיע אותי חלקית, למרות שאני די משקיען (לפחות הייתי) אני חש שאני פחות טוב ממונחים אחרים שלה-הרקע שלי הוא לא קוגניטיבי כמו שלהם ולכן חסר לי ידע מקצועי שלהם יש, יש תוכנות ספציפיות לתחום שאני לא יודע לעבוד איתם וכל הדברים האלו שדי מפריעים לדימוי העצמי שלי בתור מי שרוצה להיות חוקר בתחום בעתיד, הפכו כבר לחרדה אולי לא הגיונית והמשפט הזה מוסיף על כך. אני יודע שיש מנחים שכן מדברים ככה אבל היא ממש לא הטיפוס, החשש הזה שלי נשמע לכם הגיוני או שאני ממש מגזים?
היי, אני עובד כבר שנתיים על התזה שלי שנושאה הוא נוירוקוגנטיבי. כעקרון אני לא עוזר מחקר של המנחה שלי וגם עובד מחוץ לאוניברסיטה כך שאנחנו מתראים בממוצע פעם בשבועיים (בתקופה שהרצתי ניסויים באונ' היינו מתראים יותר, זה לא עקרוני). סה"כ היחסים ביני לבינה די טובים, הייתי אצלה בבית, יוצא לנו לדבר על נושאים שבהחלט לא קשורים לאקדמיה וכ"ו. בכל זאת, היום ישבתי איתה על הצעת התזה-אנחנו עובדים עליה כבר כמה חודשים, השיטה שלה היא קודם כל להריץ ניסויים, לקבל תוצאות ולנתח ואח"כ אם אפשר להגיש את ההצעה-לא שחלילה היא משנה את הרציונל של התזה, היא פשוט התרגלה כנראה לפורמט העבודה הזה וגם אני מניח שאם בתחילת ההרצות היינו מגלים בעיה הייתה אפשרות לשנות נושא או חלק מהניסויים בתזה. בכל אופן, החלטתי שבהחלט הגיע הזמן להגיש את ההצעה כדי לקדם במשהו את התזה התקועה שלי (הניסוי המרכזי כשל מסיבות שקשורות בעיצוב המהלכים כנראה ואנחנו רוצים לשנות אותו, בינתיים זה לוקח זמן) -היום נפגשנו אחרי שהיא עברה על ההצעה בפעם השלישית-כרגיל, היו לה תיקונים אבל 99% מתוכם היו קשורים לבחירת מילים וניסוחים ספציפיים (הצעה באנגלית) עוד חלק קטנטן נגע לציטוטים-למרות שאמרתי לה שבדקתי את הנושא היא עדיין חושבת ש2-3 מהמקורות שהכנסתי להצעה לא מתעסקים באופן ישיר, מהיכרותה הישנה עם המחקרים הנ"ל, במה שייחסתי להם. היא גם אמרה לי שבפעם הבאה היא לא תעיר לי על כך ופשוט זה יקוזז לי מהציון של התזה עצמה. העניין הוא שאני בהחלט לא מכיר אותה ככזאת. בנוסף, וכבר כתבתי את זה מיליון פעם, אני מאוד מאוד טרוד בחודשים האחרונים בשאיפה שלי ללמוד בחו"ל והיות והיא אמורה להיות ממליצה מרכזית ואני רואה בה מישהי שחשובה לעתידי המקצועי ובכלל-זה הפחיד אותי. סיפרתי את זה לידידה שהייתה עד ממש לא מזמן מונחה שלה ומשמשת כעוזרת מחקר שלה במשך שנים והיא אמרה לי שלדעתה פשוט היא הייתה לחוצה היום ובגלל זה היא ענתה לי ככה. זה הרגיע אותי חלקית, למרות שאני די משקיען (לפחות הייתי) אני חש שאני פחות טוב ממונחים אחרים שלה-הרקע שלי הוא לא קוגניטיבי כמו שלהם ולכן חסר לי ידע מקצועי שלהם יש, יש תוכנות ספציפיות לתחום שאני לא יודע לעבוד איתם וכל הדברים האלו שדי מפריעים לדימוי העצמי שלי בתור מי שרוצה להיות חוקר בתחום בעתיד, הפכו כבר לחרדה אולי לא הגיונית והמשפט הזה מוסיף על כך. אני יודע שיש מנחים שכן מדברים ככה אבל היא ממש לא הטיפוס, החשש הזה שלי נשמע לכם הגיוני או שאני ממש מגזים?
