מירב של פעם
New member
יחסים עם חברים
מעניין אותי לדעת מה קורה בתחום החברתי שלכם. האם יש לכם הרבה חברים? האם אתם יוזמים הכרויות עם אנשים חדשים? האם אתם שומרים על קשרים? אני מוצאת שקשה לי לשמור על קשרים עם חברים בגלל הגמגום ובכלל, קשה לי ליצור קשרים חדשים. היום קצת יותר קל לי להכיר אנשים חדשים, אני מכירה המון חברות וירטואליות בפורומים השונים בהם אני משתתפת ועם חלק מהן אף נפגשתי. אמה מה, לא מצליחה לקחת את החברויות האלה הלאה, למה? כי עם כל פעולה שככרוכה בלשמר קשר קשה לי....הרי בשביל לשאול מה נשמע צריך להתקשר...כאילו באיזשהו שלב צריך להתגבר על שיטת המסרים וההודעות ופשוט להרים טלפון. צריך ליזום ולי זה קשה...גם בגלל הגמגום וגם בגלל שתמיד אני מרגישה שנחתתי בזמן לא מתאים (ואז בגלל שאני מרגישה ככה אז אני גם מגמגמת יותר) אני לא מצליחה לזרום עם חברות חדשות ואם הן לא מראות נכונות להמשיך בקשר הוירטואלי או נעלמות מהמימד הזה לכמה ימים אני מתנתקת מהן. אני כבדה בנושא...כ"כ כבדה....הכל קשה לי... גם אם אני כבר יוזמת משהו אני דואגת להסביר הכל כמו שצריך (נגיד איפה נפגשים וכו'...) כדי שחס וחלילה לא אצטרך להסביר בטלפון כתובת של מקום או משהו בסגנון. אין לי הרבה חברות במציאות...וירטואליות יש לי מלא אבל זה לא מספק אותי. לפעמים אני כ"כ רוצה לצאת יותר, להיפגש יותר עם חברות, להגדיל את המעגל החברתי שלי ואני לא מצליחה. איך זה אצלכם? נ.ב הקטע שבצעירותי הייתי מקובלת והיו לי המון חברים וחברות, איכשהו במהלך הדרך איבדתי את הביטחון ואיבדתי גם חברים. לא השכלתי לשמור על החברים מפעם או על חברים חדשים שפגשתי במקומות השונים והיום אפשר להגיד שדיי נשארתי לבד. אז נכון שאני נשואה ויש לי משפחה אבל זה לא מספק אותי.
מעניין אותי לדעת מה קורה בתחום החברתי שלכם. האם יש לכם הרבה חברים? האם אתם יוזמים הכרויות עם אנשים חדשים? האם אתם שומרים על קשרים? אני מוצאת שקשה לי לשמור על קשרים עם חברים בגלל הגמגום ובכלל, קשה לי ליצור קשרים חדשים. היום קצת יותר קל לי להכיר אנשים חדשים, אני מכירה המון חברות וירטואליות בפורומים השונים בהם אני משתתפת ועם חלק מהן אף נפגשתי. אמה מה, לא מצליחה לקחת את החברויות האלה הלאה, למה? כי עם כל פעולה שככרוכה בלשמר קשר קשה לי....הרי בשביל לשאול מה נשמע צריך להתקשר...כאילו באיזשהו שלב צריך להתגבר על שיטת המסרים וההודעות ופשוט להרים טלפון. צריך ליזום ולי זה קשה...גם בגלל הגמגום וגם בגלל שתמיד אני מרגישה שנחתתי בזמן לא מתאים (ואז בגלל שאני מרגישה ככה אז אני גם מגמגמת יותר) אני לא מצליחה לזרום עם חברות חדשות ואם הן לא מראות נכונות להמשיך בקשר הוירטואלי או נעלמות מהמימד הזה לכמה ימים אני מתנתקת מהן. אני כבדה בנושא...כ"כ כבדה....הכל קשה לי... גם אם אני כבר יוזמת משהו אני דואגת להסביר הכל כמו שצריך (נגיד איפה נפגשים וכו'...) כדי שחס וחלילה לא אצטרך להסביר בטלפון כתובת של מקום או משהו בסגנון. אין לי הרבה חברות במציאות...וירטואליות יש לי מלא אבל זה לא מספק אותי. לפעמים אני כ"כ רוצה לצאת יותר, להיפגש יותר עם חברות, להגדיל את המעגל החברתי שלי ואני לא מצליחה. איך זה אצלכם? נ.ב הקטע שבצעירותי הייתי מקובלת והיו לי המון חברים וחברות, איכשהו במהלך הדרך איבדתי את הביטחון ואיבדתי גם חברים. לא השכלתי לשמור על החברים מפעם או על חברים חדשים שפגשתי במקומות השונים והיום אפשר להגיד שדיי נשארתי לבד. אז נכון שאני נשואה ויש לי משפחה אבל זה לא מספק אותי.
כעיקרון, אני עכשיו יוצר את ה"עצמי החדש" שלי, אני באיזושהי תקופת מעבר, עובד על עצמי מכל הבחינות. גיליתי כמה דברים מדהימים בקורס, גם על עצמי וגם על תופעת הגמגום, ואני עובד חזק (הייתי רוצה יותר, אבל אני פרפקציוניסט