יחסינו לאן

גורדיאן-II

Active member
נו, אנגלים הם אנשים מאופקים...
יש עוד דרגה אחת מעל ידידות: הערצה, היה אפילו עם שלם, המצרים הקדומים, שהצטיין בכך עד כדי להמציא את פולחן בסטט, האלילה החתולית.

לא קשה לזהות את המעריצים: הם סובלים שריטות, נשיכות, דאגות (אלישבע), הוצאות כספיות, חתול שמטייל להם על הראש באמצע הלילה... ומקבלים את הכל באהבה.
שלא יהיה ספק, אני שייך למעריצים.
 

אלישבע777

Well-known member
נו, אנגלים הם אנשים מאופקים...
יש עוד דרגה אחת מעל ידידות: הערצה, היה אפילו עם שלם, המצרים הקדומים, שהצטיין בכך עד כדי להמציא את פולחן בסטט, האלילה החתולית.

לא קשה לזהות את המעריצים: הם סובלים שריטות, נשיכות, דאגות (אלישבע), הוצאות כספיות, חתול שמטייל להם על הראש באמצע הלילה... ומקבלים את הכל באהבה.
שלא יהיה ספק, אני שייך למעריצים.
מאחר ששמי הוזכר, אני כמובן מגיבה. היחסים שלי עם מיש מיש ז"ל היו הכי קרובים לתלות הדדית.
הוא היה כלבחתול, חתול שבאופיו היה קרוב לכלב נאמן וידידותי לכל אדם באשר הוא אדם. היה מנדנד לכל אורח שילטף אותו. הוא נולד בבית ולא היה מעולם חתול חוץ, אבל סבל מחרדת נטישה ופחד מאוד מנסיעה במכונית, היה סקרן מאוד ופעלתם וכל הזמן העסיק אותי בהשגחה עליו ובדאגות...בעיקר בגלל שהוא רצה לברוח מהבית החוצה ( מסקרנות) ומאד חששתי שהוא ייעלם לי.
היחסים שלי עם טופי בן השנה, הם יותר ידידות.
הוא חתול רחוב מאומץ ולכן הרבה פחות תלותי. הוא אינו דורש הרבה ורוב היום ישן. ליטופים הוא מבקש לעתים רחוקות (ולא אוהב יותר מדי) ונותן לי מרחב מחיה ופחות דאגות . טוב לו בבית, והוא מאוד מרוצה מחייו לא מבקש לברוח מהבית... לא פוחד מנסיעות, לא מחטט בארונות... לא מנדנד לאורחים בבקשה לליטופים.

החתול קובע את סוג הקשר. מסתבר.
 

גורדיאן-II

Active member
מאחר ששמי הוזכר, אני כמובן מגיבה. היחסים שלי עם מיש מיש ז"ל היו הכי קרובים לתלות הדדית.
הוא היה כלבחתול, חתול שבאופיו היה קרוב לכלב נאמן וידידותי לכל אדם באשר הוא אדם. היה מנדנד לכל אורח שילטף אותו. הוא נולד בבית ולא היה מעולם חתול חוץ, אבל סבל מחרדת נטישה ופחד מאוד מנסיעה במכונית, היה סקרן מאוד ופעלתם וכל הזמן העסיק אותי בהשגחה עליו ובדאגות...בעיקר בגלל שהוא רצה לברוח מהבית החוצה ( מסקרנות) ומאד חששתי שהוא ייעלם לי.
היחסים שלי עם טופי בן השנה, הם יותר ידידות.
הוא חתול רחוב מאומץ ולכן הרבה פחות תלותי. הוא אינו דורש הרבה ורוב היום ישן. ליטופים הוא מבקש לעתים רחוקות (ולא אוהב יותר מדי) ונותן לי מרחב מחיה ופחות דאגות . טוב לו בבית, והוא מאוד מרוצה מחייו לא מבקש לברוח מהבית... לא פוחד מנסיעות, לא מחטט בארונות... לא מנדנד לאורחים בבקשה לליטופים.

החתול קובע את סוג הקשר. מסתבר.
התייחסתי לדאגנות שלך בקטע הכי טוב שאפשר, גם אני דאגן גדול.
 

אלישבע777

Well-known member
התייחסתי לדאגנות שלך בקטע הכי טוב שאפשר, גם אני דאגן גדול.
אכן אני דאגנית גדולה תמיד, אבל עם החתולים שלי, זה בהחלט תלוי באופי החתול.
היה לי חתול שלא נהג ליילל אף פעם. ותמיד התחבא במקום סתר שהשד יודע היכן זה היה... הוא אהב לברוח לפעמים והייתי נטרפת מדאגה אם עשר דקות לא ראיתי אותו על ידי...עם החתול הקודם, הוא היה יללן ולכן זה הרגיע אותי. אם משהו הציק לו הוא יילל. אם קראתי לו הוא הגיע בדרך כלל, ותמיד היה בסביבה שלי, . עם הזמן הרגלתי אותו לא להתקרב לדלת ( שלא יברח לי לפתע עם פתיחתה) ולכן לא הייתי מוטרפת, כמו עם הקודם.
והחתול הנוכחי, שהוא חתול רגוע מאד, חמוד, שקט, ואיתו אני הכי רגועה מאי פעם... היה לי מזל למצוא אותו.
 

גורדיאן-II

Active member
אכן אני דאגנית גדולה תמיד, אבל עם החתולים שלי, זה בהחלט תלוי באופי החתול.
היה לי חתול שלא נהג ליילל אף פעם. ותמיד התחבא במקום סתר שהשד יודע היכן זה היה... הוא אהב לברוח לפעמים והייתי נטרפת מדאגה אם עשר דקות לא ראיתי אותו על ידי...עם החתול הקודם, הוא היה יללן ולכן זה הרגיע אותי. אם משהו הציק לו הוא יילל. אם קראתי לו הוא הגיע בדרך כלל, ותמיד היה בסביבה שלי, . עם הזמן הרגלתי אותו לא להתקרב לדלת ( שלא יברח לי לפתע עם פתיחתה) ולכן לא הייתי מוטרפת, כמו עם הקודם.
והחתול הנוכחי, שהוא חתול רגוע מאד, חמוד, שקט, ואיתו אני הכי רגועה מאי פעם... היה לי מזל למצוא אותו.
ברכותי על הנוכחי.
מה שאמרתי על הדאגנות דווקא התייחס אליו, אני זוכר שהיו לך כמה פוסטים על כך שהוא רגוע מידי, ישן מידי, כל מיני דברים כאלה, וכולם כאן ניסו לומר שבעצם אלו תכונות טובות (ואולי גם זמניות).
נראה שהגעת אל השלווה והנחלה, כיף לך.
 
למעלה