יחסי ילדיי עם חמותי
יש לי עניין שמאוד מטריד אותי, לי יש ארבעה ילדים מקסימים שבאמת ולא רק אני אומרת את זה, מביאים לכולם הרבה נחת, שמחה , מתפתחים יפה לפי הספר, אני גם כרגע בהריון עם הילד החמישי, בחודש שביעי והכל הולך חלק, לפני יותר משנה עשינו אני ובעלי סולחה עם ההורים של בעלי שלא היינו איתם בקשר כשלוש שנים, בזמן הזה חמותי טיפלה ועדיין מטפלת בשני ילדיה של גיסתי, בשנה הנוכחית כשחזרנו, נוצר קשר טוב בין חמותי וחמי לילדיי, וכן הזמנו אותם לימי הולדת של ילדיי לארועים בגנים ובבית ספר של ביתי, והזמנו אותם להופעות בחוגים שונים של ילדיי וגם היינו מגיעים אליהם הרבה אבל כמובן לא בתדירות כזאת ששני הילדים של גיסתי מגיעים, הגענו לקשר ממש טוב שאפילו לפני בערך כחודש ביתי הבכורה התעקשה לבוא לסבתא שלה, להתארח אצלם בשבת, באותו שבוע ידעתי שאנו מגיעים לחמותי והתארגנתי איתה מה להכין ובמה לעזור , חשוב לציין שאני ובעלי ממש לא בקשר טוב עם גיסתי ובעלה, ונוצר פעמים מפגש בין הילדים, אבל זה ממש לא איכפת לי, נראה שזה יותר קשה לגיסתי, שיש קשר בין הילדים, שאפילו שמעתי משפט מהילד הגדול שלה, שאמר לביתי הגדולה שאבא שלו יעניש אותו אם ישחק איתם, משפט כזה ברור שזה לא בא מהילד ויש הסתה מצד ההורים ובאמת חבל, יום לפני אותה השבת המיוחלת , חמותי התקשרה לבטל כי יש לה עניינים אחרים, אח"כ הבנתי שהעניינים האחרים זה להזמין את גיסתי ובעלה והילדים אליה לשבת, הבת שלי הבכורה בת 7, ילדה בוגרת וחכמה, לא נראה לי שנפגעה אבל היא אמרה לי, שהיא לא מרגישה שהיא סבתא שלה ונמאס לה ללכת לסבתא של ... והיא ציינה את השמות של הנכדים האחרים ולא את השמות שלה ושל אחיה, והבן שלי כבר חודש מנגן לנו על זה שהוא לא רוצה ללכת לסבתא הזאת כי אין לו בבית שלה כלום והכל שייך לנכדים האחרים. כל פעם שבאתי עם ילדיי, הבן הגדול שלי (בן 4) הצביע על המשחקים ואמר שזה של... וציין את שמות הנכדים האחרים, ואפילו בכאב אמר שגם אין לו מקום לשבת כי הכיסאות שייכים לנכדים האחרים ולא לו שום שיכנוע לא עוזר,לא מצידי ולא מצד בעלי, פשוט לא רוצה ללכת לסבתא. לא הבנתי את זה עד שקלטתי יום אחד, אחרי שחזרתי מאוחר עם בעלי, שהם עדיין ממשיכים לקנות משחקים לנכדים מצד גיסתי והם אומרים לפני הילדים שלי שזה שייך לילדים האחרים. היה מקרה נוסף שבני רצה משחק כלשהו והיא אמרה לידו ולידי שמוטב שהמשחק ישאר בבית שלה כדי שבשבת הנכד, הבן של גיסתי, לא יבכה שלקחו לו את המשחק. חשוב לציין שהבן של גיסתי הוא בן 6 ובני קטן ממנו בשנתיים, באותו לילה, בני בכה עד שנרדם בגלל שלא קיבל את המשחק. ממש כאב לי הלב. באותו ערב אמרתי לבן שלי ליד חמותי לפני שהלכנו הביתה, שאנחנו עכשיו בעשר בלילה נחפש את המשחק הזה בחנויות רק כדי שלא יבכה, וממש לא היה אכפת לה שהבן שלי בוכה מולה, במקום לתת את המשחק נתנה לו סוכריה כדי שיסתום את הפה , אבל ברור שזה לא עזר, כמו שציינתי הוא בכה עד שהוא נרדם. ממש אני לא יודעת מה לעשות, אני מרגישה שמה שבניתי במשך השנה הזאת כדי שילדיי יפתחו קשרים טובים עם הסבא והסבתא הכל מתפרק לי בידיים בגלל החוסר רגישות שלחמי וחמותי כלפיי ילדיי, פשוט כואב לי שהם לא נותנים לילדיי תחושה של בית אצלם וילדיי יודעים שהמשחקים אצל הסבתא לא שייכים להם כאשר לנכדים האחרים יש תחושה של בית והייתי מצפה שישקיעו יותר עם ילדיי שכן היינו בנתק מוחלט שלוש שנים. אני מודעת שהביטחון שהקניתי לילדיי לא נפגע כי בכל התקופה שהייתי איתם בנתק , דאגתי להקנות לילדיי ביטחון עצמי גבוה, ילדיי לא "שמים" על הסבא והסבתא, אבל לי ממש קשה עם זה, מה לעשות? אני לא רוצה שוב שנפוצץ את העניין. אשמח לתגובה מהירה
יש לי עניין שמאוד מטריד אותי, לי יש ארבעה ילדים מקסימים שבאמת ולא רק אני אומרת את זה, מביאים לכולם הרבה נחת, שמחה , מתפתחים יפה לפי הספר, אני גם כרגע בהריון עם הילד החמישי, בחודש שביעי והכל הולך חלק, לפני יותר משנה עשינו אני ובעלי סולחה עם ההורים של בעלי שלא היינו איתם בקשר כשלוש שנים, בזמן הזה חמותי טיפלה ועדיין מטפלת בשני ילדיה של גיסתי, בשנה הנוכחית כשחזרנו, נוצר קשר טוב בין חמותי וחמי לילדיי, וכן הזמנו אותם לימי הולדת של ילדיי לארועים בגנים ובבית ספר של ביתי, והזמנו אותם להופעות בחוגים שונים של ילדיי וגם היינו מגיעים אליהם הרבה אבל כמובן לא בתדירות כזאת ששני הילדים של גיסתי מגיעים, הגענו לקשר ממש טוב שאפילו לפני בערך כחודש ביתי הבכורה התעקשה לבוא לסבתא שלה, להתארח אצלם בשבת, באותו שבוע ידעתי שאנו מגיעים לחמותי והתארגנתי איתה מה להכין ובמה לעזור , חשוב לציין שאני ובעלי ממש לא בקשר טוב עם גיסתי ובעלה, ונוצר פעמים מפגש בין הילדים, אבל זה ממש לא איכפת לי, נראה שזה יותר קשה לגיסתי, שיש קשר בין הילדים, שאפילו שמעתי משפט מהילד הגדול שלה, שאמר לביתי הגדולה שאבא שלו יעניש אותו אם ישחק איתם, משפט כזה ברור שזה לא בא מהילד ויש הסתה מצד ההורים ובאמת חבל, יום לפני אותה השבת המיוחלת , חמותי התקשרה לבטל כי יש לה עניינים אחרים, אח"כ הבנתי שהעניינים האחרים זה להזמין את גיסתי ובעלה והילדים אליה לשבת, הבת שלי הבכורה בת 7, ילדה בוגרת וחכמה, לא נראה לי שנפגעה אבל היא אמרה לי, שהיא לא מרגישה שהיא סבתא שלה ונמאס לה ללכת לסבתא של ... והיא ציינה את השמות של הנכדים האחרים ולא את השמות שלה ושל אחיה, והבן שלי כבר חודש מנגן לנו על זה שהוא לא רוצה ללכת לסבתא הזאת כי אין לו בבית שלה כלום והכל שייך לנכדים האחרים. כל פעם שבאתי עם ילדיי, הבן הגדול שלי (בן 4) הצביע על המשחקים ואמר שזה של... וציין את שמות הנכדים האחרים, ואפילו בכאב אמר שגם אין לו מקום לשבת כי הכיסאות שייכים לנכדים האחרים ולא לו שום שיכנוע לא עוזר,לא מצידי ולא מצד בעלי, פשוט לא רוצה ללכת לסבתא. לא הבנתי את זה עד שקלטתי יום אחד, אחרי שחזרתי מאוחר עם בעלי, שהם עדיין ממשיכים לקנות משחקים לנכדים מצד גיסתי והם אומרים לפני הילדים שלי שזה שייך לילדים האחרים. היה מקרה נוסף שבני רצה משחק כלשהו והיא אמרה לידו ולידי שמוטב שהמשחק ישאר בבית שלה כדי שבשבת הנכד, הבן של גיסתי, לא יבכה שלקחו לו את המשחק. חשוב לציין שהבן של גיסתי הוא בן 6 ובני קטן ממנו בשנתיים, באותו לילה, בני בכה עד שנרדם בגלל שלא קיבל את המשחק. ממש כאב לי הלב. באותו ערב אמרתי לבן שלי ליד חמותי לפני שהלכנו הביתה, שאנחנו עכשיו בעשר בלילה נחפש את המשחק הזה בחנויות רק כדי שלא יבכה, וממש לא היה אכפת לה שהבן שלי בוכה מולה, במקום לתת את המשחק נתנה לו סוכריה כדי שיסתום את הפה , אבל ברור שזה לא עזר, כמו שציינתי הוא בכה עד שהוא נרדם. ממש אני לא יודעת מה לעשות, אני מרגישה שמה שבניתי במשך השנה הזאת כדי שילדיי יפתחו קשרים טובים עם הסבא והסבתא הכל מתפרק לי בידיים בגלל החוסר רגישות שלחמי וחמותי כלפיי ילדיי, פשוט כואב לי שהם לא נותנים לילדיי תחושה של בית אצלם וילדיי יודעים שהמשחקים אצל הסבתא לא שייכים להם כאשר לנכדים האחרים יש תחושה של בית והייתי מצפה שישקיעו יותר עם ילדיי שכן היינו בנתק מוחלט שלוש שנים. אני מודעת שהביטחון שהקניתי לילדיי לא נפגע כי בכל התקופה שהייתי איתם בנתק , דאגתי להקנות לילדיי ביטחון עצמי גבוה, ילדיי לא "שמים" על הסבא והסבתא, אבל לי ממש קשה עם זה, מה לעשות? אני לא רוצה שוב שנפוצץ את העניין. אשמח לתגובה מהירה