יחפנית!! את בסדר? אני דואגת לך

[אספמיה]

יחפנית!! את בסדר? אני דואגת לך ../images/Emo11.gif

 

[אילת33]

יחפנית???? לא רק היא דואגת!

 

[יחפנית]

טוב את כבר לא דואגת .....

כי אמש בזמן המופלא של אלוהים ... ניפגשנו בצט .....חחחחחח תודה הפגישה היתה בדיוק במקום , מדוייקת למדי . כמו תמיד בסוף כשהיה כבר מאוחר .... נגענו בנקודות כה חשובות . ועל הנקודות הללו אני הייתי רוצה לקחת הזדמנות זו ולברבר קצת עליהם. דיברנו על המקום הנוכחי של הרגשתי ..... ועלתה הגישה של שינוי המקום . שינוי התחושה . ושאלתי ..... האם המקום בו אני נמצאת נראה לך כרע ? אך לפני שאפצח בכתיבה , אני חייבת להדגיש . שאיני באה להראות לך את הגישה הנכונה . כי קודם אין כזו , שנית , אני לא מעיזה איתך .....חחחחח ושלישית ...... כי השיחה מביאה זויות מבט שונות . והנוכחות של השיחה בפורום מעלה נושאים שניתן להחליף עימם רישומים . ולקבל השראה לכיווני מבט נוספים . אני כרגע כואבת ..... נכון . כאב רגשי עמוק . אני כרגע בתחושת שיתוק , לא יכולה לעשות , או לא מוכנה להכריח עצמי לעשות . נכון .... האם המצב אידיאלי ? ממש לא . האם אני צריכה לעשות מה שאני יכולה כדי לצאת ממנו ? איני יודעת . כי בתוכי קיימות שתי תחושות מנוגדות בנושא . אחת היא הגישה המקובלת ...... צאי מזה . זה לא טוב להיות שם . זה מוכר וידוע על כולם . והאקונוטציה במילים היא בדרך כלל מרמזת על המצב הנוכחי כרע . אולם ...... יש את הגישה האחרת .. והיא אומרת ..... "את כרגע במקום הנכון להיות בו ." המקום הזה אינו רע . אלא רק עוד מקום של גדילה . אם כאוס = הזדמנות לשינוי מודעות . אז כרגע הכאוס הריגשי שלי הינו בשיאו . וזה אומר לי שלפני מוטלת הזדמנות לצמיחה וגדילה . טרם פגישתנו אמש בצט , ישבתי באמבט , אמבטיות עם קצף לאור נרות מאפשרת לי זרימת מחשבות . ושם עלה בי דימוי , שנגעתי בו כמעט ברמיזה בשיחתנו לאחר מכן . פתאם , ניצנצה לי העובדה , שכאשר אלוהים שילח את אדם וחווה מגן עדן , הוא שם משמרת בפתח ..... בשערי גן עדן נמצאות החרבות המתהפכות . רק ההבנה הזו מביאה לי כה הרבה תובנות . והיא זו שהזכירה לי שלא רק שאני במקום הנכון , ולא רק שהוא לא רע , אלא שאם אפסיק את התהליך כרגע אז יהיה יותר גרוע . המקום אליו אני מוזמנת כרגע . הינו מקום של גדילה . אני באמצע בוחן . בוחן חיים . שאגב מכיוון שהוא לאחר הסרטן , הוא קשה מן הסרטן . כי הסרטן עד כה היה הסימפטום , כרגע אני עומדת בפתח הסיבה . אומרים שגן עדן וגהנום . הינם כאן כרגע . זה רק עיניין של מודעות . ואם כך , ואם , שערי גן העדן מוגנים בידי החרבות המתהפכות . שהרי הדרך לגן העדן , או במילים אחרות למודעות התיקון שמביא עימו את מודעות גן העדן , שהריהו בדרך החרבות המתהפכות שהופכות הכל בהפוך על הפוך . והיכן אני צריכה לתקן ? לא את מה שקיים , אלא את המודעות אליו . כדי לשנות מודעות , עלי להכנס פנימה לתוך המקור של המודעות הקיימת בי . ולנקות אותה מגורמים המפריעים למודעות האחרת . זה שיעור מהסרטן . זוכרת שאמרתי לך ששכחתי משהו מזמן הסרטן ? עברתי שם את כל הבוחן כה מהר , ולא הספקתי להחדיר את השיעורים ולהטמיע בי את מלוא הכלים , אותם כלים שיעזרו ועוזרים לי לחיות . הפעלתי את הכלי הזה בהרבה מקומות בזמן הסרטן . שינוי מודעות . זה קל , מה גם שכשיש סרטן , אז יש גם אדרנלין , ומי שמודע לכך יכול לעלות על הגל של האדרנלין ולהאיץ את התהליך . אבל זה כבר שיחה אחרת . הרעיון הוא , לא להמנע ממקומות כואבים , אלא בדיוק ההפך . ( חרבות מתהפכות , הפוך על הפוך ) להתקדם לכיוונם . וכאן ניזכר בחוק בסיסי של מרפי .... מה שמפחיד אותך , ירדוף אחריך עד שישיגך .... ומה שאתה רודף אחריו , לעולם לא תגיע . חרבות בהפוך על הפוך .......... או מסקנת חוק מרפי - אם תירדוף אחר הפחד שלך ...... לעולם הוא ירוץ הרחק ממך . ומה שאתה רוצה בו , מצא עץ , שב ברכהו , והסכם לוותר עליו ,ובמהרה הוא יגיע אליך לבד . אלו חוקים בסיסיים . החוכמה היא להפעילם במקום הנכון . אז עתה מחוקי בסיס נעבור למקרה האמור . אני הגעתי לעולם , בכדי לעשות תיקון . בכדי שאחרי הזמן הנקוב בו אני מורעלת ( או מסטולית ) מפרי הבוסר של עץ הדעת טוב ורע . אני אשוב לגן העדן . אם אשוב מסטולית ...... אז אקלקל שוב . אך אם אתקן את המודעות של המיסטול . ובתוכי אבין שאין טוב ואין רע . וזה רק הרעלים של התפוח האסור ...... זה היה אסור כי הוא היה בוסר . ולמה חרבות מתהפכות ? ..... כי יש עוד עץ בגן , קוראים לו עץ החיים . ואם נאכל אותו בעודנו מסטולים מהתפוח של הטוב והרע ..... אז יהיה באמת רע . כי ניתקע במודעות שכזו . אז התיקון שקיים כאן בעולם , הינו מכשיר אותנו להתעלות מעבר לטוב והרע של התפוח . וכשנהיה באמת חופשיים ..... אז במצב יצירה ואלוהות , אנו מוזמנים את המודעות הזו לקבע בחיים לתמיד . עד אז כהגנה , קיימות החרבות בהפוך על הפוך . אז איך כל זה מתקשר ?????? נורא פשוט הבה נעבור לפשט . השיעור שלפני , אני דוחה את ההתמודדות עימו כבר שנתיים ויותר . מבינה מכירה יודעת הכל . אך לא הייתי מוכנה לחוות את החוויה הרגשית שלו . לא הייתי מוכנה לעבור דרך החרבות המתהפכות , לא הייתי מוכנה להתמודד עם מערת הפחדים , או עם התחושות . הסכמתי להשאר במצב שגוי , ורק לא להתמודד עם האמת של המציאות שחיי הגישו לפני . אז מה עשיתי ? הדחקתי ..... הדחקה , לא רק שהיא חלק משפת האם שלנו , כל אחד במידתו ובכישרון ביצועו , אלא היא גם דרך המוסכמת על החברה . מה עושים לחבר בדיכאון ? מוציאים אותו משם , איך ? סקר שתערכו לבטח יביא את התוצאה ..... להיות עסוק במשהו ..... אז כבר שנתיים בהתנדבות , מפחד ההתמודדות עם פחדים , אני עסוקה במשהו אחר ..... לא איני פעילה ביותר , אני עצלה מטיבעי , אך הפעלתי את שיטות ההתעלמות שלי בעיניין . והנה ..... קרה מה שכה צפוי . מה שאנו מדחיקים , שהריהו כדבר ממנו אנו בורחים , וזה ישיגנו בסופו של עיניין . אני יכולה , יכולה לחייך ולהדחיק ..... או , אני מוזמנת כרגע להתמודד לחוות את הכאב , פלוס מס ערך מוסף , שנקרא ההדחקה המודעת של השנתיים האחרונות . כי כדי להתפחד ולברוח מהתחושה , גידלתי במוחי את תדגמית פחדי כמפלצות ענק . גודלי מפלצות פחדי , הינם הערך המוסף . אני כבר מכירה את הדבר הזה . אז יש בידי בחירה להדחיק שוב , ולחכות ולחקות מצב לפעם הבאה שזה יעמוד למולי . או .... לקחת רגע חופש מהעולם .... וללכת לתוך המנהרה עם כל כלי ההתמודדות שלי שאני מכירה . ולהכנס פנימה . ואני יודעת . שרק בהתחלה זה כה מפחיד . אך ברגע שנכנסים למודעות מסויימת ..... זה הרבה יותר קל . וזו בכל מקרה היא הדרך הישרה . ועל כן שמנו ישראל .... ישר אל . והדרך אליו בשם המשחק הזה שנקרא גילגולי חיים , זה בדרך החרבות המתהפכות שהופכות הכל בהפוך על הפוך . ועתה .......

 

[יאיר24]

מהפכות

זה מדהים לקרוא את הנתונים והעיבודים גן עדן הינו חלק מהעגן - ענג שאנחנו לומדים. החרבות המתהפכות באות לספר על ישוב תהליכים סותרים = לבחור הפוך. החרבות מספרות, בין הרבה הרבה דברים, כי ככל שמתקרבים אל החיים, מהותם... כל אחד ודרישותיו, יכולותיו, פנימיותו... כך החיתוכים נעשים חדים יותר. חיתוכים למשל מכאיבים יותר ככל שמחזיקים יתר בידע. כך זה אני יודע, כך זה הנכון וכאלו דברים המייצרים חדות מול הצורך בגמישות בחיים. מספרים גם כי העיקר הוא במעשה. מה אני עושה ומתהווה עם תהליכים אותם אני חווה בחיי. משהו בענין הפחד: הפחד מצמת. מקרב אותי אל המקומות מהם אני מנסה להתרחק. הנושא ממנו אני מפחד מתקרב אלי יותר ויותר ככל שהפחד גדל. מרפי עם כל הכבוד הוא אדם נחמד ועם כל אדם אני לומד למצא את המתאים לי בזמן הזה. האילנות הגבוהים מטעים כל כך בנוף וחוסמים את הדרך שלי אל קרני האור. לעשות לא כלום כמו זה שווה קבלה או כמו זה שווה לשחרר והדברים הנכונים מתרחשים.......זוהי גישה יפה ומוצלחת בתנאים תרבותיים והתפתחותיים מאוד מסוימים. יש במצבים בתרבויות הינדואיסטיות שמצליחות להוכיח זאת. התנאים בהם חיים המערביים שכאן שונים מאוד. יש שיטות אשר ביהדות מציעים לעשות כך. אולי לפעם אחרת תוך פירוט תנאי התשתית. ההיפוכים מכניסים לסחרור ולמצבי עירפול וקהות. להיות מסוגל ללכת נגד הזרם בו האדם נסחף הוא מיסודות החרבות המתהפכות וזהו גם סוד ויסוד גדול של פורים.

 

[יחפנית]

ליאיר ....

ראשית תודה ..... כתבת ....."גן עדן הינו חלק מהעגן - ענג שאנחנו לומדים. החרבות המתהפכות באות לספר על ישוב תהליכים סותרים = לבחור הפוך." נשמע לי יותר מהמילה עידון .... עידון המהלכי חיים .... כתבת , לבחור הפוך ....... מעוניינת לקחת את הנקודה הזו להתמקד עליה באסוציאציה חופשית ..... בהפוך על הפוך ......... ממממממממ סיפור החיים שלי , זה הפוך על הפוך ..... האמת שתמיד חשתי גם כילדה , וגם בתקופת הסרטן באופן חריג כשנתתי לעצמי לחוות דרך הילדה . את התחושה כאילו אני בצד ההפוך של כל השאר , מין זכוכית דקה שקופה בלתי מורגשת המעמידה אותי בזוית התבוננות שונה משל השאר . ובהפוך הזה היה הרבה יותר הגיון בעיני מאשר ההגיון של מה שהשתקף בעיניים של כל השאר . זה השאיר אותי תמיד ....... היו שקראו לכך בדידות . אך בתחושה שלי זה לא היה בודד בכלל . כי בשקט מצאתי עולם ומלואו . עולם בעל הגיון שנראה כעומד הפוך לכל מה שראיתי בסביבה . ממתי אני חשה כך ????... לא יודעת , נדמה לי שכך חשתי תמיד , מאז שאני זוכרת את עצמי . מהזיכרון הראשון שלי שוכבת בלול ושומעת שוב ושוב את המילים , " המכבש הטיפש למה באת לקשקש " ואז אני זוכרת עצמי קיימת בחיות מופלאה בתוך השקט . אחר כך אני נזכרת בעצמי שוכבת במיטה לרוחבה , רק בהפוך , הרגליים צמודות לקיר , והראש מוטל האויר במהופך , מעבר למיטה ....... חחחחחח איך אני אהבתי להיות שם . כי משם נראה הכל הפוך . כל החפצים בחדר נראים לחלוטין שונים מזוית ראייה שכזו . וזה כבר דוחק בי זיכרון נוסף .....חחחח אני תמיד אהבתי לשכב ולהתבונן בתיקרה .... ואז אני הייתי מדמיינת את החדר , רק בהפוך , כאילו איך חיים בחדר שבו התיקרה למעשה הופכת לריצפה . והייתי חווה את עצמי מתהלכת בחדר ההפוך .... וואוו כמה מרחב מחייה שי בתיקרה כשהיא הופכת לריצפה ....... הייתי בודקת בתים ככה , נשכבת ובודקת את התיקרה .... אבל לא סיפרתי זאת אף פעם לאף אחד .... למעשה זו פעם ראשונה שאני חולקת את התחושה הנעימה הזו ..... הויייייי כמה נעים זה עושה לי בגוף להזכר בכך ...... רגע , בכאן ועכשו אנו בגוף ......אז שניה אתרכז באיך זה חש ..... וואוו ..... איזו תחושה עילאית ............. אני עצמתי עיניים ודימיינתי את עצמי בגיל צעיר , בערך בת 8 או 9 נדמה לי שזה הרגיש , ואני דימיינתי עצמי בודקת תיקרה ..... והגוף חווה זרמים פותחים , כאילו אור ענק התרחב בי ודחק את הגוף מהנוקשות , ומילה בי שלווה ואז חוויתי דיגדוג במעלה חוט השידרה ..... וזה העלה בי חיוך חם ..... וואוו איזו תחושה מדהימה , אם אפשר להעבירה למילים , אומר ..... שזה כמו לחוש בבית בגוף . איזו תחושה נעימה ..... אשוב על התהליך אחר כך , באמבט כדי לעגן את התחושה הנעימה הזו . וואוו איפה היינו ..... אההה והיה עוד משהו .... אני הייתי תמיד שוכבת שעות על גבי שעות . מביטה על נקודה מסויימת בתיקרה , ונעלמת לתוכה ..... לתוך עולם מופשט של מחשבות משורטטות בסימבולים . אין לי יכולת להסביר מעבר לכך . רק אני יודעת ששם בעולם ההוא ..... וואו כמה שקט וכמה מופלא היה . בגילאים גדולים יותר , הייתי סוגרת את החדר , שמה נר ומוסיקה שקטה .... ונותנת למוסיקה להוביל אותי לתוך העולם ההוא ..... שלא היה לו מקום בעולם שמחוץ לחדר . טוףףףףףףףףףףףףףף אני חשה בפנים שאני נוגעת כרגע בנקודה חשובה ...... כרגע בוחרת להתנתק מהמחשב ולהמשיך לבד ....... קיימת בי התנגדות שאני צריכה לעמוד על טיבה לפני ההמשך ...... אז תודה ... לך , ולי שהחלטתי לקחת את הודעתך כהזדמנות להתעסק עם חוויות פנימיות ...... ותודה על ההשראה ..... ברכות ואהבה .. אני

 

[יחפנית]

מגנוליתי היקרה ... גופנית אני בסדר

לא לדאוג , חבל על הזמן לבזבז בדאגה . ואת כבר מכירה אותי היטב , אני סוכנת חופשייה , לעיתים אני כאן , עד שנראה כינויי בכל פינות הפורום , ולעיתים , אני נעלמת לי . אז סקגס היקר הודיע לי שעל סמך בדיקתו טרם יצרתי בי סימפטומים פיזיים . אך מכיוון שלאחר שהיה לו סרטן בעצמו , הוא כבר הפך לרופא הרבה יותר רגיש , והפעם לאחר שיחה מעמיקה על תחושותי הפנימיות והרקע של רגשות חיי , הוא היישיר מבט אל עיניי ואמר לי ....... אני מכיר אותך כבר שאת יודעת יותר טוב ממני על מה קורה לך בפנים , אז יקירה שלי .... אני פה . ואת תגיעי על הפיפס הכי קטן של שינוי פנימי שאת חשה . אוקיי ? ..... אוקיי השבתי חזרה . אבל לפני זה כשדיברנו .... הוא נגע בנקודות שאינם קשורות לסרטן , אך הינם הבסיס של הקטע שכרגע אני חווה בחיי האישיים . ועל כן לכשהגעתי הביתה ..... נפלתי לי עמוק לתוך בור ענק של תחושות . מצאתי עצמי מוטלת לתוך מנהרת הפחדים , זו המובילה לתיבת פנדורה הבילתי פתורה שבתוכי . אז כשאני במנהרת הזמן של הפחדים ..... איני מסוגלת לדבר , בטוח שלא לקחת חלק פעיל בפורום כרגע . רגע , אני עסוקה רגע . אז יקירה מבטיחה לך להגיע במהרה כשאני אעבור את השלב של מינהרת הפחד הכהה ..... הכל בסדר , זה הכל חלק מהתסריט . ואין לי סרטן בגוף ועל כן עוד יש לי פריוולגיה להתברבר בחלקיי הכהים . ואת יקירה מה איתך ? איך מכינה עצמך לכימו ? חיבוק ענק ...... וחיוך גדול .... כשאני חושבת על המילחמה שהסרטן שלך הולך לקבל ממך , זה משאירני מחוייכת . כן אני שומעת שדיברת על כך שאינך חזקה כמו קודם . אך אני יודעת שבעת כימו ..... את מחזירה במשולשת חזרה ..... ואת מכירה כבר את כל הטריקים שפועלים היטב ..... הם פעלו עד כה , אין סיבה שהם לא יפעלו בסיבוב הזה גם . באהבה . אני