יקירתי
זה לא בהכרח שיש שם ערסונים וכיוצ"ב, זו האווירה שהשתנתה. אם פעם הייתי יכול להגיע לשם מג´ייף, אחרי שלושה ימי דיכאון בהם לא יצאתי מהחדר, ולא הפסקתי לשמוע את OKC בריפיט, וחבר היה גורר אותי לשם, עדיין הייתי מרגיש בנוח, כי כולם היו מוכרים, ענבל ידע ה בדיוק איזה בירה להביא לי, דברים שגרמו לי להרגיש בבית. לא פחות מבואס, אבל בבית. חוץ מזה במורס, לא היה את הקטע של ה"משחק". ואני מדבר על המשחק שבין גברים לנשים. אם הייתי מחפש בחורות הייתי הולך להרצל, אם הייתי באמת רוצה לשבת ולשפוך את הלב עם חברים תחת השפעת אלכוהול כבדה, כשאני שם זין מוחלט על העולם שסביבי, הייתי הולך ל-לה מורס, והייתי הולך לשם הרבה. לצערי הרב, המקום נפטר בגלל תאוות הבצע של הבעלים, והשאיר אותנו המומים , כואבים, וחסרי דלק, כח עכשיו כל פעם שרוצים לשתות בירה צריך לנסוע עד הגוזניק. שלך, רועי.