"ייִדישער לופטבאַלאָן"

[ייִדישיסט]

"ייִדישער לופטבאַלאָן"

ראיתי עכשיו ספר עם כותרת משעשעת, הנה פרטי הספר: לוין, נח חיים בן משה, דער ייִדישער לופטבאַלאָן, ורשה, תרע"ב. מגדל הפורח באויר: דער ספר וויַיַזט אויף ווי די אומה הישׂראלית זינט זי איז אין גלות פליט אין דערלופטן. עד כאן פרטי הספר כפי הם מופיעים על הכריכה ובעמוד השער. נסו לנחש על מה בדיוק כתוב בספר זה.

 

[1haam]

Beats me!

אנטשולדיקט פאר דעם ענגעליש, אבער איך ווייס נישט ווו צו שרייבן דאס אויף מאמע-לשון. בעצם, כ´האב נישט קיין אנונג! תרע"ב איז 1902. איז דאס נָאך הרצלס "אלטנוילנד"?

 

[1haam]

אנטשולדיקט, 1922

א פאַרשטאָפּטעם קָאפּ!... נו, דאס איז שוין אוודאי נאך הרצל.

 

[ייִדישיסט]

1912 ../images/Emo8.gif

 

[1haam]

נו, מסתמא האב איך פארגעסן

אז פאר "צ" קומט "פ"... לויט מיין חשבון "מאורעות תרצ"ו" איז 1936, דערפאר 1926 איז תרפ"ו, און 1916 איז תרע"ו. און דו ביסט גערעכט!

 

[grinberg]

איך קען א מעלאַדיע 99 לופטבאַלאָן

אויף דויטשיש צו דען איז דאָס רעלעוואַנט צום בוך?

 

[ייִדישיסט]

וואָסאַראַ שיַיַכות ....

קראתי קצת בתוך הספר, ויש שם תיאוריה מצחיקה, אך קודם צריך להבין את רוח התקופה הזאת. מדובר בשנת 1912, רוח של אופטימיות שורה על אירופה, נדמה להם שלעולם לא יהיו יותר מלחמות. הטכנולוגיות החדשות בתחום הטלפוניה, אלקטרוניקה והתעופה נותנת לאנשים תחושה מרוממת של השגיות, בכתבים מאותה תקופה חוזרת שוב ושוב המוטיב האופטימי, כאילו לא יהיו יותר מלחמות בעולם כי המטוס יגשר בין המדינות וימנע חוסר הבנה. החשמל יציל את החולים ואילו הטלפון יעשה את הכל בשביל האדם... עם הופעת הצפלין, ה"לופטבאַלאָן" בסוף המאה התשע-עשרה, נוצרת הרושם שהאדם הולך לשלוט בשמים. יש לזכור שהצפלין היה כלי ענקי בממדיו, אי אפשר היום לתאר שום כלי טיס ששווה בגודלו לצפלינים. ראיתי פעם תמונה של צפלין מעל ירושלים וזה היה מחזה מרהיב. הצפלין נתן תחושת אלוהות לאדם. הספר מתאר את העם היהודי כצפלין ששט לו בשמים, שולט על כל העמים ומביא את בשורת האל לעמים הנידחים ביותר. מצחיק, לא ? הוא מביא כל מיני ציטטות מהמדרשים ומרמז שלאברהם אבינו היה צפלין (לא אצטט את כל הפרטים מהספר, הרוצה בכך יכול לעיין בו בספריה הלאומית) ועוד כל מיני שטויות כאלה. הספר בהחלט משעשע...

 

[1haam]

צפלין זה כמו דינוזאור בשמים

אלא מאי? לדינוזאורים לקח כמה מליוני(?) שנים להיכחד (יש אומרים שנכחדו באחת, לפני 65 מליון שנים, כתוצאה מפגיעת מטאור), ולצפלין לקח רק כמה שנים עד שנפחו את הליומם. לפחות, המדובר כספינות אוויר להסעת נוסעים. היתה זו ההינדנבורג, לא כן, שעלתה באש מעל שדה התעופה בניו-יורק, לא הרבה אחרי תרע"ב (משהו כמו תרצ"ו?). איך וואלט געוואלט שרייבן דאס אויף יידיש, אבער איך וויס נישט.

 

[מאדאם באטרפליי]

יידישסט תודה על איחולי השנה החדשה

בתיבת המסרים תגיד אז באמת אתה המצאת את המילה לצאט פלעפאלע? מישהו קיבל את זה? הצעת לאקדמיה? חוצמזה אני עדיין רוצה נורא ללמוד יידיש ועדיין יודעת רק איזה 15 מלים מי יכול לעזור לתרגם לי מה שכותבים פה בפורום? למשל מה זה לופטבאלאן - לופט זה אויר נכון? ומה זה באלאן? זה כדור? אה זה מגדל הפורח באויר? אז מה זה - זינט זי איז אין? איז זה כמו איז באנגלית? גוטה יארה לכולם

 

[ייִדישיסט]

אכן המילה הומצאה על ידי

אבל יכול להיות שעוד אנשים בעולם משתמשים בביטוי הזה לצ´ט. התודות על מסר השנה-טובה מגיעות למתנדב, הוא עשה זאת ולא אני. לגבי הלופטבאַלאָן, הוספתי מיד שזה צפלין, ספינת אויר, או כפי שקראו לזה באותה תקופה בעברית "מגדל פורח באויר"

 

[מאדאם באטרפליי]

מתנדב ויידישסט זה לא היינו הך?

 

[zimes]

שני מנהלים יש לפורום.

אני יכולה להעיד שיידישיסט זה לא היינו הך. לגבי מתנדב - אני לא יודעת.

 

[יונה דער בייגל בעקער]

את יכולה לשלוח לי

רשימות של ביטויים ביידיש ובעברית אשר חפצה נפשך בתרגומם. זיַי געזונט (הֲיִי בריאה). יונה

 

[מאדאם באטרפליי]

תודה רבה יונה לא יודעת בכלל בכלל

יידיש רק מכירה מילה פה מילה שם איך אומרים תודה? אגב.... איך אומרים ואיך כותבים -את המילים כשאתה צודק אז אתה צודק תרגום מעברית כמובן זה לא משפט יידישסטי

 

[ייִדישיסט]

תודה - אַ דאַנק

להתראות - זיַיַ געזונט (בתרגום חופשי מאוד) מחר - מאָרגן אתמול - נעכטן היום - היַיַנט למה? - פאַר וואָס מה? - וואָס כמה - וויפל בא לכאן - קום אַהער לך לשם - גיי אַהין מה השעה?- וויפל איז דער זייגער מה שלומך? - וואָס מאַכסטו ("וואָס מאַכט איר", כאשר את שואלת איש מכובד) מה חדש? - וואָס הערט זיך עשרה - צען שיניים - ציין צט - פּלאַפּל-צימער, או בקיצור פּלאַפּעלע

מקלדת - קלאַוויאַטאָר לך תזדיין - פגר היַיַנטיקע נאַכט (בתרגום חופשי מאוד), יסלחו לי כל השמרנים. מה עוד את רוצה לדעת, טיַיַערע (יקירה) ?

 

[מאדאם באטרפליי]

אוי יידישסט אתה ויונהבעקער גדולים

אני כל כך אוהבת אתכם כל יום אברי טאג אה ביסעלע ביסעלע שלא יגידו זה פארם (פורום ?) פרטי של מאדאם איך אומרים מאדאם ביידיש<? איך אומרים פורום אקטואלי ה ביידיש? איך אומרים אניאוהבת אתכם? אגב - יקר בגבר זה = טייער? או גם טייערע? לך תזדיין זה המשפט הכי הכי שימושי שיכולת לתת לי בשביל פורום מסוים שאני נמצאת בו מידי פעם בכלל מדי פעם תביאו קצת קללות נחמדות ביידיש זה עסיסי נורא חג שמח איך אומרים? אאוף וידרזן - א גוטאר טאג לכם....

 

[קאַטאָוועס]

אַז דו ביסט גערעכט ביסטו גערעכט

 

[zimes]

בבקשה

מאדאם ויונה - תעשו את זה בפורום עצמו, כדי שאוכל ללקט פירורים. תודה.

 

[1haam]

אל תעשו מזה צימעס

אני לא מבין. אם היונה אופה בייגעלעך, ואחר כך באים כל היונות ואוכלים את כל הפירורים, כך שלא נשאר אפילו פירור בשביל צימעס, וכל הזמן עף הזבוב-של-החמאה מלמעלה בבית של המאדאם - אז למה אומרים שהיונה מביאה את השלום?! ותודה למתי כספי...

 

[קערבאלע]

א פרוכטבארער בעל-מחבר

דער מחבר פונעם "יידישן לופטבאלאן", ר, נח-חיים ב"ר משה לוין, איז געווען א גאנץ פרוכפּערטיקער בעל=מחבר ביי יידן. לפּחות א טייל פון זיינע ביכער (ספרים?) זענען דא אין דער ספריה לאומית. איך קען ניט זיין ערוב אז אלע וועלן קענען ארויסבאקומען די רשימה זיינע ספרים לויטן פאלגנדיקן "אדרעס", אבער עס איז זיכער כדאי א פּריוו טאן, למה לא, אט איז עס: http://ram1.huji.ac.il/ALEPH/HEB/NNL/NNL/NNL/FIND-ACC/0016879 אגב, דער פולער טיטל פונעם בוך לויט ווי עס שטייט אינעם עלעקטראמישן "קארטל" פון דער נאציאנאלער ביבליאטעק איז: "דער אידישער לופט באלאן: מגדל הפורח האויר" און אויפן שער-בלאט שטייט אפּנים דאס פאלגנדיקע: "דער ספר ווייזט אויף ווי די אומה הישראלית זינט זי איזט (SIC) אין גלות פליהט [זי פליט, הייסט עס!] אין דערלופטען (SIC)" כ´האב א חשד אז אונדזער אומה האט ניט אויפגעהערט צו פליען אינדערלופטן אפילו זינט מ,האט צוריק דעראבערט כאטש א טייל פון ארץ-ישראל. א גוטן תמיד אייך אלעמען, אייער, קערבאלע