ייאוש טוטאלי

ייאוש טוטאלי

בא לי להרים ידיים
להרים ידיים לגמרי
אני כל כך בודדה, אנשים מתייחסים רע, מתעלמים, שופטים, בקיצור כל מה שרק אפשר כדי לגרום לי להרגיש יותר לבד.
החיים כל כך לא מתקדמים לשום מקום, הכל נכשל שוב ושוב
עוד ניסיונות כושלים, עוד ועוד.
אפילו לכתוב אני כבר לא זוכרת איך.
אף אחד לא שומע, אף אחד לא מקשיב, אין אף אחד בכלל.
המקסימום זה לכי לטיפול...כאילו שטיפול פותר משהו.
ייאוש גורם לי לעשות מעשים נואשים.
כל כך לבד לי.
 


 

מיצי2013

New member
את לא לבד

אנחנו בפורום כאן איתך. אנחנו יכולים להקשיב לך אם אחרים לא מקשיבים... את תמיד מוזמנת לשתף יותר במה שעובר עלייך. הרבה אנשים פה מכירים ומתמודדים עם התחושות שאת מתארת... וזה לא קל בכלל.
תני לרגע הקשה לעבור, אחר כך תרגישי יותר טוב.
טיפול לא פותר דברים, אבל הוא אולי עוזר להתמודד איתם. אני חושבת שבלי טיפול הייתי יכולה להיות במקום הרבה יותר גרוע. לא שזו נחמה משהו... אבל טיפול כן יכול לעזור לך להבין את עצמך ואת העולם מזווית אחרת וזה מקל לפעמים.
 
קשה לי

אני מרגישה שאני משתגעת עכשיו
שאני לבד ביקום ואין לי אף אחד..
כבר לא יודעת איפה לכתוב, כי לדבר אין עם מי....
כבר לא יודעת לאן לפנות
ואם הרגע הזה לא יעבור? ואם ההרגשה הזאת לא תעבור אף פעם?

תודה על התגובה, אני מעדיפה לא לדבר על טיפול ולא להכנס לעניין הזה כרגע
 

hemorrhoid

New member
זה מבאס להרגיש חוסר אונים... אני יודע...

רק יכול לומר שאני ממש מזדהה עם ההרגשה.
אולי לבכות יכול לעזור לפעמים? לא מעט פעמים אני הייתי רוצה, אבל אני פשוט לא מצליח.

יש משהו שיכול לשפר לך את ההרגשה איכשהו?
 
כל היום אני בוכה...

מזמן לא בכיתי כמו היום...
זה לא עזר.

אני לא חושבת שיש משהו בעולם הזה שכבר יכול לעזור..
כל מה שאני רוצה..פשוט לא מצליח, פשוט לא קורה, ואפשר לחשוב מה כבר רציתי..
רק רציתי שלמישהו יהיה איכפת ממני...
 

היי48

New member
היי בחורונת,

כמה שזה לא נראה ככה כרגע, כן מדובר בתקופה קשה במיוחד, ואני משערת שלכך הייתה הכוונה ב-בנתיים: עד שהתקופה הקשה תעבור. אני יודעת שגם חיי היום-יום הם קשים, אבל גם כאשר יש חיי יום-יום קשים יש לצערנו הרב פיקים גם לזה. אני אמנם לא רופאה/פסיכולוגית או מומחית כלשהי בתחום, אבל נשמע שאת עכשיו נמצאת בתקופה קשה כזאת. ואנחנו כאן בשביל להקשיב לך גם בתקופה הזאת וגם אחרי שהיא תעבור ויהיה קצת יותר טוב. ואני מאחלת לך שהיא תעבור כמה שיותר מהר.

וכמו שכבר כתבו מעלי-את לא לבד
 

מיצי2013

New member


מכירה את זה. ההרגשה שהחיים שלך הם משבר מתמשך. או קפיצה ממשבר למשבר. זה דווקא לא רע שאת בוכה
אני זוכרת תקופות בהן הייתי מרוקנת דליים של דמעות כל יום. כל כך הרבה בכיתי שבשיא הרצינות נראה לי שייבשתי את עצמי... והיום אני כבר בקושי מסוגלת לבכות, פיזית ונפשית ולפעמים אני מתגעגעת לתחושה הזו של הפורקן שהבכי נותן.
באמת אין אף אחד מחוץ למחשב שאת יכולה לספר לו מה שעובר עלייך? אנחנו יכולים להיות כאן עד שיהיה.... אל תאבדי תקווה.
 
מכירה את התחושה...

גם אני בכיתי בעבר כל כך הרבה שהיו לי תקופות שלא הצלחתי להוציא דמעה..
ואתמול דווקא יצא
לפעמים זה מקל, לפעמים זה לא.
והאמת שהחיים שלי הם באמת משבר מתמשך..עם כמה שקשה להודות בזה.
יש לי רק את אמא שלי, שזה ממש לא מעט או מובן מאליו...אבל היא היחידה, וגם היא לא תמיד פנויה רגשית ופיזית אלי...
תודה
 
אין טעם

אין טעם לדבר אם אף אחד לא שומע
אין טעם לחיות אם אני לא חשובה לאף אחד
אין טעם לנסות אם אני נכשלת כל פעם מחדש
אני סתם כותבת כי לא יודעת מה לעשות עם עצמי
זה כל כך דבילי...להיות עד כדי כך בודדה שאני מחפשת מישהו שיגיב לי באיזה פורום.
ללחוץ על ריפרש אינסוף פעמים שאולי..מישהו יראה אותי...ויגיב לי...
ואולי...אני לא אהיה כל כך לבד.
אני כל כך מיואשת ואני כל כך תמימה ואני כל כך בודדה
ואני כל כך לא מבינה שאם חיים שלמים את לבד, את תהיי לבד גם הלאה...
את לא קיימת בעיני אף אחד.
 
ממש ממש לא דבילי

זה טבעי לחפש אנשים שיבינו איך את מרגישה ולא רק יגידו לך "לכי לטיפול". הרעיון מאחורי הפורום הזה הוא שסוף סוף אנשים שמתמודדים עם דיכאון יוכלו לדבר על זה עם אנשים שמבינים אותם, אנשים שהם לא פסיכולוגים או פסיכיאטרים או מטפלים למיניהם, אלא אנשים, שבדיוק כמוך, סובלים ומרגישים לבד.
וזה היופי. ההקלה העצומה הזאת, שמבינים אותך, שאת לא "משוגעת" או "מוזרה" או "סתם עושה את עצמך". את לא לבד יותר. תמיד יהיה כאן מי שיקשיב לך ויבין ויתמוך בך.
 

מילקי110

New member
מבינה אותך

מבינה טוב מאד על מה את מדברת מילה במילה , הצלחת לבטא את מה שקשה לי להגיד

ואכן מה שאני יכולה להגיד זה שלפחות יש את הפורום אני מבינה שגם קשה לכתוב אבל לפחות יודעים שעדיין יש לאן לפנות ולא צריך להגיד הרבה כי הנה בכמה שורות בודדות הצלחת

לבטא והלעביר כאב גדול ..

תרגישי טוב - אמן
 

loogi 24

New member
מזדהה...

את לא לבד בקטע של הניסיונות הכושלים
את בעצם לא לבד בכלל גם בתחושת הבדידות
זה כל כך מוכר...והאמת שטיפול כמו שכתבו פה יכול להקל על הסבל
ולעזור לתרגם נכון יותר את המציאות.הייתי בטיפול טוב עד לפני כמה חודשים
אצל פסיכולוגית מעולה...אבל היא הייתה שותפה בעיקר להצלחות שלי
ועכשיו כשאני למטה אני מתבייש לחזור אליה ולספר לה את זה
אולי גם מתבייש להודות בפני עצמי ששוב נכשלתי

קבלי חיזוק ותחשבי שהירידה היא אולי לצורך עליה...ככה אנחנו בעצם לומדים...כשהקו של הלמידה או רכישת הניסיון הוא לא ישר אלא עולה ויורד כל הזמן.יש גם את כל המנטרות של הקואצ'ינג בשקל שאני לא ממש מתחבר אליו אבל אחת מהן אומרת שהכישלון מקרב אותך צעד אחד קדימה להצלחה - אז אולי לא צריך להבהל יותר מידי מהכשלונות וגם לא להתלהב יותר מידי ממה שאנחנו מגדירים כהצלחה - בסופו של דבר אלה
נורמות חברתיות שלא ייתכן שכולם יצליחו\ירצו\יהיו מסוגלים להתאים את עצמם אליהם בכל נקודת זמן שהיא...וזה מתסכל לא להיות נורמטיבי
אבל אולי צריך גם לדעת לשחרר לפעמים ולהקשיב לקצב הפנימי שלך...
 
תודה..

האמת שרציתי לכתוב משהו ארוך אבל כרגע פשוט לא מוצאת לא את הכוח ואת המילים
 
למעלה