ייאוש מהלימודים

[לא שירותית]

ייאוש מהלימודים ../images/Emo178.gif

אני חייבת לשאול אתכם שאלה.. אתם מכירים אנשים שעזבו את הלימודים באמצע? אני בשנה הראשונה שלי, בסמסטר הראשון אחרי 2 מבחנים שלא הלך לי בהם מי יודע מה. אני לא חושבת כבר להמשיך הלאה את הלימודים. אני רואה שזה לא בשבילי. כל הלחץ וכל העומס הזה רק עושה לי עצבים. אז אם אתם מכירים כאלה אנשים - למה הם עזבו? הם הרגישו שלמים עם עצמם?? יש מישהו שאני אוכל לדבר איתו באוני' על זה??

 

[TheBigBrother]

אין מקום למחשבות מהסוג הזה

לפני קבלת תשובות מועדי ב' של סמסטר, במקרה הספציפי הנ"ל - קבלת תשובות מועדי ג'. שתחררי, אני משום מה חושב שמצבך יותר טוב ממצבי למשל

 

[nana0208]

זה כמעט קרה איתי

אל תתיאשי... אני חושבת שאני יודעת איך את מרגישה... הייתי כך בשנה א שלי.. חשבתי שאני לא מסוגלת להמשיך עם כל הלחץ הזה... האוניברסיטה היא לא המקום בשבילי... יש אנשים יותר טובים ממני פה... את יודעת דברים כמו זה... אבל בסוף את יודעת מה עשיתי... פשוט ישבתי וחשבתי על זה.. הרי זה העתיד שלי... האוניברסיטה רוצה את התלמידים הטובים ביותר... ואני רוצה להיות אחת מהן... ישבתי וקראתי וקראתי... ועכשיו אני הגעתי לתואר שני... את תתגברי... את יכולה... בהצלחה

 

[stkachov]

יש

אם את מעוניינת בייעוץ מקצועי מאנשים בעלי נסיון עם סטודנטים כמוך, אז פני לייעוץ הפסיכולוגי במרכז ברמן. וסתם עיצה אישית ובלתי מקצועית... 2 מבחנים זה בהחלט לא מדד. חוץ מזה לא בדיוק הבנתי מה זה לא הלך מי יודע מה. אם עברת את הבחינות, אז כבר עברת את הקורסים הללו, ויש לך עוד הזדמנות לשפר את הציונים בקורסים האלו, אז מה הלחץ? אני לא יודע מה את לומדת, אבל בגדול זוהי אוניברסיטה, וככה לומדים באוניברסיטה. אולי בגלל שאת לא רגילה לזה, ייקח לך כמה זמן להתרגל ולהשתפשף, ובהמשך הדברים יילכו יותר בקלות. בכל אופן כמו שכבר אמרו לך, לא הייתי נוקט בשום צעד מבלי לגשת קודם לכל המועדי ב' בכל המקצועות, ורק אז לשקול ולהחליט.

 

[IdanXP]

רק התחלת...

את אולי עדיין בשלב של "ההלם בקו"ם" וההסתגלות... הייתי נותן לזה עוד צ'אנס לפני שאני מחליט החלטות. ואישית, רוב האנשים שאני מכיר ששינו מסלול לימודים עשו את זה בתום שנה א' וללא לאחר סמסטר אחד, במיוחד שמדובר בסמסטר "אנמי" כמו שהיה. גם לי הלך על הפנים במבחנים הראשונים שלי, ברובם הצלחתי לשפר במועד ב'. לאט לאט גם לומדים איך ללמוד ומשתפרים עם הזמן וגם מתרגלים ללימודים בכללי ולכל השגרת לחץ הזאת.

 

[הכנימה נחמיה]

../images/Emo9.gif סבלנות

זה משבר שאני מאמינה שרבים מהסטודנטים עוברים בהתחלה. לא קשה להתרגל לרמה של האוניברסיטה, וכל דמיון לתיכון מקרי בהחלט. תני לעצמך עוד זמן (ומועדים נוספים, אם צריך) לפני שאת מחליטה החלטות משמעותיות.

 

[הכנימה נחמיה]

קשה= קל* כמובן

 

[לא שירותית]

אשמח לשמוע עוד חיזוקים ../images/Emo13.gif ותודה לכל מי שענה

זה ממש עוזר.

 

[e e e]

ומה יעזור לך לוותר?!

שאלה, כל מכשול שיבוא לך עכשיו בחיים האמיתיים, אלה שאחרי הצבא (אלא אם את עתודאית ואז...אשאר נחמד), את פשוט תוותרי כי - קצת קשה.. אהה? זה לא הדרך. החיים מלאים באתגרים ועלינו להתמודד מולם בראש מורם. אז לא הלך טוב בפעמים הראשונות.. היית בשוק, לא קרה כלום. יש עוד מועדים... יש עוד אפשרויות.. הוסיף עוד משהו - אלפי "קופים " עברו וקיבלו תארים - את לא קוף! את הרבה יותר מזה! ולסיום אצטט שורה משיר של להקה לא מוכרת אבל ציטוט שמשפיע עלי בכל מצב שכזה - What giving up ever gave you?! אז יאללה, תרימי את הראש.. נ.ב. לכולנו קשה...

 

[אליהו ד]

כל החיים האמיתיים מלאים בעצבים וסטרס

בעיני יש שתי דרכים לחיות את החיים - לחיות או לא לחיות . לחיות במטרה להשיג , או לחיות במטרה להעביר תזמן . אם את מאמינה בעצמך , חושבת שהמקום שלך נמצא איפה שהוא שם למעלה , ולא למטה , אז תדעי שזה באמת רק שלב שעובר , עובר על כולם , וזה בדרך כלל עובר בסמסטר ב'. סטרס עצבים מתח ותחושה של אי עמידה בתחרות והפסד בתחרות כזו או אחרת , אלו תחושות שילוו אותך כל החיים , אם את אדם הישגי .

 

[tutiris]

משפט שמחזק אותי

לפעמים כשבא לי להרים ידיים, אני חושבת על משפט שפעם שמעתי, שהוא ציטוט של תומאס אדיסון: "רבים מכשלונות החיים הם אנשים שלא ידעו עד כמה היו קרובים להצלחה כאשר הרימו ידיים".

 

[amitk80]

וואי משפט חזק

ממש אהבתי אותו.. אני ברשותך אשתמש במשפט הזה שבוע טוב