ייאוש שלא נגמר...

[Taletabiz]

ייאוש שלא נגמר...../images/Emo7.gif

שלום... אני לא אתחיל כמו ששמתי לב שכולם מתחילים "משקלי הוא וגובהי הוא.." כי במקרה שלי זה הרבה יותר ממשקל וגובה. הבעיה שלי יותר מורכבת. כיום אני בת 19.5 ומגיל קטן קיימת אצלי אובססיה לאוכל. מעין אובססיה שגורמת לי לחשוב על מה אוכל, מתי אוכל וכו'. פעמים רבות אני כועסת מאוד כאשר אוכלים לי את האוכל שהכנתי במיוחד בשבילי ונכנסת לעימותים עם בני משפחה שאני אוהבת... הדבר העצוב ביותר הוא שאני מודעת לבעיה הזו ואני לא יודעת כיצד לפתור אותה... המשקל שלי במרוצת השנים עלה ועלה וכיום גובהי הוא כ-168 ס"מ ומשקלי בערך 120 ק"ג. ניסיתי כמעט את כל הדיאטות האפשריות אך הכל מתחיל בירידה יפה של מס' ק"ג ומסתיים בעליה של כל מה שהורדתי ועוד כמה ק"ג... הכל נובע מייאוש, מתסכול, ממחשבה שלעולם לא אצליח להוריד את כל המשקל העודף הזה... משקל שמציק לי והורס את חיי. אני לא יודעת אפילו כיצד להתחיל להוריד את זה.. פעילות ספורטיבית מאוד קשה לי כיוון שלא עשיתי דבר מאז בי"ס יסודי. לאחרונה אנ י מרגישה לחץ מאוד כבד על הלב כאשר אני מזיזה את עצמי קצת מעבר לפעילות שגרתית. אני רואה את כל ה"שמנות" שגדלו איתי בילדותי הולכות ומרזות, ורק אני מעלה ומעלה... אני לא יודעת מתי יהיה לסוף לזה... איך מפסיקים את מעגל ההשמנה הנוראי הזה?? אני כל כך רוצה לרדת... אך אני לא מבינה מה עוצר בעדי? אני לא יודעת מה לעשות.. הייאוש אוכל את הנפש שלי ואת הרצון להתחיל שוב בדיאטה... (והפעם זה הוא...ולא אני) בבקשה תעזרו...

 

[mereng]

אוי, הייתי מחבקת אותך אם היית לידי.

כל כך מזדהה איתך, אין לך מושג. הייתי שם, 25 קילו יותר ממשקלי הנוכחי, לפני שנתיים וחצי. ירדתי, ואני שומרת מאז. אני כותבת את זה כדי שתדעי שאני מדברת מנסיון אישי. קודם כל, והכי חשוב- להחליט. להחליט באמת, מכל הלב. את צריכה להחליט שכל ירידה היא מבורכת. אפילו אי-עלייה נחשבת להישג. שלב שני - דיאטנית של קופ"ח. מקבלים הפנייה מהרופא המשפחתי. שלב שלישי, שחייב להתבצע במקביל לשלב השני ולא אחריו - להרשם לחד"כ. לקבל ייעוץ ותוכנית אימונים אישית. אוי, יש לי עוד המון מה לכתוב לך ולעודד אותך, פשוט כי הייתי שם. מקווה שהקווים הכלליים שנתתי מסייעים קצת לעשות סדר בבלאגן. אל תעשי שטויות, לכי להתייעץ עם אנשי מקצוע. את נשמעת אינטיליגנטית, אני מאמינה שברגע שתחליטי באמת - הכל אפשרי.

 

[tamysh]

אל יאוש

תקשיבי, גם לי זה היה נראה בלתי אפשרי, אבל אני היום אחרי 4 חודשים ו- 8 קילו פחות, אולי לא קצב מהיר, אבל בטוח. אני הלכתי לדיאטנית של קופת חולים שנתנה לי דיאטה מאוזנת והגיונית, משהו אפשר לחיות איתו, אבל מה שחשוב הוא שתפנימי שהז לא ידאטה לתקופה מסוימת ואז חוזרים לאכול כמו פעם, אלא שינוי הרגלי האכילה לתמיד. ככה אני צריכה לאכול כל החיים שלי, וזה לא ישתנה,ואם אני אחזור לאול כמו שאכלתי פעם אני אשמין.אם פעם הייתי לוקחת המון תוספות אז היום אני מבינה שמותר לי רק 3 כפות והרבה ירקות. ומתוק פעם ב. אל תתחילי דיאטה במחשבה שאת הולכת לסבול עכשיו ואסור לך כל מיני דברים לתקופה מסוימת, אלא תחשבי שאת משנה את הרגלי האכילה שלך ולא תלתקופה מסוימת , וגם לא שאסור לך משהו אלא מותר אבל פחות ואולי לא כל יום (תלוי מה, למשל מתוק).אחרי תשרזי את תארי איך תרגישי טוב עם עצמך ותגידי תודה לעצמך שעשית את זה לעצמך. כל פעם שמתחשק לך משהו מתוק תחשבי: דקה על השפתיים שנה על המותניים, הטעם עובר אבל הקלוריות לא. וגם תחשבי שאת מכירה כבר את הטעם הזה ואין בו חדש בשבילך, אצלי זה עובד כשבא לי מתוק לפעמים. ויש גם המון תחליפים מצוינים בשוק. בקיצור קדימה ובהצלחה!